מאחורי דלתיים סגורות: "קצב ניהל את קרב חייו"

במשך יותר משנה וחצי התנהל, מאחורי דלתיים סגורות, משפטו מי שהיה עד לפני כמה שנים האזרח מספר 1 במדינה. ביום חמישי הוא יגיע לסיום, עם הכרעת הדין. אז מה קרה באולם של השופטים ג'ורג' קרא, מרים סוקולוב ויהודית שבח באותה תקופה?

משה קצב נהג להגיע לכל דיון, מלווה בבני משפחתו הקרובים: אחיו ליאור, בניו ישראל ונועם וגיסו לוי אמיתי. אשתו גילה מעולם לא הגיעה לאולם הדיונים. קצב לא איחר אף פעם, הוא למעשה הקדים והגיע לדיון בתל-אביב בין 15 ל-30 דקות, לפני שהשופטים נכנסו לאולם.

הוא היה מאוד מעורב בניהול התיק. קצב היה מעורב גם לפרטי פרטים בחקירות הנגדיות של העדים ופעמים רבות היה מעביר פתקים עם הערות ושאלות לצוות הסנגורים: ציון אמיר, אביגדור פלדמן ואבי לביא. קצב הפגין בקיאות רבה ועירנות במהלך כל המשפט ו"ניהל את מאבקו שלו ואת קרב חייו".

משה קצב ביציאה מבית המשפט (צילום: ירון ברנר)

האווירה באולם בית המשפט היתה אוירה עניינית מאוד ולעיתים אף נעימה, למעט התפרצויות מעטות בין צוות ההגנה לצוות התביעה, שמנה את עורכי הדין רונית עמיאל מפרקליטות מחוז מרכז ועו"ד ניסים מרום מפרקליטות מחוז תל אביב. כשהמתלוננות נגד הנשיא לשעבר העידו, נרשמו גילויי רגשות - הן מצידן והן מצד משפחת קצב, אולם לא משהו מיוחד שסטה מגדר הרגיל.

במהלך הדיונים הציג צוות ההגנה את התיזה המרכזית שלו, לפיה בנוגע לאישומי האונס של א' ממשרד התיירות לא היו דברים מעולם וכי המתלוננת המציאה הכול. קצב הכחיש את שני האירועים בהם נטען בכתב האישום, כי אנס וטען כי מעולם לא היו סיטואציות כאלו. לגבי המתלוננת ל', טען קצב כי חיבק אותה כאות תודה והערכה על המאמץ שהשקיעה לחגיגות יום ההולדת שלו, ולגבי המתלוננת ה' טען קצב כי מדובר בחיבוק תמים לחלוטין שלא נשא כל אופי מיני.

כ-50 עדים במשפט

השופטים היו מעורבים מאוד במהלך הדיונים ושאלו שאלות רבות, הן את צוות ההגנה והן צוות התביעה. לדיונים הרבים הגיעו כ-50 עדים, בינהם חברי כנסת, עיתונאים ומתלוננות שלא הוכנסו לכתב האישום בגלל התיישנות. כיוון שמדובר בעבירות מין, המשפט התנהל בדלתיים סגורות, ובית המשפט התיר לפרסם רק את נאום הפתיחה ואת נאום הסיום וכן את עדותו של עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה, רז ניזרי.

המשפחה באה לתמוך. משה קצב עם בנו ואחיו (צילום: ירון ברנר)

במהלך נאום הפתיחה, אותו נשאה עמיאל, אמרה התובעת כי במהלך המשפט תביא התביעה ראיות "כי קצב נהג לנצל את רום משרותיו הציבוריות ואת המעמד שלו כשר וכנשיא המדינה על מנת לתקוף ולהטריד מינית את הכפופות לו, אותן בחר בשימת לב". עמיאל המשיכה ואמרה "לשם הזהירות הפעיל קצב כלפי הקורבנות שלו מנגנון של השתקה, מערך שעתיד להבטיח את שתיקתן במידה ומי מהן תחליט שהיא בכל זאת מדברת. הנאשם ואנשי שלומו נהגו משך שנים לשמר ולעיתים לתעד ביוזמתם תיעוד שכל התכלית שלו הוא לשמש אליבי ליום הדין במידה ויגיע".

בנאום הסיכום, אותו נשא מרום, הוא אמר: "מתוך מסכת העדויות שנשמעה עולה בבירור כי הנאשם ראה בנשים הכפופות לו מאגר ממנו בחר את חלקן כאובייקטים מיניים. משעה שמצאן הולמות את עניינו המיני, נהג הנאשם לנצל את רום משרתו ומעמדו במשרדים בהן כיהן ובמקביל את חובתן של הנשים הללו לשהות במחיצתו ולציית לו במסגרת מילוי תפקידיהן והכול במטרה לבצע מעשים מיניים באותן כפיפות"

לעומת זאת צוות ההגנה טען בנאום הפתיחה, כי לקצב נעשה נסיון של דמוניזציה וכי התביעה רקמה קונספירציות. "העדות תעדנה, הן תחקרנה בחקירות נגדיות, הן יצטרכו להסביר בקולן ובעצמן מדוע הן אמרו דברים כאלו ואחרים במשטרה, מדוע השוטרים שחקרו אותן סברו שהן אינן אומרות אמת, מדוע עדויותיהן סותרות ממצאים אובייקטיבים ברורים".

גם האחים גרים הוזכרו

בנאום הסיום התבטא צוות ההגנה בצורה פיוטית: "הצגתו של הנאשם כעין כחול הזקן הדמות המפלצתית מאגדות האחים גרים, שרצח את ששת נשותיו וטמן את גופותיהן בחדר פנימי בטירתו, מעוררת בכבוד הראוי בחילה והיא עולה בקנה אחד עם מגמה ברורה של התביעה לדמוניציזיה של הנאשם וכאשר אוזלות הראיות מתחת לרגליה היא פונה אל סיפורים מעוררי פלצות".

צוות ההגנה המשיך וטען "פיהם של רכלנים ורכלניות שלא הוציאו מילה עשרות שנים לפתע נפערים לרווחה בחסדי המשטרה ובכבוד הראוי בחסדי בית משפט זה שהסכים להקדיש ימים רבים לפרשות עתיקות שאין בהם כלום מלבד הכפשה חופשית של הנאשם, כל אחד על פי מידת איבתו לנאשם ורצונו להצטרף אל הקהל המשולהב הסוקל את הנאשם באבנים תקופה ממושכת ביותר".

לקראת הכרעת הדין, אמרו ל-ynet מקורביו של קצב כי "הנשיא לשעבר בטוח בחפותו ובצדקתו. התקווה היא שהשופטים יצליחו לבחון את חומר הראיות כמו במשפט רגיל, ללא כל מה שהתלווה לפרשה ובלי דעות קדומות. ממש כמו בתיק פלילי רגיל".

קצב בטוח: "הראיות מצביעות רק על זיכוי"

בשבועיים האחרונים, כך העידו המקורבים, ניכר היה כי הנשיא לשעבר שרוי במתח רב ומתקשה לעצום עין בלילות. "כולנו מקווים שיהיה טוב. הוא נלחם על חייו כבר מספר שנים. זהו לא תיק שאמור להסתיים בהרשעה, במיוחד לא אחרי שהעדויות נשמעו".

קצב עצמו אמר בסביבתו בימים האחרונים כי הוא מקווה שלשופטים יהיה את אומץ הלב לזכותו, מבלי להקשיב לרחשי הציבור. "כולי תקווה שבית המשפט יקבל החלטה מושכלת ונכונה שתתבסס על חומר הראיות בתיק, ולא על פרסומים שהיו בעבר בכלי התקשורת", גולל באוזני מקורביו.

"אני מקווה שתתקבל החלטה שתנקה אותי מהאישומים ותראה לכולם כי צדקתי לאורך כל הדרך".

עוד ציינו בסביבתו של הנשיא, כי בשנים שחלפו מאז פרצה הפרשה ועד היום התמודד קצב עם טלטלה קשה, שלא רבים היו יכולים לקום ממנה. "הוא עבר ימים קשים מאוד. אין ספק שהוא מתרגש ומתוח לקראת הכרעת הדין. הוא מתמצא בכל 'פיפס' בתיק הזה, ובטוח שהשופטים צריכים לזכותו. הוא אומר שחומר הראיות בתיק מצביע על דבר אחד, שהוא זיכוי".

בימים מורטי העצבים שיעברו עד שתשמע הכרעת בית המשפט, צפוי קצב לדלג בין רבנים שונים כדי לקבל את ברכותיהם. מנגד, הוא יקפיד לשמור על דממה תקשורתית. "אחרי הכרעת הדין, צוות ההגנה ייתכנס עם הנשיא לשעבר ובני משפחתו ויחד כולם יחליטו על המשך הצעדים. ביינתים אנחנו בעיקר לחוצים, ולא מעוניינים לדבר עם התקשורת", אמרו בסביבתו.