המסע שלנו בסין: משפחה נוסעת לפגוש דרקון

כדי לפגוש דרקון אמיתי צריך להרחיק עד סין , ואין מנוס אלא לנסוע אליו, כי הוא מיוזמתו לא יבוא לכאן. לשם כך יש להתכונן ולהפנים כי סין היא ארץ ענקית, רחוקה, דוברת שפה קשה ומוזרה, וגם זה לא ממש מכין אותך לבאות. אלה מסעותיהם בסין של שירה, עודד, ושני בניהם - יובל ועידן.

הצעד הראשון הוא ההחלטה. זה לקח לנו בערך יומיים. נסיעה עם ילדים ואישה בחודש רביעי להריונה לא דומה לטיול של אחרי צבא. יחד עם זאת לא עשינו יותר מדי הכנות מעבר להודעה לגננת, למורה ולאנשים בעבודה על שניעדר 7 שבועות עקב פגישה עם דרקון.

אבל אחרי ההחלטה וההודעה הגיעו ההכנות. יש לבחור עונה מתאימה, רצוי אחרי החום והמונסונים (סוף יולי), לעבור סדרת חיסונים בהתאם לאזור המטויל, ולהצטייד בתרמילים נוחים ולא גדולים מדי. אם תשכחו חולצה זה פחות נורא, כי תוכלו לקנות כאלה מאוד בזול בסין - מולדתם של רבים מפריטי הטקסטיל המוכרים לנו.

בואו לסיור ברפובליקה העממית של סין

בטיול עם שני ילדים בני 9 ו-5 רצוי להצטייד במשחקים, ספרים ומחברות, אך במידה. צריך לזכור שבסוף כל זה נישא על הגב של אמא ואבא. ציוד נדרש נוסף - עזרה ראשונה, תרופות שונות נגד הקאות, חום, מלחים נגד התייבשות ושילשולים, מד חום, פנס, מספריים, משחות נגד כוויות, תכשירים נגד יתושים, תכשיר הגנה מפני השמש, שפתון. כן, צריך לנסות לכסות כמה שיותר אך לא להיכנס להיסטריה - אחרת תצטרכו מריצה. בסוף צריך חצי תיק גב עם מלאי בסיסי. מקסימום הכל חוזר הביתה, אבל כשצריך - זה בהחלט טוב שיש.

איך אומרים אייפון בסינית?

כיוון שאיננו דוברי סינית הצטיידנו באייפון, אליו הורדנו את אפליקציית pleco שמתרגמת אנגלית לסינית ומציגה את המילה. לקחנו עמנו את הספרון point it בו שלל תמונות של המון דברים, וכשאין גשר של שפה - פשוט מצביעים. לפעמים זה עוזר ולפעמים זה סתם מצחיק. בנוסף הצטיידנו במחשב נייד קטן.

מומלץ לצאת עם תיק ובו אוכל מוכר וטעים מהבית שישמש לחרום: קרקרים, ביסקוויטים, חטיפי אנרגיה, גרנולה ועוד צ'ופרים שבהחלט עזרו ברגעים שהאלטרנטיבה היא מרק צבים או תבשיל נודלס חריף. באיזשהו שלב בטיול איבדנו את התיק הזה, אבל אז כבר היינו מחושלים ומיומנים.

ביקור בעיר האסורה (צילום: עודד רהב)

במסגרת ההכנות רצוי לתכנן מסלול שיהווה שלד לטיול, אך יש לדעת שדברים עלולים להשתנות ולהשתבש בדרך, ועובדה זו - ככל שתופנם מהר יותר - כך תפגע פחות בהנאה. צריך לזכור שמרגע שנחתת בסין מסתובבים כאן משהו כמו מיליארד וחצי אנשים עם תוכניות ומנהגים משלהם, אז תהיה סבלני, גמיש וחייכן. ואם זה לא נראה לך - סע לשוויץ.

כבר ביום הנחיתה שלנו, כשרצינו לתכנן את נסיעת הרכבת ליעד הבא, הבנו מדוע גמישות היא תכונה נדרשת. בקיץ הרכבות מלאות ולעיתים יש לשריין מקום שבוע או שבועיים מראש. מכיוון שלא היינו מודעים לכך, נאלצנו לוותר על ביקור בעיירה ping yao ולטוס ישירות לעיירה הבאה.

לשוט, לעוף, לזחול: המסלול שלנו

החלטנו להתחיל בבייג'ין ולסיים את המסע בהונג קונג, כשבדרך אנו חוצים חמישה מחוזות שונים. את הנסיעות הפנימיות עשינו באמצעות כל כלי התחבורה האפשריים - והיו 17 כאלה: טיסה, רכבת, אוטובוס, רפסודה, אופניים, ריקשה, טוסטוס ועוד. במהלך המסע עברנו בערים והעיירות הבאות: בייג'ין, שיאן, שיאחה, לאנגמוסי, סונגפאן, ג'יוזאיגו, צ'נגדו, לישאן, פינג-לה, קונמינג, דאלי, גווילין, יאנגשו, והונג קונג.

תחבורה, דרכים רבות לה. ריקשות בסונגפן (צילום: עודד רהב) 

יוצאים לדרך: ישראל-וינה-בייג'ין

הטיסה באמצעות חברת התעופה האוסטרית ארוכה יותר, אך זולה מהחלופות שהיו באותה עת. הדבר הראשון שעידן בן ה-5 שם לב בעליה למטוס היו הגרביונים האדומים של הדיילות. ממריאים, ועל הצג האלקטרוני מופיעה מפת נתיב הטיסה, ועליה שלוש הערים המובילות בישראל: ירושלים, תל אביב, ו...עפולה. התמלאתי גאווה בשם אבי, שהיה אחד מראשוני העיר, ולרגע שקלתי לבקש את המיקרופון מהדיילת ולספר לנוסעים קצת על העיר המופלאה.

נוחתים בווינה אחרי 4 שעות ועוברים למטוס שיקח אותנו לבייגי'ן. המסוע לטיסה הנכונה עומד בצמוד לזה של טהרן, ואנו מקפידים לא להתבלבל. במהלך הטיסה מתחלפת עפולה על הצג בערים אקזוטיות לא פחות - אורמוצ'י, אולאן באטאר, אירקוצק, ועוד כאלו שהיו בעבר חלק מדרך המשי ומנתיביהם של צ'ינגיס חאן, קובלאי חאן, מינג ועוד קיסרים.

ואז פשוט נוחתים במאדים.

וולקאם טו בייג'ין

נמל התעופה כאן ענק ומרשים. עכשיו אני מבין לאן הלך כל הברזל שנעלם לנו מהחצר בשנים האחרונות. עוד בישראל הזמנו מלון, כך שלפחות בנחיתה נדע היכן ישנים בלילות הראשונים. את ההזמנה הדפסנו כדי שנהג המונית יקרא את שם המלון - וזה עזר באופן חלקי. אני פולט מילה אחת בסינית, את שם הרחוב - ומיד הנהג מתחיל לדבר איתי סינית שוטפת כאילו אבא שלי היה חבר המפלגה הקומוניסטית - ולא מראשוני עפולה.

היה ברור שדרוש כאן צעד דראסטי כדי להסתדר - אז עניתי לו בעברית שוטפת. וזה מצליח! אחרי כמה דקות נסיעה הנהג מצביע על המלון וכולנו שמחים, משלמים ונפרדים. מאותה נקודה הבנו כי השפה הכי טובה לדבר בסין היא שפת האם שלך, בין אם היא עברית או פולנית. או שיבינו, או שמישהו יתייאש. ובסין אסור להתייאש.  

גיבורי הקונג-פו בבייג'ין - ואורח (צילום: שירה וולף רהב)

עושים סיבוב הכרות עם הרחוב שלנו, הריחות, המראות והפרצופים החדשים ובעיקר מתרשמים. הולכים לישון במלון סיני טיפוסי, ללא אנגלית וללא אף תייר מערבי מסביב. לילדים זה לא משנה- העיקר שיש מיטות שאפשר לקפוץ ולהשתולל עליהן. העיקר שהבאנו ספרים וצבעים.

למחרת קמים ליום גשום: החלפת כסף, מסעדה ומשם למופע בבית התה של לאו שה. מופע פולקלור סיני נחמד ומצועצע שבאופן לא מפתיע היה מלא בסינים. בבייג'ין יש מספר מקומות שהם בגדר חובה - שוק העתיקות המתקיים בסופי שבוע, ובו מגוון מוצרים סינים, מפסלי אבן ענקיים ועד חרב עתיקה מימי שושלת הקיסרים. לא חייבים לקנות כל סיפור אבל כדאי לקנות מזכרות.

מיטב התוצרת הסינית

משם ממשיכים לשוק המשי. משי אין, אבל יש מיליון דוכנים של כל מה שרק אפשר לדמיין - מעתיקות ועד מסוק צעצוע על שלט. הידיים התחילו להתמלא: חולצות (אלה ששכחנו בארץ), ג'ינס ונעלי התעמלות מגעילות, שהתפרקו בחלוף יממה.

משם למופע אקרובטיקה מרשים שמספר את סיפור הקונג פו. אין ספק שהסינים יודעים לעשות הופעות ובעיקר כשמדובר בקונג פו. המוני חבר'ה קרחים, גמישים וחזקים על הבמה, שקצת שוברים וקצת קופצים, בסיפור סיני שהוא קצת עצוב ואז שמח. הילדים מרותקים ונהנים, ובסוף המופע, ותמורת סכום סמלי, עולים לבמה להצטלם עם המאסטר והצוות.

למחרת התכוונו לבקר בחומה הגדולה, אך השעון הפנימי שלנו טרם התאפס והשכמנו באיחור. התוכניות השתנו והלכנו לעיר האסורה. העין לא קולטת את הגודל - עיר בתוך עיר בתוך עיר, והכל היה שייך אך ורק לשושלת הקיסרים הסיניים.

באותו יום הגיעו למקום לא מעט סינים ולהם ציפתה הפתעה כפולה - העיר האסורה במלוא עוצמתה, ושני ילדים מערביים. במה להתמקד קודם? האם לתת כבוד לממלכת הקיסרות האבודה או להצטלם מהר עם שני הילדים עם העיניים העגולות. דנדוש מסרב בכל תוקף לצילומים ולצורך כך הוא גם למד להגיד "לא רוצה" בסינית (BU YAU).

העיר האסורה וסביבותיה מחייבות כמעט יום מלא, כשלאחריו שבנו למלון כדי לארגן לנו בפעם הראשונה (והאחרונה) נסיעה מאורגנת לחומה הסינית בדמות רכב צמוד עם נהג ומדריכה. טיול עם מדריך זו הדרך היקרה יותר לטייל ברחבי סין, אך נוחה ומפנקת, לכן לא עשינו זאת יותר. להתפנק זה בטוסקנה, לא כאן. אגב, ניסיון לארגן לנו מקום ברכבת ל- Xi'an עלה בתוהו, שכן הרכבות מלאות בשבועיים הקרובים. האופציה היקרה והזריזה יותר היא טיסה.

700 מדרגות זה מספיק?

"מי שלא טיפס על החומה הגדולה אינו אדם שלם", אמר מאו דזה דונג. ומכיוון שטיפסנו אנחנו שלמים. ואם היינו רוצים להשלים את החומה ואת עצמנו היה עלינו ללכת, בנוסף לקילומטר שעשינו, עוד כ-5,999 ק"מ. זהו אורכה של החומה שנמתחת על פסגות ההרים ממול. ספרנו 700 מדרגות של טיפוס ואחר כך שוב בירידה. דנדוש וג'וב שיחקו אותה ועשו את המסלול הזה, כמו כל המסלולים, בנחישות ובריצה קלה.

נראה כי כל הקיסרים שיזמו והקימו את החומה היו בהחלט זן מיוחד וכנראה אכזרי. מצד שני כנראה שאין לך ברירה כשאתה אימפריה. ככה בונים חומה.

בדרך מהחומה עוצרים בשניים שלושה מקומות מסחר שהמדריך מחוייב להם, כיוון שהוא איש הממסד. באחד מהם דנדוש ואבא הולכים לשירותים. דנדוש תוהה על הכדורים הצבעוניים המונחים במשתנות, ושואל האם אפשר לטעום מהממתק. זהו, הוא כבר חסין לכל מאכל בסין.

לשמחתנו ליד המלון שלנו יש מספר מסעדות מקומיות וטעימות. כאן מצאנו לנו מרק נודלס טוב ואת המנה של ג'וב: אורז לבן, בצד פולקע של ברווז, ביצה קשה, עלי מנגולד מבושלים ושעועית מיוחדת בטעם חמוץ חריף. ארוחה שלמה של ארבע מנות לכולנו עלתה 33 יואן. 15 שקלים. מסתבר שבקצה הרחוב שלנו מתחיל הרחוב הכי הומה וכנראה הכי מערבי בסין – Wangfojiu. כל מותג מערבי שניתן לעלות על הדעת ובמחירים יותר גבוהים מאלה שבארץ.

כמה זה מיליארד?

מאזור המלון שלנו ניתן להתרשם גם משעות העומס בסין - שגם הן בסטנדרט אחר מכל מה שהכרנו. הכל בענק וה-Rush hour שלהם הוא נחשול של אנשים שפונים לכל עבר ומכל עבר ולוקח זמן להתרגל לזה. מומלץ להחזיק ידיים בכביש ובמדרכה.

בכלל, הכבישים בסין הם כנראה אחד הדברים המסוכנים ביותר שיש - עמוסים, מבורדקים, ומהירים. ואם יש משהו מסוכן יותר מהכבישים אלו הם מעברי החצייה. אין קשר בין המעבר לתפקיד שלו.

אם הנחת רגל על המעבר - פשוט הפכת למטרה קלה יותר. נקטנו בטקטיקה של "מגן אנושי" ונצמדנו לקבוצות של אנשים שהתכוונו לחצות. מתחילים לחצות, אבל אז, בדיוק שמניחים את הצעד הראשון חוטפים צפירה של אופנוע, ובכלל מהכיוון המנוגד לנסיעה. לגמרי הזוי.

מעתה ואילך הטיול התבסס על מידע שאספנו טרם הנסיעה ומידע עדכני ומתחדש שאותו ליקטנו תוך כדי שיחה עם אנשים באכסניות ובמפגשים אקראיים. אחרי בייג'ין הקפדנו ללון באכסניות או בבתי משפחה וכך גדל הסיכוי למפגשים ולאינטראקציות מעניינות.

בחלק הבא: טיסה לשי-אן והמשך המסע.

רוצים לקרוא עוד על המסע של שירה, עודד, יובל ועידן? כנסו לבלוג המשפחתי .