דו"ח אדוה: המעמד הבינוני מתכווץ, הפער מתרחב
בחינת החברה הישראלית בעשור האחרון חושפת את התמונה הקשה שמתחת ליציבות הכלכלית: המעמד הבינוני הצטמצם ב-7%, שיעור המשתכרים עד שכר מינימום עלה מ-29.1% ל-32.8%, ואילו שכר הבכירים זינק פי 2. תמונת מצב
למרות המחמאות הרבות שמקבלת הכלכלה הישראלית על רקע התמודדותה עם המשבר הכלכלי העולמי, העשור האחרון במשק התאפיין בהתרחבות הפערים ואי השוויון, הגדלת שכרם של העשירונים העליונים לעומת צמצום שכרם של העשירונים התחתונים, והתכווצות חדה של המעמד הבינוני בישראל. כך עולה מדו"ח תמונת מצב חברתית לשנת 2010, שפרסם היום מרכז אדוה.
"ישראל מקבלת כיום מחמאות רבות על יציבותה המקרו־כלכלית, על רקע צעדי החירום שנאלצות לנקוט ארצות שונות ובהן אנגליה וצרפת, ועל רקע הקשיים הגדולים עוד יותר של ארצות כדוגמת אירלנד או יוון", נטען בדו"ח, אך "החזות של יציבות מקרו־כלכלית מסתירה אי שוויון הממשיך לגדול בתחומים רבים ושונים, המוצגים במסמך זה: צמיחה בלתי שוויונית, ריכוז של השקעות במספר ענפי משק, גידול בפערי הכנסות, פערים גדולים בחינוך ובהשכלה גבוהה, פערים בנגישות לביטוחים רפואיים, התרחבות של פערים בהפרשות לפנסיה".
לדעת כותבי הדו"ח, "המדיניות המקרו־כלכלית מתמקדת בשימור היציבות ובהגברת הצמיחה", אולם "הנתונים המוצגים במסמך זה מצביעים על כך שמדיניות זו היא בעייתית ביותר, שכן היא מלווה בגידול מתמיד באי שוויון.
"החברה הישראלית זקוקה לפעלתנות חברתית, הן כדי לצמצם את האי שוויון הרב, הן כדי לפצות על הפגיעות של העשור האחרון והן כדי להבטיח לעתיד צמיחה שבה שותפים כלל הישראלים ולא רק חלקי־אוכלוסייה מעטים ומצומצמים.
"הגברת השוויון והצדק החברתי מחייבים מדיניות פעילה של חלוקה הוגנת של המשאבים הקולקטיביים, של תעסוקה מלאה ושכר מחייה בכבוד, של שליטה ציבורית בחסכון ארוך הטווח של משקי־הבית, של חינוך ציבורי איכותי לכל, של שירותי בריאות ציבוריים ושל רשת ביטחון סוציאלי אמינה".
שיעורי צמיחה גבוהים בהיי-טק ובפיננסים שבמרכז
הדו"ח קובע, כי "קברניטי המשק בישראל מרכזים את כל מאמציהם בעידוד הצמיחה של המגזר העסקי... בעשור האחרון, למשל, שיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר נרשמו בענף ההיי-טק ובענפי הבנקאות, הביטוח וקופות הגמל. ענף ההיי-טק הוא פאר התעשייה הישראלית והוא מהווה כמחצית מכלל הייצוא התעשייתי של ישראל. אלא שענף ההיי-טק, ביחד עם ענפי הבנקאות, הביטוח וקופות הגמל, מעסיקים, ביחד, לא יותר מכ-13% מכוח העבודה בישראל.
"השכר בשני ענפים אלה הוא טוב, אך כלל לא טיפוסי לשכר של כלל העובדים והעובדות במשק. לבסוף, שני הענפים הללו ממוקמים במרכז הארץ ובמקרה של ענף הבנקאות והביטוח, באזור מצומצם בתוך העיר תל אביב".
הצטמקות התעשיות המסורתיות שבפריפרייה
"לעומת זאת, שיעורי הצמיחה הנמוכים ביותר נרשמו בתעשיות הטכנולוגיה המסורתית: למעשה, פעילות של תעשיות אלה הצטמקה לכל אורך העשור. עקרונית ניתן לראות בכך סימן חיובי לכך שהתעשייה הישראלית מפסיקה להתבסס על טכנולוגיה מסורתית ופונה לעבר טכנולוגיה עלית.
בפועל, הצטמקותם של ענפים אלה מותירה עובדים ועובדות רבים ללא פרנסה ואף מחוץ לשוק העבודה; ותעשיות ההיי-טק אינן מהוות פתרון עבורם, הן משום שהן דורשות השכלה גבוהה והן משום שהן ממוקמות במרכז הארץ, בעוד שתעשיות הטכנולוגיה המסורתית מצויות לרוב ביישובי הגליל והנגב".
יותר ישראלים מרוויחים שכר מינימום
הדו"ח מתאר, את תמונת ההכנסות של משקי הבית בין השנים 2000 ל-2009, לפיה כל העשירונים נפגעו משני המשברים שפקדו את המשק – האינתיפאדה השנייה והמשבר הכלכלי הגלובלי. "בעקבות ירידות אלה, הכנסתם של משקי־בית בארבעת העשירונים הנמוכים ב-2009 היתה נמוכה מזו של שנת 2000", נטען בדו"ח.
הכנסה חודשית ממוצעת ברוטו
לצפייה בגרף גודל מלא - לחצו כאן (מקור: מרכז אדוה)
"ב-2009, חלקם של ארבעת העשירונים הנמוכים של משקי־הבית בעוגת ההכנסות הכללית היה קטן משהיה ב-2000", קובע הדו"ח. חלקו של העשירון העליון, לעומת זאת, היה גדול יותר.
חלוקת ההכנסות לפי עשירונים
לצפייה בגרף בגודל המלא - לחצו כאן (מקור: מרכז אדוה)
באשר לפערי ההכנסות ברמת העובד הבודד, קובע הדו"ח כי בשנים 2008-2000 נרשם גידול בשיעור המשתכרים עד שכר מינימום: "בשנת 2000, שיעורם עמד על 29.1% מכלל השכירים; בשנת 2008 עלה שיעורם ל-32.8%, וזאת לאחר שב-2006 הוא כבר הגיע ל-35.1%".
ההכנסות שנגרעו מהמעמד הבינוני - עברו לגבוה
הדו"ח גם בחן את מצבו של המעמד הבינוני בישראל, וגילה הצטמקות של מעמד זה ביחד למעמד הנמוך ולמעמד הגבוה.
"חילקנו, לפי הנהוג במחקרים בינלאומיים, את משקי-הבית לשלושה רבדים: הרובד הבינוני, שבו מצויים כל משקי־הבית שהכנסתם היא בגובה של 75% עד 125% מן ההכנסה החציונית של משקי־הבית", מסבירים מחברי הדו"ח. "הרובד הגבוה, שבו מצויים כל משקי־הבית שהכנסתם גבוהה מ-125% מן ההכנסה החציונית של משקי־הבית; והרובד הנמוך, שבו מצויים כל משקי־הבית שהכנסתם נמוכה מ–75% מן ההכנסה החציונית של משקי־הבית. על פי הגדרה זו, המעמד הבינוני חובק את העשירונים 5 ו-6 וכן חלק מעשירון 4 וחלק מעשירון 7 של משקי־הבית".
שיעור משקי הבית בכל רובד
לצפייה בגרף בגודל המלא - לחצו כאן (מקור: מרכז אדוה)
על פי הדו"ח, בין השנים 2009-1988 הצטמק הרובד הבינוני בישראל בשיעור של 7%, לערך, מ-28.5% ל-26.6% מכלל משקי־הבית.
חלקו של כל רובד בעוגת ההכנסות
לצפייה בגרף בגודל המלא - לחצו כאן (מקור: מרכז אדוה)
באותה תקופה הצטמק גם חלקו של הרובד הבינוני בעוגת ההכנסות, בשיעור של 7.3% מ-22.0% מן העוגה ל-20.5% ממנה. כל הסכום שנגרע מן הרובד הבינוני עבר לידי הרובד הגבוה".
המנהלים הבכירים מרוויחים פי 94 מהשכר הממוצע
באשר לשכר המנהלים הבכירים, קובע הדו"ח כי המגמה שאפיינה את כל העשור הנוכחי היתה של גידול בשכר המנהלים הבכירים בתאגידים העסקיים הנסחרים בבורסה. "בין 2000 ל-2009 קפצה עלות השכר השנתית של המנהלים הבכירים בחברות ברשימת "תל אביב 25" (25 החברות הגדולות בבורסה) כמעט פי 2: מ-4.81 מיליון שקל ב-2000 (במונחים חודשיים, 401 אלף שקל), ל-9.13 מיליון שקל ב-2009 (761 אלף שקל בחודש).
עלות שכר חודשית של מנהלים בכירים
לצפייה בגרף בגודל המלא - לחצו כאן (מקור: מרכז אדוה)
"ב-2000, עלות השכר החודשית של המנהלים הבכירים בחברות ברשימת "תל אביב 25" היתה גבוהה פי 49 מן השכר הממוצע במשק; ב-2009 היא עמדה על פי 94 מן השכר הממוצע במשק. בנוסף על השכר, רבים ממנהלי החברות הללו נהנו מתגמולים נוספים כדוגמת אופציות".
הדו"ח מדגיש, כי מעל המנהלים הבכירים של החברות הנסחרות בבורסה, "נמצאים בעלי ההון שמעסיקים אותם, אך על הכנסותיהם של אלה - מרווחים, מניירות ערך ועסקאות מטבע, מנדל"ן וכיו"ב - אין הלמ"ס מפרסמת נתונים. גם שכרם של מנהלים בכירים בחברות שאינן נסחרות בבורסה אינו מתפרסם".
שיעור העוני בקרב משפחות בישראל
לצפייה בגרף בגודל המלא - לחצו כאן (מקור: מרכז אדוה)
הדו"ח גם בדק את מה שהתרחש בתחתית סולם ההכנסות - בקרב "משפחות שהכנסתן מציבה אותן מתחת לקו העוני (המוגדר כהכנסה השווה ל-50% או פחות מן ההכנסה החציונית של המשפחות בישראל). ב-2009 עלתה תחולת העוני ועמדה על 20.5% - שלוש נקודות אחוז יותר מהשיעור של תחילת העשור".
לפנייה לכתב/ת 
