לעבוד עם החבר הכי טוב - כשהכלב בא למשרד

כשהדלת נפתחת בביתו של אלון דוידוב, עורך דין פלילי מתל-אביב, קשה שלא לחייך. על השולחן הקטן בסלון מונחת צלחת גדולה עם מזון ובתוכה חבוי ראשו של פו, כלב לבנבן גדול שעסוק באכילה נמרצת. "בוקר טוב, הוא רעב אחרי ריצה בחוף הים", מבשר אלון תוך כדי לבישת הז'קט.

 

פו מברך אותנו לשלום בחצי עין ומאפשר לנו להצמיד לו מצלמה קטנה על הקולר. אלון לוקח את תיק המסמכים, רצועה ומתחיל לנוע לכיוון דלת היציאה. "בוא פו, הולכים לעבודה". רגע לפני שהדלת נסגרת, נכנס לדירה כלב נוסף ומשוחח עם פו. "זה כמו תחנת רכבת כאן בבוקר, כל הכלבים של הבניין נפגשים בקומה ומרכלים", הוא צוחק ומתחיל לרדת במדרגות למטה.

 

 

"בני האדם מסוכנים יותר מכלבים"

בנסיעה בין הפקקים בעיר, פו כבר מציץ החוצה ובוחן את הנעשה סביב תוך כדי תנועה. לקראת הרמזור חולפת לידינו בחורה, היא מבחינה בפו נהנה מהרוח, מחייכת וממשיכה בדרכה.

 

"הוא אוהב להציץ החוצה, לראות מה קורה ברחוב וימכור גם את אמא שלו בשביל הצצה טובה", צוחק אלון. "כבר מההתחלה נראה לי הגיוני שאם אפשר לחסוך ממנו שעות רבות בהן יהיה סגור בבית, אז שיבוא להסתובב איתי בעבודה. כל עוד זה מתאים לשנינו ובר יישום, אני בעד".

 

השיגרה של השניים עשירה בפעילות. "אנחנו פותחים את הבוקר בריצה של כמה קילומטרים בחוף או בהשתוללות עם כלבים אחרים, כך שהוא מגיע לתחילת יום העבודה שלי כבר מותש ורק מחפש מקום לנוח", הוא מסביר.

 

עצירה זריזה בבית משפט השלום בתל-אביב מזמנת מפגש עם חברים בענף וגם שיחה ערה עם נהגי מוניות סקרנים. חלקם מצהירים שהם פוחדים יותר מבני אדם משאר מכלבים.

 

"לצערי, אי אפשר להכניס כלבים אל בית המשפט", מלטף אלון את כלבו בדרך חזרה למכונית. "אבל בפעמים שאני מבקר בבתי משפט לגיחות קצרות, פו נשאר קשור בחוץ או שאני משאיר אותו ברכב עם מזגן ליד השומרים. יש בתי משפט שיש להם חדרים פנימיים והם מסכימים לארח אותו. מנסיוני, רוב רובם של האנשים יותר מסוכנים מרובם של כלבים". 

(צילום: רועי גזית)

 

גוגו. (צילום: רועי גזית) 

 

נובחת על תופים וכינורות

אבוהב מבלה שעות רבות מדי יום באולפן, והוא מרוצה מההחלטה לצרף את גוגו אליו. "למה היא איתי? כי היא הופכת את היום להרבה יותר מעניין. יש יותר אקשן", הוא מספר, "קשה לי להשאיר אותה לבד בבית, למרות שיש לי בית עם מרפסת. כשצריך לעבוד, אז אני עובד ואם הגיע הזמן לשחק, אז אנחנו נשחק ביחד. היא יודעת את מקומה".

 

ואיך מקבלים האמנים את התוספת החייתית? "95% מהם אוהבים אותה, אך יש כאלה שלא נוח להם לנגן, לשיר או להקליט כשהיא שם. בפעמים הנדירות הללו אנחנו לוקחים אותה לחדר אחר, אבל הרוב מעניקים לה אהבה ואהדה", הוא מגלה.

 

בשוטטות בקומות התחתונות בבניין, גוגו, חמושה ברתמה, פוגשת חברים על ארבע. "כל מי שבבניין חבר שלה", צוחק אבוהב, "יש פה קונדיטוריה שמאכילה אותה ובצהריים היא נכנסת לחדרי אוכל של המשרדים ומחכה לקבל שאריות. בגלל זה היא קצת תופחת בזמן האחרון".

 

במהלך השתתפות בהקלטות חיות באולפן, גילה אלעד שיש כלי נגינה שגוגו לא מסמפטת במיוחד. "לא כדאי שהיא תתקרב לתופים כי אין להם הסכמה משותפת, היא נובחת עליהם", מגלה אלעד. תיפוף קצר על מערכת התופים וגוגו כבר פוצחת בקונצרט נביחות. "גם כינור לא בא לא בה טוב, עם שאר כלי הנגינה היא מסתדרת מצויין".

 

עבור מי שרוצה להביא כלב לעבודה, ממליץ אבוהב להקפיד שיהיה לו כלי אוכל משלו ומקום שבו יוכל לשבת ולהירגע מכל הגירויים מסביב. "ברגע שהכלב מסתדר עם הבעלים ויש לו אופי רגוע, אז כולם יכולים ליהנות מזה בסופו של דבר. כלב יכול לשבור את הקרח הראשוני בפגישות ולשפר את מצב הרוח במהירות בעבודה", הוא מסכם.