גיאוגרפיה והיסטוריה OUT - צרכנות ובורסה IN
חיסכון, צרכנות נבונה, בורסה וסדרי עדיפויות. האם המדינה לוקחת סוף סוף אחריות? ynet מספק הצצה לתוכנית הלימודים לחינוך פיננסי שתחל בקרוב בכ-30 בתי ספר
האם החזון להנחלת חינוך פיננסי במדינת ישראל קרוב להתגשם? אחרי חודשים ארוכים של הכנה, תחל בשבוע הבא הכשרת המורים לתוכנית הפיילוט של משרד החינוך. חודש לאחר מכן תחל להילמד תוכנית הלימודיים הניסויית ב-26 בתי ספר ברחבי הארץ. ynet מספק הצצה אל התוכנית לחינוך הפיננסי של הדור הצעיר.
נכון להיום, במערכת החינוך בישראל אין תוכנית מובנית העוסקת בהדרכה להתנהלות כלכלית נבונה. קיימות תוכניות לימודים שונות שכוללות נושאים פיננסיים במקצועות ספציפיים, כגון כלכלה ומינהל עסקים. ואולם בתוכניות אלה לוקחים חלק מספר מצומצם מאוד של תלמידים. פעילות חינוכית בתחום הפיננסי נעשית ביזמות פרטיות של גופים שונים, חלקן באישור משרד החינוך.
הפיילוט של משרד החינוך לכיתות י', עליו שקדו במשך תקופה ארוכה מומחים רבים מתחומי הפיננסים, הצרכנות, האקדמיה וההוראה, אמור היה לכלול 60 בתי ספר מכל רחבי הארץ במגזרים השונים. עם זאת במשרד הגיעו למסקנה שמספר בתי הספר גדול מדי למסגרת המוגדרת כפיילוט.
מדוע דווקא כיתות י'?
"בחרנו בכיתות י' כי זו הכיתה הכי פנויה. אנחנו מסיימים את התוכנית לפני הבגרויות וזה גם הגיל שנערים רבים מתחילים לעבוד בו".
סיבה נוספת לבחירה בשכבה זו נובעת מהעובדה שהחל משנת 2012 יחויבו תלמידי ישראל בכיתות י' במבחן פיז"ה הבינלאומי. מבחן זה, שנערך בניהול של ארגון ה-OECD, אליו הצטרפה ישראל לפני מספר חודשים, נועד לבחון ולהשוות את רמת השכלתם של תלמידי בתי ספר במדינות שונות בעולם.
"התלמידים הם שער המידע הפיננסי עבור ההורים"
חינוך פיננסי ניתן במדינות מערביות רבות כגון קנדה, בריטניה, אוסטרליה וארה"ב, שם מדובר בתוכניות מגוונות, שחלקן אינן מופעלות דווקא בזמן הלימודים, אלא בשעות הפנאי במרכזים קהילתיים, בטלוויזיה ובאינטרנט. בדיקה שנערכה על ידי איתי פלדמן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, ופורסמה בחודש מאי העלתה ממצאים מעניינים. נמצא כי בחלק ניכר מהמדינות שבהן מתקיימת פעילות לימודית שכזו היא מיועדות לציבור מבוגר, ולאו דווקא לדור הצעיר.
במשרד החינוך מציינים כי התלמידים מוצפים במידע כלכלי זמין אך מורכב, ועל כן הם זקוקים להדרכה כיצד לנווט בתוך שפע המידע ולשפר את יכולת ההבחנה והשיפוט שלהם.
יוצרי התוכנית מבינים גם שבמקרים רבים הנוער הוא זה שמנחה את ההורים בכל הקשור להתנהלות הכלכלית. "לא פעם התלמידים הם שער המידע הפיננסי עבור הוריהם וכחלק מכך הם גם עוזרים להם בקבלת החלטות פיננסיות שונות. הדבר בולט במיוחד בקרב אוכלוסיות שבהן המודעות וההבנה בנושא נמוכה יותר", ציינו במשרד החינוך.
"מטרת התוכנית היא לסייע לתלמידים לפתח כישורי חיים בתחום הפיננסי, להגביר את המודעות לקוימן של הזדמנויות פיננסיות ולספק מידע להיכן כדאי לפנות במטרה לקבל עזרה בשאלות הקשורות בנושא זה. כלאלה יכולים לתרום ליכולת שלהם להעריך מידע רלונטי ולהימנע מטעויות פיננסיות בעלות השלכות ארוכות טווח".
אין ספק כי לא ניתן לצפות שבוגרי התוכנית יהפכו למומחים פיננסיים בתום שנת הלימודים. מדובר בתכנים שהם בבחינת הקדמה לעולם הפיננסי, היכולים למנוע טעויות קריטיות ולחדד את ההבנה שיש הכרח להיעזר בגורמי מקצוע.
הלימוד יועבר במסגרת דיון בכיתה, משחקי הדמיה, עבודה מול מחשב וצפייה בסרטים עלילתיים קצרים המתארים תהליכים כמו פתיחת חשבון עו"ש בבנק וכדומה. בגלל היקף השעות המצומצם הוחלט לוותר על חלק מהתכנים שהיו אמורים להיכלל בה. כך לדוגמא נושא תעסוקה וקריירה ירד מרשימת הנושאים שיילמדו.
צרכנות נבונה - חברות הסלולר במרכז
שני הנושאים המרכזיים שיכללו בתוכנית החינוך הפיננסי הם צרכנות נבונה וקבלת החלטות בתחום הצרכני, וכן ניהול כספים – חיסכון והלוואה.
בתחום הצרכני התלמידים ילמדו, בין היתר, כיצד לבחור בין חלופות, תכנון תקציב אישי ומשפחתי כחלק מהשיקולים לצריכה מתוכננת, ופרק בזכויות הצרכנים.
העובדה שחברות הסלולר הם המעוולות הגדולות ביותר במשק ושרוב התלונות הצרכניות נוגעות אליהן, לא נעלמה מעיניהם של עורכי התוכנית. הדיון המרכזי בכיתה ייסוב על סיפור מקרה המבוסס על תלמיד שמעוניין לבחור עסקה סלולרית המתאימה לו על פי כמה שיקולים, כגון מגבלת תקציב, חוזה מוצע ועוד. בנוסף, כל תלמיד יידרש לבנות תקציב אישי ומשפחתי וכן לקרוא חוזה של חברה כלשהי שמספקת שירות.
התוכנית מנסה גם לתת מענה לשטף המידע בכלי התקשורת שמנסה לגרות את הציבור ובמיוחד את בני הנוער, לבצע רכישות. בהקשר זה ינתחו התלמידים סרטי פרסומת ויסיקו את המסקנות הנובעות מהם לגבי המוצר.
חיסכון לטיול וניתוח מניות בבורסה
החלק השני אמור לתת מענה בכל הקשור לתחום ניהול הכספים – חסכונות, הלוואות והיכרות עם העולם הפיננסי. במרכז הדיון בכיתה - סיפור על תלמידת כיתה י' שבמהלך חופשת הקיץ עבדה והשתכרה סכום מסוים שאותו היא מייעדת לטיול לחו"ל בסוף כיתה י"ב.
סביב סיפור זה המורה ישוחח על האפשרויות העומדות בפניה לשמירה על הכסף: למשל שמירת הכסף בבית והסיכון לירידת ערכו, הפקדת הכסף בחשבון עו"ש, שמירה על הכסף בתוכנית חיסכון או השקעה במניות או אג"ח. סוגיה אחרת תהיה מה לעשות במקרה שסכום הכסף לא יספיק בסופו של דבר לטיול - האם כדאי לקת הלוואה ומה המשמעות של המהלך.
במהלך הסיפור ישולבו דמויות נוספות המיועדות להדגיש נושאים נוספים, למשל סבתא של התלמידה שפרשה לגמלאות ומתקיימת מקרן פנסיה שחסכה במהלך השנים.
בין היתר יידרשו התלמידים לבצע ניתוח של דף חשבון מהבנק ולהבין את המשמעות של חשבון ביתרת חובה או ביתרת זכות, לתרגל חישוב של הערך של תוכניות חיסכון בשערי ריבית שונים ולתקופות זמן שונות באמצעות תוכנת אקסל ולבחור הלוואה במשחקי סימולציה.
התוכנית לא תפסח על עולם הבורסה. אמנם ניתוח טכני של מניות מעוף התלמידים לא יידרשו לבצע, אבל הם כן יידרשו לנתח את הקשר בין שערי מניה מסוימת למצבה הפיננסי של החברה ולנמק את הכדאיות ברכישת מניה זו.
התנזרות מבולמוס קניות? לא בהכרח
פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, שהיה גם שותף בבניית תוכנית הלימוד, מדגיש כי אין כוונה להדריך את בני הנוער איך להתנזר מבולמוס קניות, אלא לסייע להם ברכישת כלים למנוע טעויות.
"בזבוז כסף של ילדים אולי ייכנס בשלב הבא כמיומנויות חיים, אבל ככלל אנחנו לא רוצים להתמקד בזה. אחת הבעיות היא לדעת את הגבולות של מה אתה יודע ומה לא, ולהימנע מטעויות. אם אנחנו נצליח למנוע מאנשים לעשות טעויות ולדעת למי לפנות במקרה הצורך, גם בקרב בני הנוער וגם בקרב מבוגרים, עשינו 90% מהעבודה. התנהלות של משק בית ביום-יום, הוא אוסף של דברים קטנים. אני לא יודע ללמד כל אחד את כל הדברים הללו, אני יכול לכוון אותם לעקרונות".
במשרד החינוך נזהרים מלהבטיח כי כבר בשנה הבאה נראה את הנושא נכנס לתוכנית הלימודים בכלל בתי הספר. לטענתם, יש צורך בניתוח מעמיק של התוכנית הניסויית להסיק כך מסקנות, וגם - איך לא - תקציב מספק כדי לצאת לדרך.
לפנייה לכתב/ת 
