כרוניקה של פיצוץ ידוע מראש
זה היה כל-כך צפוי שיום אחד המצרים יצאו לרחובות נגד בני ישראל שזכו לשפע, בעוד שהם נאבקים על לחמם. זה היה כל-כך צפוי שיום אחד תושבי דרום תל-אביב לא יוכלו לספוג עוד מסתננים, בעוד שבצפון העיר רק מצקצקים בלשון על גזענות
ישנם דברים שכל-כך צפוי וכל כך מתבקש שהם יקרו, שכשהם קורים, אתה רק מתפלא איך זה לא קרה קודם, ומה פתאום כולם מתפלאים עכשיו על משהו שהיה כל-כך צפוי שיקרה. ולמה אנשים ממשיכים גם אחרי זה לעצום את עיניהם ולטייח את עצמם לדעת מול דברים נוספים שכל-כך צפוי שיקרו בעתיד.
עכשיו אומרים כולם - כמה זה היה כל-כך צפוי שתתלקח שריפה נוראית בצפון שאי אפשר יהיה להשתלט עליה מפאת חוסר מוכנות וחוסר אמצעים. זה היה כל כך צפוי, אבל אף אחד לא עשה שום דבר בנידון. למה להתעורר בזמן אם אפשר להקים ועדת חקירה אחרי?
זה היה כל כך צפוי שביום מן הימים יקום סוף סוף מישהו אמריקני בכיר והגון ויאמר - סתם אנחנו מתעללים בפולארד כבר 25 שנה, ללא כל פרופורציה וללא כל הצדקה. אף מרגל, בוודאי לא למען מדינה ידידותית, לא נשפט ללמעלה משבע שנים, והמסכן הזה כבר 25 שנה נרקב בכלא. זעקנו והפכנו עולמות, וכולם התעלמו - מבית ומחוץ. והנה, לפתע פתאום נזכר התובע הכללי לשעבר בארצות הברית מייקל מוקאסי לומר את דברו בעניין ולקרוא לנשיא אובמה לשחרר מיידית את פולארד.
פתאום נזכרים ראש ה-CIA לשעבר, ג'יימס וולסי, והיו"ר לשעבר של ועדת המודיעין בסנאט, דניס דקונסיני, לומר דברים דומים. אליהם מצטרפים עוד כל מיני אנשים מרכזיים וחשובים בצמרת השלטון, שפתאום יוצאים מן הארון וטוענים שמה שנעשה לפולארד זה עוול חסר כל פרופורציה. זה היה כל-כך צפוי שזה יקרה, שכמה אנשים הגונים יגידו סוף סוף את האמת. עכשיו צריך לקוות שזה לא היה מאוחר מדי, שפולארד אכן ישוחרר ושיצליח עוד להגיע ארצה בריא ושלם ולהצטרף לעמו ומשפחתו.
פערים בלתי נסבלים
זה היה כל כך צפוי שהסיפור של המסתננים והזרים המציפים את הארץ, ובעיקר את האזורים החלשים, יתפוצץ. וכי מה חושבים לעצמם האנשים - עד כמה יכולות שכונות המצוקה של דרום תל אביב לספוג לתוכם עוד ועוד מסתננים ועניים וחסרי בית, כאשר מרחק כל-כך קטן משם, בשכונות הצפוניות של מדינת תל אביב, חוץ מלצקצק שפתיים ולהטיף מוסר על גזענות אין נוכחות והשפעה של המסתננים כלל.
לא יעזור כלום. כל חבית חומר נפץ שלא מטופלת בזהירות - סופה להתפוצץ. כל דבר לא הגיוני סופו להסתיים. חלוקת העבודה הזו בין הדרום לצפון - שבה הצפון חי ברמת חיים גבוהה, נהנה מרווחה כלכלית ומהומוגניות חברתית, בעוד הדרום נאבק על הישרדותו, על קיומו, ונאלץ גם להתמודד עם מסתננים, פשיעה, מחלות ושאר דברים שהזכירו גורמי משטרה בריאות ורווחה - המצב הנפיץ הזה היה כל-כך ברור שיתפוצץ - וזה מה שקורה. יש פערים שהחברה עוד מסוגלת להכיל ויש פערים היוצאים מכל היגיון - ואז הם מתפוצצים בדרך הטבע. לא יעזרו דיבורים והאשמות ומילים גבוהות על גזענות והומניזם. יש כאן חומר נפץ חברתי-כלכלי-רפואי-ורוחני.
שלום לשלום
זה היה כל-כך צפוי שהטילים מעזה יחזרו ליפול על ראשינו. וכי מה חשבנו? שנברח מעזה וגוש קטיף והערבים ימהרו לשחק איתנו שש-בש בטורניר שלום? אבל בעצם, למה לתת לעובדות לקלקל את התיאוריות ?
זה כל-כך צפוי שחיזבאללה מכינים את המלחמה הבאה בצפון, וכל-כך צפוי שאיראן תמשיך לשטות בעולם הנאיבי ולהתחמש בפצצות גרעיניות, וכל-כך צפוי שהעולם ימשיך בטיפשותו לטייח את עצמו, להרדים את כולם, ולהתעורר רק כשיהיה מאוחר מדי. אבל למה להגיד לחולה את האמת אם אפשר להשלות אותו שהוא יבריא?
פערים בלתי נסבלים גם במצרים
זה היה כל-כך צפוי שביום מן הימים יקום מלך חדש על מצרים, שלא ידע את יוסף. וכי מה חשבו בני ישראל במצרים - כמה זמן תוכל המציאות הזו המתוארת בפסוקים להחזיק מעמד - "ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאוד מאד ותימלא הארץ אותם"?
וכי מה חשבו בני ישראל - שהם ישבו שלווים ושאננים בארץ מצרים, פרים ורבים, נהנים מכל טוב, בעוד במצרים אדוני הארץ נאבקים על לחמם? וכי
הם לא הבינו שמציאות מעוותת שכזו סופה להתפוצץ? וכי הם לא הבינו שהאשליה הזו של שקט מדומה סופה להתנדף? וכי הם לא הבינו או לא רצו להאמין שביום מן הימים יקום מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף? וכי הם לא הבינו שיום אחד המצרים יצאו לרחובות ולא יהיו מוכנים לסבול את הפערים הללו?
הפתגם העממי אומר שהחכם לא נופל לבור שהפיקח יודע לצאת ממנו. אבל הגרוע משניהם הוא הפתי והכסיל, עליהם ועל המציאות אומר שלמה המלך במשלי: "לָדַעַת חָכְמָה וּמוּסָר לְהָבִין אִמְרֵי בִינָה...לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים... יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה...עַד מָתַי פְּתָיִם תְּאֵהֲבוּ פֶתִי וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם וּכְסִילִים יִשְׂנְאוּ דָעַת... כִּי מְשׁוּבַת פְּתָיִם תַּהַרְגֵם וְשַׁלְוַת כְּסִילִים תְּאַבְּדֵם"
לפנייה לכתב/ת 
