סרט וראיון: טיסת הלילה של גל זיו

אומרים שקשה לעשות קולנוע עצמאי בארץ. זה נכון, אבל לגל זיו יש חדשות בשבילכם: בארצות הברית זה אפילו יותר קשה, כמעט בלתי אפשרי. הוא יודע. ב-2003, אחרי שבע שנות לימודים והתנסות בסצינת הקולנוע בלוס אנג'לס, חזר זיו לארץ ומאז הוא יוצר, מביים ומפיק. את התוצאות אפשר לראות בשני הסרטים הקצרים שמוצגים פה לפניכם "רומנטיקה" ו"לילה אפגני" וכן הטריילר של הסרט שייצא בקרוב "המוצא הישר". 

"למדתי קולנוע שבע שנים, אבל למדתי יותר מתוך עשייה ומתוך צפייה בסרטים וקריאה של מגזינים",  מספר זיו, היום בן 36. "בשבילי הכי טוב היה להגיע לפה ולעשות את 'רומנטיקה'. אני מקבל כאן יותר השראה. את הסרט הראשון שלי צילמתי בגיל 14. כשהייתי באל.איי ראיתי המון סרטים, וכשחזרתי היתה השלמה, שאני חייב לעשות סרט, ושכל המידע שאגרתי השתלם לי. אם אתה רוצה לצלם סרט אתה תעשה את כל המאמצים והקומבינות לצורך כך".

הקומבינות, כפי הנראה, הן שהופכות את העשייה בישראל לנוחה יותר מאשר בחו"ל, לפחות בכל הנוגע להיבט של היוצרים העצמאיים. "יוצרים לא יכולים לעשות סרטים קצרים כל הזמן, ואי אפשר להביא בכל פעם צלם בהתנדבות", אומר זיו. "אתה רוצה לשלם לאנשי מקצוע ויודע שתקבל תוצאות יותר טובות.

ליאת הר-לב וקובי פרג' ב"המוצא הישר" (צילום: תומר שטיינברג)

"אבל כשאין כסף הכל תלוי בקומבינות וקשרים, ובארץ זה עובד. אתה עובד בתעשייה (זיו עבד ב-JCS. א.ב.), חוסך הרבה עלויות בפוסט-פרודקשן, על ציוד הצילום והסאונד. אף אחד לא יתן לך כסף, אבל כן יעשו לך טובות ותקבל עצות ופידבקים. בארצות הברית זה לא עובד ככה. משלמים על הכל. בישראל אתה יכול לעשות באלפיים דולר סרטים שנראים כמו 10 אלף. בגלל הקירבה לאנשים, יחליקו לך כאן דברים שבאמריקה לא יהיו מוכנים לקבל".

אתה לא מפתח תלות בחברים?

"יש לבמאים נטייה לדלג לפרטים הקטנים, אבל כשאתה עצמאי את מעורב בהכל - מהצילום ועד האיפור. פעם עבדתי עם מנחם גולן, והוא אמר לי תמיד להגזים עם הברקות באיפור, גם כשאומרים שזה מספיק. הוא למד את זה על בשרו מסילבסטר סטאלון - דברים אף פעם לא נראים כמו שהם נראים במוניטור".  

טיסה בשחקים ב"רומנטיקה"

"צריך לעבוד לפי האינסטינקטים. יש הרבה הסחות על הסט וזה מפר את הריכוז שלך. אין לך ברירה, כי אתה חייב להיות ממוקד - במיוחד בסרטים עצמאיים שאתה עושה כמעט לבד. אני כל הזמן מסתובב עם פנקס קטן וכותב רעיונות, שוטים ופרטי בימוי. לדעתי הקולנוע הישראלי לוקה בחוסר ניואנסים של בימוי. הכל מאוד שטחי וסטרייט, אין פה רגישות לדברים הקטנים. הכל מסתמך על דיאלוגים סביב שולחן במטבח". 

טיסה נעימה

והישר מהפנקס נכתב "רומנטיקה" ב-2005. הרעיון הבזיק במהלך מופע רחוב קצת מוזר של תיאטרון "אספלט" במרינה בהרצליה, על שחקן כטייס משנות החמישים במטוס פנדלים גדול, המדבר לזוגות אוהבים באיטלקית. בהשראת השחקן, משה חנוכה, כתב זיו את התסריט ואף ליהק אותו לסרט.

"הרעיון התחבר מידית וכשחזרתי הביתה כבר ידעתי על מה הסרט מתחילתו ועד סופו", הוא מספר, "זהו הוא הומאז' למספר במאים שגדלתי על סרטיהם, מסטיבן שפילברג ("אי.טי", "מפגשים מהסוג השלישי"), לריצ'רד דונר ("הגוניז") ורוברט זמקיס ("חזרה לעתיד", "פורסט גאמפ"). אלו הבמאים שהצליחו להעיף אותי רחוק כילד וההשפעה שלהם עלי היא כל כך טבעית, שרק אחרי שאני רואה את חומר הגלם שביימתי, אני מבין מאיפה זה הגיע".

את "לילה אפגני" יצר זיו ביחד עם הקומיקאי רן לוי, כחלק מפרויקט "48 שעות", אבל התעקש לשמור על האיכויות הקולנועיות שלו. "אני לא אוהב את הקונספט המידי הזה, אבל היה מאוד חשוב לי להישאר באווירת הז'אנר שאני אוהב, ולהוציא סרט שנראה הרבה יותר טוב מכזה שעבדו עליו יומיים".

"במקור רציתי לעשות סרט אימה על שני ציידי עב''מים, שתופסים חייזר וקושרים אותו לשולחן בבית לפני שהוא נוקם בהם. רן לוי הפך אותו לקומדיה. השילוב בין המדע הבדיוני שלי והכתיבה של רן, יצר סרט ישראלי שעובד טוב, עם קריצות לשפילברג ומ. נייט שאיימלאן. הקומיות שוברת את המתח, ואת מה שהצופה לוקח קשה הדמויות לוקחות בקלות". 

ז'אנרי האימה והמדע בדיוני הם החביבים על זיו והוא מקווה ליישם אותם גם כקולנוען בישראל, למרות כל הקשיים שנובעים מכך. "מאוד קשה ליצור בארץ סרטי מדע בדיוני ואימה", אומר זיו. "חייבים לבוא עם טוויסט מקורי, ומי שמצליח לעלות על זה מרוויח".

ז'אנר האימה והמדע הבדיוני נחשבים בעיני רבים לנחותים. מה הערך שלהם בעינייך?

"אתה יכול ללמוד המון מצפייה בסרטי אימה ומתח - היכן למקם את המצלמה או איפה לחתוך את השוט. אני חושב שסרטי אימה שנמהלים בז'אנר מותחני הפרנויה עובדים מעולה. מוסיפים לזה אווירה בסגנון של דיוויד פינצ'ר ויש פה שילוב מנצח. זה מה שאני מחפש יומיום. לחפש את הטוויסט שעוד לא עשו. אחד הסרטים ראשונים שראיתי בחיי זה "מלתעות" ואני זוכר שנורא פחדתי ונהניתי ביחד. זה השפיע עליי רק לטובה".

זנתי ורן לוי ב"לילה אפגני"

וברוח האימה והמתח, ממשיך זיו ליצור. אחרי שהשלים את העבודה על הסרט הקצר "המוצא הישר", אותו הוא רוצה לפתח כפיצ'ר, הוא עובד על מותחן פרנויה מקורי באורך מלא ועובד על סדרה בכתיבה מתח אקשן. במקביל הוא גם עובד כעורך ומביים סרטי תדמית ופרסומות. לא שהחיבה שלו לסלאשרים נגרעת מהם "לאחרונה עשיתי פרסומת נגד כריתת יערות בסגנון 'המנסרים מטקסס'", הוא מספר.

מוצא נוי בפרנויה

בטריילר של "המוצא הישיר" ניתן להתרשם מהעלילה שמספרת על זוג חברים, שמאבדים את כלב הפיטבול שלהם. שיחות הטלפון שהם מקבלים על מציאת הכלב מעוררים את תהליך שיחזור התעלומה מן העבר. בסרט זה, זיו שוב חוזר לטכניקת הנרטיב הפטאליסטי האהוב עליו ומזכיר את הבמאים אלחנדרו גונסאלס אנריאטו, קלוד סוטה, רומן פולנסקי, סרגיי אייזנשטיין ובראד אנדרסון כהשראה.

"אני מאוד אוהב לשחק בנרטיב פטאליסטי, שהסוף מופיע בהתחלה. זה יוצר יותר מתח, יותר מעניין, והצופה צריך לחבר לבד את הפאזל, שסופו ידוע מראש. 'המוצא הישר' (שהתקבל לפסטיבל האימה Eeire בארצות הברית ופסטיבל The Stepping Stone בהודו) התחיל כסרט אימה והתערבב עם מותחן מהסוג של "המסור".

"אתה יכול לכתוב סרט אימה מכל דבר. זה קורה לי כשאני הולך לבד בלילה ושומע את מכונית הזבל בלילה ב-4 בבוקר, וחבורה של רוסים מדברים בחושך. זה לא בוגר, אבל זה מה שאני עושה. אני מנסה לקחת מהכל, אפילו מ-IMDB באינטרנט. אפשר ללמוד מזה כל כך הרבה".

ומה הלאה?

"כדי לשרוד, אתה חייב לעבוד במקביל על פיצ'רים, להפעיל תסריטאים, לשלוח תסריטים למפיקים ולקרנות, לכתוב סדרות לטלוויזיה ולא לישון בלילה.

זו הנוסחה להצלחה. אני קם בארבע בבוקר יושב וכותב, ובתשע בבוקר מתחיל לערוך לאנשים אחרים. זה קשה אבל שווה את זה. אתה חייב להאמין ולדחוף את עצמך הכי גבוה.  אני רוצה להיות בעולמות בלתי אפשריים במציאות שלי, אז אני עושה סרטים".

יש לכם סרט קצר שתרצו להציג ב-ynet? אתם מוזמנים לפנות אלינו: indie.ani@gmail.com