"את שלי, אני יכול לעשות בך מה שאני רוצה"

"זה היה בחצות וחצי בלילה, חזרתי מהשירות הלאומי עם תיק ענק על הגב, הרחובות מאוד חשוכים. הסתובבתי במקרה לאחור, וקלטתי בחור עומד במרחק של 200 מטר ממני ומסתכל עליי. התחילו להיכנס לי חששות ללב, בגלל השעה המאוחרת. ליתר ביטחון, אחרי כמה זמן, הסתובבתי אחורה לוודא שהוא לא נמצא מאחוריי. הוא היה שם. הרבה יותר קרוב אליי. אחד הדברים החשובים שלמדתי ב'אימפקט' זה שכשאת מרגישה שמשהו לא בסדר –משהו לא בסדר. הרגשתי משהו בתחושות לב שלי, בפרפרים בבטן. התחלתי להגביר את קצב ההליכה. עברתי לצד השני של הכביש, והוא עבר אחריי.

ניסיתי לא להסתובב יותר מדי אחורה, כי בקורס למדנו שזה משדר פחד ולחץ והתוקף אומר לעצמו, 'הנה, תפסתי לי טרף קל'. השתדלתי ללכת בגב זקוף וראש מורם, לא רצתי וגם לא הלכתי לאט, ואפשר לומר שחיכיתי לבאות. ואז זה הגיע. לפתע חשתי אחיזה איומה בכתף, תפיסה עזה, לפיתה שאומרת 'את שלי, אני יכול לעשות בך מה שאני רוצה'. לשנייה התפתתי להאמין שזה נכון. באותו רגע ראשון הרגשתי שהשמיים נופלים עליי ופשוט הייתי משותקת, מאובנת.

זה החזיר אותי אחורה, לזמן שלפני הקורס. ואז זה חזר אלי. באותו רגע קיבלתי את הכוח - הסתובבתי אחורה וצעקתי מכל הלב, בכל הכוח צעקתי "לא!" ונתתי מרפק אחורי, בדיוק כמו שלימדו אותי בקורס. והבנאדם נפל. הייתי המומה. אני מסתכלת והבנאדם על הרצפה עם פרצוף של הלם. הרמתי את עצמי וברחתי, השארתי אותו על הקרקע מנוטרל. רצתי הביתה והדבר הזה היה מאחוריי. אני יודעת בודאות להגיד, שאם אני לא הייתי בקורס, הסיפור הזה היה נגמר אחרת".

"אתה יכול לעצור לי כאן?"

נועה (23), הותקפה שלושה חודשים לאחר שסיימה קורס אימפקט – שיטת הגנה עצמית מיוחדת לנשים. "מה שהוביל אותי לקורס זה משהו שקרה לי בטרמפ", היא אומרת. "עליתי לאוטו, עם אדם מבוגר.

התיישבתי מקדימה, הוא התחיל לדבר איתי על דברים שלא נעים לדבר עליהם, ואני עניתי בשפה רפה, כי הרגשתי שמשהו לא בסדר. ואז הוא שלח יד לרגל שלי והתחיל ללטף. הייתי בשוק. לא יכולתי לזוז, לא יכולתי לדבר, לא יכולתי לצעוק. הייתי מאובנת. פשוט הסתכלתי על היד שלו והתפללתי שזה ייגמר.

פתאום ראיתי צומת שאני מכירה ואמרתי "אתה יכול לעצור לי כאן?" ואמרתי את זה בטון של "בבקשה רק אם אתה יכול". ברור לי שאם הוא היה יותר תקיף הוא היה אונס אותי. זו הייתה התנהגות שאחר כך בבתי משפט אנשים אומרים "מה, היא רצתה את זה, היא לא התנגדה". במצב שהייתי לא יכולתי להתנגד וזה היה יכול להתפרש כהסכמה. הבנתי שאני לא יודעת לעמוד על שלי - בהרבה דברים. ואז במקרה ראיתי מודעה בעיתון והגעתי לאימפקט וזה הדבר הכי מדהים שקרה לי בחיים".

כשסיימנו להעריץ את האגן שלנו, הגיח לחדר מדריך חתיך שעטה על גופו חליפה מיוחדת. הוא ואחת המדריכות החלו להדגים קרב: בחורה מתהלכת, תוקף מגיע מאחוריה ומושך את ידה. המדריכה הפליאה להכות שוב ושוב באשכיו ובראשו של התוקף, ואני התכווצתי עם כל מכה. יותם המדריך, לעומת זאת, חזר עם כל בעיטה על המילים "מעולה" ו"תענוג", כדי שנבין שזה התחביב האהוב עליו. הוא מצא לו שותפה מושלמת בג'יל, המדריכה, אישה קופצנית בשנות החמישים לחייה, עם עיניים טובות, פנים מאירות, ובעיטה קטלנית.

"הלו אימא? יש עתיד!".

בשלב הבא, נדרשנו ללמוד להילחם בקרב הזה בעצמנו. שקלתי לברוח לשירותים ומשם לנסות לזחול החוצה בתקווה שהתחת שלי לא ייתקע בחלון הקטן. אנשי הצוות הרבים, לעומת זאת, הביטו בי במבט זחוח שכאילו אמר "אנחנו יודעים מה עובר לך בראש, את לא חסרת הקואורדינציה וגדולת התחת הראשונה שעברה תחת ידינו". אם להאמין לאנשי אימפקט, עוצמת הגוף הנשי טמונה באגן, בישבן ובירכיים, ומכיוון שלי יש די והותר מכל אלו, המשוואה הייתה פשוטה: יותר בשר על הגוף שווה ליותר כוח התקפי. לאחר השיעור הראשון בו אגני ואני אכן הפלאנו להכות בתוקף, צלצלתי כמעט לכל מי שאני מכירה כדי לדווח שאני, דווקא אני, יכולה להצליח בתחום התקיפה האנטי גברית: "הלו אימא? יש עתיד!".

"לומדים להילחם בסימולציות של סיטואציות מחיי היומיום".  

להבדיל מקורסי הגנה עצמית אחרים, בהם מתאמנים על כרית, באימפקט לומדים להילחם בסימולציות של סיטואציות מחיי היומיום: תקיפה ברחוב, תקיפה מאחור, השכבה לרצפה, וריאציות של אונס מסוגים שונים. קורס אימפקט מורכב מכ-15 קרבות. כל קרב מדמה צורה אחרת של התקפה. משך הלימוד של כל קרב הוא כשעה. איך לומדים כל כך מהר? לדברי המדריכים, מחקרים מעידים שככל שרמת האדרנלין גבוהה יותר, עולה מהירות הספיגה של תנועות בזיכרון השריר. במילים אחרות, ככל שתפחדי יותר בקרב המדומה, תלמדי יותר מהר וגדלים הסיכויים שתוכלי לשחזר באופן אינסטינקטיבי את התנועות הנכונות בשעת צרה.

הקיפאון הזה לא חייב להיות רק גופני. רוני (שם בדוי) בחורה גבוהה עם פני בובה, תלמידת תואר שני מצחיקה ונעימה. כעת היא גם בחורה חזקה שנלחמת בקרבות ארוכים מבלי להאט, ולפעמים מספיקה מכה אחת שלה כדי "לגמור" את התוקף. רוני זוכרת ילדות חרישית של התעללות מצד אביה, שסבל מהתקפי זעם שהצמיתו את המשפחה בזמן שהוא צועק, מקלל, ומטיח חפצים. גם ברחוב, בטרמפים, בדרום אמריקה מול איומי סכין, רוני לא הייתה מסוגלת להגיד "לא".

"את מנסה לעצבן אותי? חכי תראי מה אני אעשה לך"

עד הפגישה השלישית הכול היה בסדר. בשיעור הזה היינו אמורות לזהות שפת גוף, מימיקה וטון דיבור של אדם מאיים, וללמוד איך להשתמש בגוף, בפנים ובקול כדי להרתיע אדם מלחדור למרחבנו הפרטי. ואז הגיע שלב היישום. רוני ניגשה למרכז החדר. התוקף בא לקראתה, פותח במשפט "וואי, וואי, איזה גובה את?!".

היא החלה לצחקק. הוא המשיך לחקור אותה בגסות. היא ניסתה להגיד לו ללכת ממנה, אבל לא הצליחה לסיים את המשפט. גמגומים, מילים שהתבלבלו, פרצי צחוק. התוקף התרגז – "את צוחקת עליי?!" הוא נבח עליה, והיא רק שילבה את כפות ידיה, הצמידה אותם לחזה ואמרה בחיוכים מתנצלים: "אני לא ידעת מה אני אמורה לעשות עכשיו".

"תגידי לו מה את רוצה", הנחתה סלין המדריכה מאחוריה, רוני הביטה בה ולא נראה שהיא שמעה. "מה את רוצה, רוני?" שאלה סלין, ורוני ענתה כמו תלמידת בית ספר שיודעת את התשובה הנכונה: "שהוא יילך". "אז תגידי לו". הן הביטו זו בזו כאילו אין איש נוסף בחדר. רוני הסתובבה חזרה לתוקף ואמרה: "לא". התוקף התרגז יותר ויותר, והתחיל לאיים עליה: "מה את מנסה לעשות? את מנסה לעצבן אותי, הא? חכי תראי מה אני אעשה לך". והיא, שאמורה הייתה לעמוד במקום, להביט בו במבט יציב ולהמשיך ולחזור בקול רם, ברור ואיטי על כך שהיא דורשת שילך, נעה ללא הרף, והקול הרועד שלה כמו ביקש רשות: "אמרתי שתלך...?".

"הדרך להוציא אדם מקיפאון היא לגרום לו להוציא קול".

"הכי קשה היה הקטע של להגיד לא", היא משחזרת חודשים לאחר תום הקורס, כשהיא נזכרת איך נעמדה בסוף וצעקה. "זו הייתה חוויה משמעותית בשבילי. אני טובה במקום של להיות חלשה, להשתפך, ושיחזיקו אותי, אבל בא לי גם להיות חזקה. ואימפקט דרש ממני להחזיק את עצמי", היא מסבירה." זה היה כמו ללכת פתאום יציבה על הקרקע. לראות שיש לי את היכולת, הזכות, להחליט באיזו סיטואציה אהיה ולא אהיה - זה כל כך שונה מלחיות בעולם כשזו בכלל לא אופציה שקיימת במודעות".

"הקול זה המפתח"

הגעתי לקורס בלי עבר של תקיפה, אבל עם רצון להסתובב בעולם עם פחות חששות. קיבלתי יותר משביקשתי. ככל שהתקדם הקורס רכשתי יותר ויותר כלים, השתפרתי בלחימה והתחלתי ליהנות. הרגשתי שכולנו הופכות לנשים חזקות וסקסיות, תופסות בעולם נפח ממשי, ממלאות את העיר בחיוכים שובבים, ידיים רכות וחזה זקוף, מוכנות לאהוב ודורשות כבוד.

כשהקורס נגמר הרגשתי שאני רוצה לקפץ ברחובות ולצרוח, שאני רוצה לעשות אהבה עם כל העולם, להגיד לו כן וכן וכן. עכשיו קל יותר לרקוד עם היומיום ריקוד תוסס ולא מוכר, כשאני יודעת בביטחון מלא שאני מסוגלת גם להגיד לא, ולהילחם עד שישמעו אותו.

• מועדי קורסים קרובים: קורס ילדים תל אביב וירושלים - חופשת פסח , קורס נערות ירושלים - 10-13.4, קורס בסיס בירושלים - 15.5, קורס בסיס תל אביב - 27.5. לפרטים נוספים לחצו כאן .