איראן היהודית שלא הכרתם

בסוף החודש (31/12) תיפתח בבית התפוצות התערוכה "אורות וצללים", שתחשוף לראשונה את סיפורם של יהודי איראן, המשתרע על פני 3,000 שנה - החל מגלות בבל.

תלבושת של ילדה-כלה ‏ (צילום: אלעד חגי פרידמן)

1

2

3

4

5

6

7

"יהדות איראן היא אחת התרבויות היהודיות הוותיקות ביותר בגולה", מדגיש חגי שגב, אוצר התערוכה. "יש בידינו ממצאים מלפני 700 שנה; לוחיות חרס עתיקות משנת 570 לפני הספירה שכתובות בכתב יתדות, ומשמשות כעדות ראשונית על חיים יהודים במקום. החרסים האלה הם, למעשה, חוזים שבהם מוזכרים סוחרים יהודים שסחרו בחיטה ותמרים בעיר אל-יהודיה, שהיתה מושבה יהודית בפרס הקדומה".

פיייטנים בחצר המלך

יהדות איראן מתאפיינת בתקופות של פריחה משגשגת, שלאחריה באו ירידות קיצוניות במצבם של היהודים. "בתקופות הטובות הם השתלבו בתכנים המקומיים, תוך שמירה על זהות יהודית נפרדת", מספר שגב. "זה הביא ליצירה גדולה. סופרים יהודים חשובים כתבו אפוסים ושירים שיצאו מהטריטוריה היהודית, והפכו למופת של הספרות הפרסית. ליהודים היתה להם השפעה גדולה במוזיקה ובספרות המקומית. מאחר ולמוסלמים היה אסור לנגן, חלק גדול מהמוזיקאים בחצר המלך היו יהודים. בימים הביניים חיו בפרס פייטנים יהודים מפורסמים. אלא שהרבה מן היצירה אבד במהלך השנים, והיהודים העבירו את השירים והסיפורים בעל פה, בתוך המשפחה".

אנוסים באיראן

נושא הנישואין בקהילה היהודית האיראנית מרתק בזכות עצמו, ולא רק בשל נישואיה המפורסמים של אסתר למלך אחשוורוש. "מתוך רצון לשמור על הקהילה, נהגו יהודי פרס להשיא את ילדיהם בגיל מאוד צעיר", מספר שגב. "כשהיו אך בני 8-9 כבר היו מארסים אותם, וארבע שנים לאחר מכן היו נערכים הנישואים. כך אפשר לראות בתערוכה בגדי חתונה מיניאטוריים, כגון חליפות כלה המיועדות לילדות. לצד זה ישנם שטרי חתונה מעניינים. מאחר והיו מקומות שדרשו מהם להתאסלם, נהגו היהודים לשמור על זהותם בסתר, והיו עושים שתי תעודות נישואים: האחת בעברית והשנייה שטר חתונה מוסלמי, לפי התקן המוסלמי".