חוק האריזות: מי שלא יעמוד ביעדים ישלם ביוקר
החוק שמחייב את היצרנים והיבואנים לאסוף ולמחזר 60% מהאריזות של מוצריהם, בדרך לאישור סופי במליאה. מי שלא יעמוד ביעדי המיחזור עלול לשלם קנס בגובה של 15 מיליון שקל
בתום אינספור שעות של דיונים מקצועיים, מחלוקות וויכוחים בין הגורמים השונים, אישרה היום (ב') ועדת הכלכלה בכנסת את חוק האריזות לקריאה שנייה ושלישית. המשמעות: בעוד מספר שבועות יגיע החוק החשוב, שמחייב את היצרנים והיבואנים לאסוף ולמחזר 60% מהאריזות של מוצריהם - לאישור סופי במליאה.
מעבר ליעד שנקבע על ידי הוועדה ושתואם את הדירקטיבה האירופית, נקבע גם תמריץ שלילי חשוב למי שלא יעמוד ביעדים: גובה הקנס הכספי שיוטל יגיע בעוד שלוש שנים ל-2,500 שקל לכל טון - כלומר, עד כ-15 מיליון שקל לכל אחוז של חריגה מיעד המיחזור.
"הקנס הוא מדורג. בהתחלה יעמוד על 1,500 שקל לטון, לאחר מכן על 2,000 שקל לטון ולבסוף יעמוד על 2,500 שקל. המטרה היא ליצור מצב שלא משתלם כלכלית לא לאסוף ולמחזר", מסביר בשיחה עם ynet מדען הפסולת של עמותת אדם טבע ודין, גלעד אוסטרובסקי.
היעד: הפסקת ההטמנה
בסופו של דבר, היעד שנקבע לטיפול בפסולת הוא כי מה-1 בינואר 2020 לא תוטמן יותר פסולת אריזות באתרי הטמנה. כלומר, תוך פחות מ-10 שנים מצפה המשרד להגנת הסביבה כי כל פסולת האריזות תועבר למחזור או לייצור אנרגיה מתחדשת.
הסיבה היא לא רק בשל זיהום הקרקע והאוויר בפסולת, אלא גם סיבה טכנית יותר של היעדר מקום. על פי הערכות המשרד להגנת הסביבה, בעוד כעשר שנים יוותר רק אתר פסולת אחד במדינת ישראל - ועל מנת להיערך למצוקת המקום, ולפתור בעיות של זיהום קשות שנוצרות באתרים מוסדרים ופיראטיים - מקודמת במקביל גם תוכנית של הפרדת הפסולת במקור.
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, הבהיר כי: "ישראל מצטרפת היום למדינות המתקדמות בעולם. במקום לקבור באדמה בכל שנה חומרי גלם בשווי מילארד שקלים, האריזות ייאספו מבתי האזרחים וימוחזרו. יישום החוק יוסיף אלפי מקומות עבודה חדשים למשק והטלת אחריות על היצרנים והיבואנים למחזר את הפסולת תאפשר לציבור הרחב לקחת חלק פעיל בתהליך המחזור, באמצעות הפרדת הפסולת לפחים שונים".
האריזות מהוות כיום כ-20% ממשקל הפסולת בישראל, ונחשבות לבעיה קשה. מלבד הבקבוקים הפחיות ופסולת הנייר, אנו נוהגים להשליך את האריזות השונות יחד עם זרם האשפה הביתי או התעשייתי, שעובר לאתרי הטמנה.
הפסולת אמנם נעלמות מעל פני השטח אך מתפרקת בקרקע למרכיבים כימיים - חלקים רעילים - שחודרים לאדמה, למקורות המים או לאוויר, ומייצרת גזי חממה שמזיקים לאטמוספירה.
מטרת החוק החדש היא להפחית את כמות הפסולת שעוברת להטמנה, ולמחזר כמה שיותר מחומרי הגלם שבאריזות. לכו צפוי החוק החדש להשפיע לא רק על האופן בו הצרכן הסופי מתמודד עם הפסולת, אלא גם על האופן בו היצרן מייצר אותה.
החוק החדש נחשב ל"אח הגדול" של חוק הפיקדון על מכלי משקה - המוכר והשנוי במחלוקת. כיום, מכלי המשקה הקטנים מהסוגים השונים אמורים להאסף בנקודות המכירה, הבקבוקים הגדולים מפלסטיק בכלובים ברחוב ופסולת הנייר במכלי איסוף ייעודיים.
לצד הטיפול באריזות, יוטלו גם מגבלות על הרכב האריזות ואחוז החומרים המסוכנים שהן יכולות להכיל – מתכות רעילות דוגמת כספית, כרום או קדמיום למשל.