המשרד להגנת הסביבה בעד קציר מלח בים המלח

זמן קצר לפני שיוכרע באשר לפתרון קבע שימנע את הצפת חלקו הדרומי של ים המלח והמלונות שבו, פנה היום (ד') השר להגנת הסביבה גלעד ארדן לראש הממלשה ולשרי האוצר והתיירות והצהיר לראשונה, כי המשרד תומך בחלופת קציר המלח כפתרון הקבע הנכון ביותר לשיקום האזור מבחינה סביבתית וכלכלית לטווח הארוך. 

• סקר: גם הציבור בעד קציר מלח
  

אחרי שנים של המתנה, בימים הקרובים צפוי להכריע בנושא שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, כמי שאחראי על חל"י - החברה הממשלתית, שהוקמה כדי למצוא פתרון לסוגית עליית המפלס באגן הדרומי. בשלב זה קיימות שלוש חלופות מרכזיות - הריסת המלונות באזור ובנייתם מחדש באזור מרוחק, ביצוע קציר מלח, או בניית לגונה בעין בוקק.

חלופת קציר המלח כוללת קציר מלא של המלח השוקע על קרקעית האגן על ידי דוברות חשמליות, העמסתו על מסוע שיוביל אותו לאגן הצפוני, והובלת ושיקוע המלח לעמקים באגן הצפוני. חלופה זו מועדפת גם על ידי ארגוני הסביבה ותפגע לדעת המומחים באופן המינימלי ביותר בטבע.

החלופות האחרות: פתרונות זמניים בלבד

המפלס בבריכות האידוי התעשייתיות בחלקו הדרומי של ים המלח, מטפס כבר תקופה ארוכה כתוצאה מפעילות מפעלי ים המלח. באזור זה פועלים כארבעה עשר בתי מלון עם אלפי חדרים, המרוכזים במתחמי התיירות "עין בוקק" ו"נווה זוהר" לחופי בריכת אידוי מספר 5.

בריכה 5 משמשת כבריכת אידוי ושיקוע של מלח, ובשל פעילות המפעלים, מועלה המפלס שלה בכ-20 ס"מ מדי שנה. שטחה הוא כ-80 קמ"ר ועומקה הממוצע כשני מטרים. על פי הערכות, עומק שכבת המלח ששוקעה עד כה בקרקעית האגן הדרומי עומד על כ-8 מטרים.

ארגוני הסביבה והמלונאים התריעו במשך שנים על ההשלכות הקשות שנגרמות לטבע, לנוף ולמלונות, עקב עליית המפלס באגן הדרומי. אולם רק בעקבות פסיקת בג"ץ בשנת 2006, לפיה המדינה חייבת לטפל בעניין ובדחיפות, הוקמה החברה הממשלתית ובחודשים האחרונים היא הציגה את שלוש החלופות לפתרון הבעיה.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי חלופת קציר המלח צורכת פחות חומרי כריה וחציבה ותאפשר לשמור באופן קבוע את המפלס בבריכה 5, בעוד שתי החלופות האחרות יגרמו למפגעים סביבתיים משמעותיים ויספקו פתרון זמני עד שנת 2035, שלאחריו יהיה צורך לעבור ממילא לפתרון קבע של קציר מלח מלא. "אין זה סביר להשקיע משאבים ולפגוע בערכי טבע על ידי קידום חלופות שהן למעשה שלבי ביניים לחלופה ארוכת הטווח שהיא חלופת הקציר המלא", נמסר.

"כשמדובר בהצלת ים המלח אסור לתמוך בפתרונות זמניים שנראים לכאורה זולים יותר. השיקול שחייב להנחות אותנו הוא פתרון קבע של הבעיה ומזעור הנזק לסביבה. כל שאר הפתרונות המוצעים הם פתרונות ביניים שכלל אין ודאות מה יהיו עלויותיהן וההשלכות הצפויות מהן ויגרמו לסביבת ים המלח נזק רב, שאינו מחויב המציאות", מסר השר ארדן.