שתף קטע נבחר
 

מלחמה בעליל

תחת אש לא בודקים מה מוסרי ומה לא, מהי פקודה בלתי חוקית בעליל. אתה יורה כי אמרו לך לירות. אתה הורג כי אחרת יהרגו אותך

למראה החיילים המואשמים בעבירות על מעשיהם ב"עופרת יצוקה" בתוכנית עובדה בשבוע שעבר חשבתי שנופלים עליי השמיים. בשמיים אין מלחמות. על האדמה יש. הן רעות. הן טובות. הן ככה מאז ומעולם. אין מלחמות צודקות או לא צודקות, ישנן מלחמות להגנה על הצד שלך בסכסוך - שנקרא חיים שהם מדינה, לאום, דת, אמונה, והרבה דברים סתמיים.

 

את הכתבה עשו אנשים שאינם יודעים מהי מלחמה. מנגד, יושב שר הביטחון היודע מהי מלחמה ולא אומר באופן פשוט ובהיר, שככה זה במלחמות - הורגים ונה

רגים. כשאתה רואה מישהו מתקרב אליך תחת אש, אינך פותח את עמנואל קנט לדעת מה מוסרי או לא. אינך חושב מהי פקודה בלתי חוקית בעליל, כי עם פקודה כזאת מפסידים במלחמות. אתה יורה כי אמרו לך לירות. אתה הורג כי אחרת יהרגו אותך. 

 

לוקחים שלושה חיילים צעירים, שלימדו אותם להרוג, כי כשמחזיקים ביד כלי נשק מלמדים אותך איך להשתמש בו. המלחמה היא על מי ימות קודם. על איך לא להיפצע ואיך לא להיהרג. כל המלחמות נהיות טיפשיות, אבל אי אפשר בלעדיהן. שכן האדם אינו פרפר מתוק משיר ילדים.

 

מי שלוחם כדי להגן על אמא שלו עושה זאת גם אם המלחמה אינה צודקת בעליל. אם תיקחו את כל המלחמות שקרו במשך אלף השנים האחרונות, לפני כן אין מספיק יידע - אם תבדקו אותן, תהיו אחר כך גולדסטון, תשפטו אותן ותראו שניתן היה למנוע אותן. מלחמת העולם אחת ושתיים. וייטנאם. כל מלחמה. בורים באפריקה אלג'ירים באלג'יריה, אפילו מלחמת העצמאות. 

 

ברגע שחייל הולך לשדה הקרב, יש לו מפקד שנתן פקודה. למפקד יש מפקד גבוה יותר. למפקד הגבוה יותר יש ממשלה. לממשלה יש ראש ממשלה. לראש הממשלה יש עם שצועק ברחובות, בעיתונים או בטלוויזיה. הגבר אכזרי מטבעו, הוא צאצא של ציידים, הוא לא נולד בתוך צמר גפן והוא חי במדינה או בחברה.

 

ים של דם

והרי המהפכות הכי צודקות בהיסטוריה חיסלו מיליוני אנשים לחינם, רק כדי להיות צודקים. מי שרצה שהעולם יהיה יותר טוב טבח בשם הרצון הזה מיליונים, כמו המהפכה הצרפתית שהרימה את מלאי הדם בטונות ומה? האם היא היתה נכונה או לא? ברגע האמת שלה היא היתה.

 

אסור לשפוט חיילים ברגעי מלחמה. אולי מי שהחליט על "עופרת יצוקה" עשה טעויות. אולי חמאס עשה טעות שביקש את זה. אולי המפקדים נתנו פקודת סותרות, ראיתי הרבה דם ניגר לחינם, אבל במלחמה אין חינם, זה מחיר, אם אנשים רוצים לחיות יחד - מישהו צריך להיות השוטר, עוד קודם שיש את מי שלעצור.

 

כל הקשקוש הזה מה צודק ומה לא וכמה פקודות רעות היו שם או בכל מקום אחר, אינו יודע מה הוא שח. ראיתי קרב שתוכנן גרוע, שעשו בו טעיות איומות, שמפקדים ברחו, שאחד המפקדים ישן ונהרגו עשרות אנשים. חשבתי על זה שנים ובסוף הבנתי שככה זה, אף אדם אינו IPOD. הבנתי כי חיי היו בסכנה גדולה שעות ארוכות תחת אש והרגתי אויב, שאולי יש לו משפחות נחמדות וילדים יפים. הבנתי שהיתה הוראה לנסות להרוג אותי מצד מפקדים טובי לב בצד השני, שבחיים האמתיים נתנו נדבות ועשו טובות וכתבו ספרים והמציאו שיטות השקיה, כי מלחמה היא אם החיים, כמו שהמוות בא לפני החיים ומחכה להם ולא להיפך.

 

אני מדבר על עת מלחמה. לא על התנהגות צבאית בעת שלום בשטחים כבושים או בכל מקום אחר. להיות בקרב אינו דומה לקבל פקודה מקצין שנותן שמורה לירות בערבי כפות ליד מחסם ביום של "אין מלחמה".

 

אין טוב או רע. אין צודק או לא צודק. מה שהיה צודק לפני שנה אינו צודק היום. מה שצודק בכיתה, באוניברסיטה אינו צודק בשדה קרב ויש חיים ויש מה שהם שווים ויש אנשים קטנים וגדולים ויש שום דבר הנקרא מדינה או חברה או דת או גזענות פושה, יש מוחלטות רק במוות - כי בחיים אין שום דבר שהוא מוחלט, יפה, נחמד וחשוב בעליל, יש רק שנאה בסיסית של אדם לאדם, אתה חי כי אחר מת בשבילך. או כשירו של אלתרמן "אל תאמר יסודי מעפר, יסודך מהחי שנפל תחתיך".

 

יש הרבה צדקנות, יש טיפשות שכן לפתח חטאת רובץ אומר אלוהים לקין ואתה תמשל בו. איך? הוא לא אומר כי הוא אלוהים שהרג הרבה אנשים. ככה זה אלוהים. ככה זה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חיילים ב"עופרת יצוקה". ארכיון
צילום: AP
מומלצים