דורשים לגייר את בת פרעה

הפסוקים סותרים? השמות מוזרים? הסיפורים לא מסתדרים? אין בעיה - באמצעות המדרש אפשר לסדר הכל. וכך קרה שבת פרעה הפכה ליהודיה, אשתו של כלב בן יפונה ואמו של משה

רוחמה וייספורסם: 24.12.10 , 08:48

בזכות נשים צדקניות

סיפורי פרשת "שמות" רצופים במסורות על נשים יהודיות נועזות ומושיעות: שפרה ופועה, אמו של משה, אחותו, ציפורה ובת פרעה. לכל אחת מהנשים האלה סיפור על מעשה או מעשים שבהם סיכנה את חייה כדי להציל את הבנים העבריים מסכנת כליה.

ארבע נשים סיכנו את חיים כדי לאפשר את לידתו וחייו של משה: אמו שטמנה אותו בתיבה ולא השליכה אותו ליאור כמצוות המלך, אחותו ששמרה עליו בזמן שהיה ביאור, ולאחר מכן כרתה ברית נסתרת עם בת פרעה, ציפורה שהצילה את משה בסיפור הפלאי על הפגישה עם אלוהים במלון, וכמובן – האישה היחידה שלא הייתה לה כל קרבת משפחה אל משה ובכל זאת עשתה מעשה נועז על מנת להצילו: בת פרעה.

"וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ: וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה: וַתֹּאמֶר אֲחֹתוֹ אֶל בַּת פַּרְעֹה הַאֵלֵךְ וְקָרָאתִי לָךְ אִשָּׁה מֵינֶקֶת מִן הָעִבְרִיֹּת וְתֵינִק לָךְ אֶת הַיָּלֶד: וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה לֵכִי וַתֵּלֶךְ הָעַלְמָה וַתִּקְרָא אֶת אֵם הַיָּלֶד: וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי וַאֲנִי אֶתֵּן אֶת שְׂכָרֵךְ וַתִּקַּח הָאִשָּׁה הַיֶּלֶד וַתְּנִיקֵהוּ: וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מֹשֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" (שמות ב, ה-י).

כמה עזות פנים במעשה בודד אחד

1. בת פרעה לא רק מפרה את הצו של המלך, היא גם מפרה את הצו של אביה מולידה.

2. התנ"ך מבהיר בצורה חד-משמעית כי בת פרעה ידעה שהיא מצילה נער עברי, ועל פי הסיפור היא מודה בכך בפה מלא: "ותאמר מילדי העברים זה".

3. במקום להלשין על המשפחה העברית המנסה להציל את הבן, או לפחות להשמיד את הבן שהוחבא בתיבה, בת פרעה משתפת פעולה עם אחותו של הנער בנסיון להציל אותו.

4. מתוך הקריאה בסיפור, אפשר לשער ששתי הנשים (בת פרעה ואחות משה) שמרו על שתיקה ביחס שקיים בין המינקת לאמו של התינוק. האחות ממהרת להציע "אשה מינקת מן העבריות" ובת פרעה ממהרת לקבל את ההצעה. יש סיכוי שהנערה ששמרה על התינוק תקרא לאמו, ובת פרעה משתפת פעולה. למעשה, בת פרעה איפשרה לאמו של משה לגדלו תקופת חיים משמעותית וארוכה. בהחלטה זו היא גם אפשרה לקהילה העברית ולאם הילד לדעת שהילד גדל בארמון, ולעקוב אחריו.

5. שיא ההתרסה של בת פרעה הוא בשם שהעניקה לילד הקטן שאמצה: "משה... כי מן המים משיתיהו". בת פרעה קוראת לבן על שם פעולת ההצלה מן המים. כל מי שיקרא לבנה הקטן בשמו יזכיר את המרד שמרדה בת פרעה באביה.

בני אדם מפענחים את אלוהים

הדרשה התלמודית שבה אני מבקשת לדון (בבלי, מגילה, דף יג עמוד א) נפתחת בקביעה מרתקת ונועזת של רבי שמעון בן פזי, ביחס לדברי הימים: "כל דבריך אחד הם, ואנו יודעים לדרשן".

ספר דברי הימים מציע גרסה משלו לדברי ימי המקרא. לעתים עולים דברים אלה בקנה אחד עם הכתוב במקומות אחרים בתנ"ך, ולעתים לא. כשרבי שמעון בן פזי מתמודד עם הסתירות שבין דברי הימים לשאר ספרי התנ"ך, הוא קובע: "כל דבריך (של הקב"ה) אחד הם", וכיצד יהפכו סיפורים סותרים ל"אחד"?!, התשובה - "אנו יודעים לדרשם". היכולת הדרשנית היא ההופכת דבר והיפוכו לאחד.

כיצד הפכה בת פרעה לבתיה?

הפסוק שאותו דורש רבי שמעון בן פזי (דברי הימים א, ד, יח) מציע רשימת יוחסין מפתיעה: "ואשתו היהדיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח, ואלה בני בתיה בת פרעה, אשר לקח מרד"

וכך הוא מפרש את הפסוק: "מדוע קראו לה יהדיה? על שום שכפרה בעבודה זרה, דכתיב 'ותרד בת פרעה לרחוץ על היאור', ואמר רבי יוחנן: שירדה לרחוץ מגילולי בית אביה. 'ילדה'? והרי היא גידלה אותו - לומר לך שכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו...

"'ואלה בני בתיה... אשר לקח מרד', וכי מרד שמו? והלא כלב שמו. אמר הקדוש ברוך הוא: יבא כלב, שמרד בעצת מרגלים, וישא את בת פרעה שמרדה בגלולי בית אביה".

גיבורת הפסוק מפתיעה כיוון שיש לה ארבעה זיהויים: "יהודיה", "בת פרעה" ו"אשתו של מרד" ויש לה אפילו שם דתי מאוד - "בתיה". נאמן להצהרתו, מבקש רבי שמעון בן פזי לכרוך בין הדמויות הנשיות השונות המוזכרות בפסוק זה, ואף לקשור אותן לדמות מקראית מוכרת.

הדרשן קושר בין בת פרעה של הפסוק לבת פרעה מסיפור שמות, ומכאן ההחלטה ששמה של הגברת שירדה לרחוץ ביאור הוא "בתיה". ואם היא "יהודיה", אנחנו יכולים להבין שהמושיעה הצעירה גם התגיירה. כיוון שבראש הפרק נזכר שמו של כלב בן יפונה (אחד משני הצדיקים בחטא המרגלים) מזהה הדרשן את "האשה היהודיה" שכאן עם אשתו של כלב בן יפונה.

והנה האגדה בתרגום לעברית קלה

בת פרעה ירדה לרחוץ ביאור ושם מצאה את משה. בצדיקותה הרבה החליטה להציל את הבן העברי ואף לקשור את גורלה עם גורלן של בנות משפחתו העבריות. מאוחר יותר, הצטרפה בת פרעה לעם העברים, נישאה לכלב בן יפונה, וילדה לו כמה ילדים.

הדרשן רואה בשמות הילדים המוזכרים בפסוק שבדברי הימים כינויים למשה. לפי מדרש זה, לבתיה היה רק ילד אחד - משה. ואם כן, שואל הדרשן, מדוע נאמר עליה שהיא ילדה את הילדים והרי היא לא ילדה את משה אלא "רק" גידלה אותו?! הנה, בדרך זו של איחוד שמות, מציע לנו הדרשן שיעור חשוב ביחסי הורים וילדים: "שכל המגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו".

סללומים סיפוריים מפוארים

חז"ל מעולם לא הסתחררו מהצעות פרשניות לולייניות. איך כלב בן יפונה יכול לשאת את בת פרעה? איך הוא יכול להיות האבא של משה? דרשה היא כמו חלום, היא אינה מוגבלת על ידי חוקי הטבע. אפשר לקפוץ בזמן ובמרחב. כלב יכול להיות אבא של משה, ובתיה יכולה להיות בת פרעה של ספר שמות.

לפעמים מרד הוא חמלה

בסוף הפסוק בדברי הימים נאמר שאת בתיה בת פרעה לקח לעצמו "מרד". הדרשן שלנו, שהחליט שבתיה נישאה לכלב בן יפונה, בוחר לראות בשם "מרד" כינוי לכלב.

ישראלים רבים, בעיקר בשני הדורות הקודמים, בחרו לתת לבניהם את השם "נמרוד", שם המתריס נגד הגלות, ושם של מי שהתחיל להיות "גיבור בארץ".

גם השם "מרד" הוא שם מעניין, ובעיקר אם אנו מזהים אותו עם כלב, האיש שמרד בעצת המרגלים.

המדרש שלנו מפרגן לא רק לכלב, אלא גם לבת פרעה. כלב מרד בעצת המרגלים ובת פרעה מרדה באביה. מרידתה של בת פרעה העניקה לנו את יציאת מצרים, ומרידתו של כלב העניקה לנו את ארץ ישראל.

התורה מספרת שבת פרעה חמלה על משה התינוק. החמלה חייבה אותה למרוד בבוטות באביה. חמלה לא חייבת לקבל את הגוונים הרכים והרופסים שבהם אנו נוטים לצבוע אותה. לחמלה של בת פרעה יש צבעים נועזים וקולות של קרב. החמלה של בת פרעה היא מרד בכוחות הרשע, וכדי ללמוד ממנה ולהתמזג בדמה הטוב, היינו צרכים להפוך אותה לאחת משלנו.