להקדים תרופה למכה - פרשת ויחי
יעקב אבינו נתן לנו את הדוגמה איך לדאוג לסביבה יהודית במקום מגורינו
מזל טוב! תינוק חדש נולד במשפחה.
זה עתה יצא מבועה שהפרידה בינו לבין העולם ואינו מכיר טוב או רע. השכל הישר אומר, כי באם מצבו הגופני של התינוק תקין, עליו ליהנות משינה ומזון סדירים, להכיר את בני המשפחה, ותו לא.
אלא, שדקות ספורות לאחר לידתו ניגשת אחות רחמנייה ודוקרת בזרועו של התינוק את החיסון המקובל להגנה מפני מחלות הנפוצות בגילאים אלו.
יטען הטוען, לשם מה להחדיר סמי רפואה לתינוק שזה עתה בא לעולם? מילא אותו פעוט שעם לידתו זוהה כחולה או כבעל פוטנציאל להידבקות במחלה, זה זקוק להגנה ולעזרה חיצונית לשיפור מצב בריאותו. אך אלו הבריאים, מדוע הם נזקקים לחיסון שאף גורם לאי נעימות אצל התינוק?
הסיבה שבעטיה מחוסנים כל התינוקות עם לידתם היא הרצון למגר מחלה עוד בטרם הכתה בתינוק. מחמת רכותו ורגישותו של התינוק, מעדיפים הרופאים להעניק לילד את הכלים להילחם בנגיף עוד בטרם בא, מה שיחסוך ממנו את הצורך לסבול בשלב מאוחר יותר. במקום להמתין לאויב בבית, אורבים לו בדרכו.
גם יעקב אבינו בירידתו למצרים פעל באופן דומה. במקום האפשרות להילחם בטומאה שאפיינה את מצרים, דאג לחסן את עצמו ואת בניו עוד בטרם יתיישבו שם. עם קבלת הבשורה כי יוסף נמצא חי במצרים, שלח את יהודה לפניו על מנת להקים בתי כנסיות ובתי מדרשות. עוד בטרם יאלצו למגר את החושך הרוחני הגדול שאפף את מצרים, כבר הדליק את האור הקטן שבקצה המנהרה.
פרשתנו, פרשת ויחי, מאפשרת לנו להביט בעין של יהודי כיצד לרכך את ניסיונות הסביבה, מהו קנה המידה למקום מגורים אידיאלי של יהודי, כיצד יהודי הופך שכונה הנמצאת במצב רוחני רופף, למעוז אלוקים ומקדש מעט. כשפרשתנו פותחת במילים: "ויחי יעקב בארץ מצרים 17 שנה", ו-17 בגימטריה: 'טוב', כלומר, את מיטב שנותיו חי יעקב במצרים, מבקשת התורה להעביר לנו את סוד הצלחתו של יעקב אבינו.
כשאדם מחליט לארוז את מיטלטליו ולעבור דירה ומחשב את שיקוליו בדרכים שונות, הוא מעוניין בשכנים נחמדים, בסביבה מטופחת וברמת חיים נאותה. יעקב אבינו לעומת זאת אינו מבקש לסדר עבורו בית פרטי עם אופציה לבריכה. ראשית הוא דואג לבית מדרש שיהיה בסמיכות למגוריו ואף שולח את בנו לאייש את הישיבה לפני בואו. בכך מוריש לנו יעקב אבינו דרך חיים וסדרי עדיפויות שונים: ראשית, עוד בטרם מגיע יהודי למקום מגורים, עליו להכין את הקרקע, לוודא שאכן בקרבתו נמצא בית כנסת. ובאשר לילדיו, לאשר את קיומו של מוסד חינוך ברוח התורה והיהדות. כי לאחר שהסביבה תשפיע על הילדים, ורוח שאינה רצויה תנשב במקום תהיה העבודה קשה פי כמה.
באחת הפעמים, נשאל הרבי מליובביץ' על ידי אחד מחסידיו: 'באפשרותי לעסוק ברפואה ולהציל רבים מאחינו בני ישראל הזקוקים לישועה, או שעלי לבחור בהצעה השנייה שקיבלתי, בה גם יש לי הבנה, והיא לעסוק בחינוך?' השיב לו הרבי: נכון הדבר שברפואה הינך יכול להועיל לחולים, אך עליך לבחור בחינוך שכן אז הינך מציל אנשים בריאים שלא יחלו...
הוא אשר אמרנו: האפקט הטמון בחינוך הוא שבאמצעותו מקדימים תרופה למכה, בחינוך יהודי כשר פותרים בעיות שאילולא באו, המלחמה למיגורם הייתה קשה. ליעקב אבינו לא הייתה מזיקה סביבה שאינה הולמת, אך הוא הקדים תרופה למכה ויצר סביבה של קדושה. אם יעקב לא לקח סיכון אז אנחנו ניקח?!
שבת שלום!
הרב גבריאל אביכזר הוא רב המרכז לדוברי עברית – חב"ד, ניו-יורק
