תרומה או גיוס הון? מילים שונות, אותו שנור
הקמפיין של דיוויד ברוזה לגיוס הון מהקהל העלה שאלות בלשניות רבות: מה הקשר בין גייסות צבא לשודדי כסף, איזה שורש תרם למילה תרומה, והאם נפש ההמון הומייה לממון?
השבוע התבשרנו שדיוויד ברוזה יוצא בקמפיין חדשני, שבו הקהל מוזמן להשתתף במימון האלבון הבא שלו. לא מדובר בתרומות, כי התומכים (כך קוראים להם) מקבלים גם תגמול כלשהו. הביקורות הן לכאן ולכאן, החל מתמיכה נלהבת בתהליך גיוס ההון וכלה בגינוי השנור. בכל מקרה, נראה שזה עובד: על פי הפרסומים, המעריצים מתגייסים והכספים הולכים ונאספים.
חלק גדול מהמילים בתיאור הזה ממחיש תופעות לשוניות שכיכבו בטורים קודמים של בלשנות כלכלית: השנור הופיע בכבודו ובעצמו בטור על שאילות מונחים כלכליים מגרמנית. מילים מגרמנית נשאלו, כמובן, גם לתחומים אחרים, אבל כאן אנחנו מתמקדים בכלכלה. המילה קמפיין הופיעה כבר בטור על מינוח צבאי שמשמש לתיאור פעולה עסקית.
גיוס? זה הרי מונח צבאי
עכשיו מצטרף אליהן הצירוף "גיוס הון". "גיוס" הוא שם הפעולה של הפועל לגייס, ואפשר לדעת שהמשמעות המקורית של השורש היא צבאית ולא, למשל, "איסוף" או "איסוף לשם מטרה מסוימת" - מכיוון שהשימוש לגיוס שאינו צבאי הוא חדש יחסית, וחלקנו אפילו זוכרים את התקופה שגיוס היה רק לצבא. כמו כן, לפי שם העצם גַּיִס - כוח צבאי, ולפי המקבילות בשפות אחרות: המילה המקבילה בערבית היא גַ'יְש - במדוברת גֵ'יש - צבא. גם בארמית גְּיָסָא, או גַּיְסָא, הוא גדוד, או חבורת שודדים. בעצם, זה אולי כן הקשר כלכלי.
לשורש שנגזר משם עצם שנגזר משורש אחר, קוראים שורש תנייני. בטורים קודמים הופיעו השורשים התנייניים לתקצב שנגזר מתקציב שנגזר מ-ק.צ.ב ו-להתמקח שנגזר מ-מיקח (*מִלְקָח) שנגזר מ-ל.ק.ח.
בתיאור הקמפיין של דיוויד ברוזה יש מספר שורשים תנייניים: משם העצם תרומה נגזר השורש התנייני ת.ר.מ: היום אומרים "לתרום", אבל פעם היו אומרים "להרים תרומה". ואכן תרומה היא מהשורש ר.ו.מ, כמו שתשובה היא מהשורש ש.ו.ב (ולכן שבים, כלומר חוזרים, בתשובה), וכמו שתעופה היא מהשורש ע.ו.פ.
משם העצם תגמול, שמקורו בשורש ג.מ.ל, נוצר השורש התנייני לתגמל.
אל השפע רב הממון
שם הפעולה מימון, והפועל לממן, באים מהשורש מ.מ.ן, שהוא גזירה משנית מ-"ממון". אמנם mammōnâ הוא שם של אל השפע היווני, אבל זוהי כנראה שאילה מ-מָמוֹנָא הארמי, שמתועד עוד קודם.
בדרך כלל כשלא בטוחים מה היה המקור, בודקים באיזו שפה יש למילה אטימולוגיה יותר מוצקה. אטימולוגיה היא ההסבר למקור המילה.
במקרה של ממון, אין אטימולוגיה ביוונית, וגם על מקורו של הממון השמי חלוקות הדעות: יש הגורסים כי הממון השמי הוא אולי צורה של *מַאְמוֹן, מילה בלתי מתועדת, מהשורש א.מ.ן, אותו שורש של אמון ו-אמונה, כלומר במקור היה מדובר בכסף שהופקד בנאמנות. דעה אחרת גורסת שאולי זהו כיווץ של מטמון.
יש המקשרים בין ממון להמון, דווקא לא מכיוון שיש המון ממון, אלא מהשורש ה.מ.ה, שאחת ממשמעויותיו בעברית בתר מקראית - כלומר בעברית של חז"ל - היא להשתוקק או לרדוף אחרי דבר, כמו בשורה "נפש יהודי הומייה" - כלומר משתוקקת. ואין ספק שכולם נכספים לכסף.
במדרש תנחומא לספר במדבר, חיבור מתקופת המשנה, מוסברת המילה ממון כ"מה שאתה מונה אינו כלום" (מה+מונה). מדרשים אינם בלשניים אלא חינוכים, ואכן המדרש הזה מעביר את המסר היטב אבל אינו משקף התפתחות היסטורית מתקבלת על הדעת.
אם להקביל למילים אחרות באותו משקל – מלון מהשורש ל.ו.נ, משוב מהשורש ש.ו.ב מקום מהשורש ק.ו.מ, מרום מהשורש ר.ו.מ - ממון אמור להיות צורה של השורש מ.ו.נ. זהו גם השורש של תמונה (מהשורש מ.ו.נ, באותו משקל של תרומה), ואחת ההצעות היא שהתחילו לקרוא כך לכסף אחרי שהתחילו להטביע תמונות על מטבעות. בערבית קיים שורש מ.ו.נ שמציין אספקה, וגם הוא מועמד ראוי להיות השורש של המילה העברית ממון.
אלה הן רק חלק מההשערות – וכאשר יש השערות רבות כל כך, אפשר ללמוד מכך שבעצם לא יודעים מאין בא כל הממון הזה.
הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, מרצה בנושאי בלשנות ואיראן הקדומה במסגרות שונות ומשמשת כמנכ"ל מיזם המרצים מר צים וחבורתו
לפנייה לכתב/ת 
