חינוך חירום נגד גזענות וכהניזם

הגיעה השעה לדיבורים נוקבים ולמעשים מנהיגותיים להוקעת תופעות הגזענות והכהניזם. תועבה מוסרית ובריונות פוליטית קונים להם אחיזה במקומותינו ואסור לעמוד מנגד: סימון ילדי הזרים כנושאי מחלות ומגפות, ליבוי שנאה נגד ציבור הפליטים ומהגרי העבודה, קריאות רבנים ורבניות להתרחק מערבים ולהימנע מלהשכיר להם דירות, יוזמות פוליטיות להבטיח את הטוהר היהודי בערים ויישובים קהילתיים ולשלול מהערבים אזרחי ישראל זכויות פוליטיות - וגם בריונות אלימה נגד ערבים, באשר הם ערבים, נעשתה ליותר שגורה.

במורשת היהודית ובתרבות הישראלית, לפחות לכאורה וכלפי חוץ, היה תמיד קונצנזוס של סלידה מכל סוג של גזענות. האינקוויזיציה הנוצרית, מלחמת הג'יהאד המוסלמית, אפליית השחורים בגרסת האפרטהייד של דרום אפריקה וקו-קלוקס-קלן של ארה"ב, דוקטרינת טוהר הגזע הארי, והאנטישמיות רודפת היהודים לסוגיה - בכול אלה ראינו בישראל תועבה מוסרית ומקור לאלימות דתית ואידיאולוגית. והנה בתקופה האחרונה התועבה הזו מרימה ראש אצלנו בדמותם של גזענות וכהניזם - ועל כולנו החובה להוקיע אותם, להתנער מהם, ולחנך את הצעירים לרחוק מהם, כרחוק מכל מגיפת "דבר" אנושי, בלשון אלבר קאמי, שבני אדם מביאים על עצמם.

כמעט לכולנו, בין אם משפחותינו הגיעו ממערב ובין אם ממזרח, זיכרון חי של יהודים רדופים או מופלים, מוגבלי זכויות במגורים, בלימודים, בפולחנים ובזכויות אדם ואזרח. כשזה קורה אצלנו בבית, חובה עלינו להתייצב כנגד כל הידרדרות לפרימיטיביות יצרית, חשיבה סטריאוטיפית, שבטיות לאומנית, קנאות דתית, שנאת זרים והיטפלות לשעירים לעזאזל - כל מה שמוריד אנשים לשפל מוסרי, מנוון את אנושיותם, ומביא אותם ליחס גזעני, מפלה, מבזה ואלים כלפי אחרים.

וכמו המגמות המעוותות שקמו לאיסלאם בשנים האחרונות בדמות הג'יהאד הקנאי והרצחני, כך קמות לנו מגמות שבטיות וקנאיות של יהדות, שמתנכרות לתפארת מורשתה של היהדות: שמפנות גב להישג המוסרי של משפט וצדקה כלל-אנושיים ושל דין אחד לכל אדם באשר הוא אדם, ובמקום זאת משלהבות לשנאת גויים, לחשדנות כלפי נוכרים, ולראיית המיעוט הערבי כבני אדם שבחסר - שאינם זכאים לכבוד האנושי ולזכויות האזרחיות שמגיעות לבני הרוב היהודי.

בשם האלוהים?

איך בדיוק מתיישבת ההדרה והרתיעה הגזענית מהערבים, בשם הטוהר היהודי, עם הציווי היהודי של "מה ששנוא עליך לא תעשה לזולתך" ועם האיסור החמור של "הלבנת פני הזולת ברבים"? מה חושבות לעצמן הרבניות החסודות והלאומניות הללו: שבשם רצונן למנוע התבוללות, מותר להן לסמן את כלל ערביי ישראל כטמאים, לרחוק מהם במרחב הציבורי ולהכלים את פניהם כעדה נחותה ומסוכנת? ויש אולי שיצדיקו זאת שכלל הערבים אויבים - עמלק. שהרי זו בדיוק הנקודה: לא יהדות של "והצנע לכת", אלא של גזענות כוחנית ודורסנית המשתמשת באלוהים ככסות לכל פשע, בריונות ועוולה.

ויידעו כולם שלרוע הזה יש מחיר: לא רק בעוול המוסרי שנגרם לאחר, אלא בהרס תשתיות החברה מבפנים - כפי שקורה במדינות פונדמנטליסטיות דוגמת אפגניסטן וסומליה - ובהוקעה גורפת ועוינת מצד עמי התרבות בכלל והמדינות ידידות ישראל בפרט.

סיכומו של דבר, הגילויים של גזענות וכהניזם שהולכים ומתרבים לאחרונה הם סכנה גדולה לחברה הישראלית, הרבה יותר

 מן הכישלונות במבחני הלימודים הבינלאומיים או האיומים הלוחמניים מצד אויבות ישראל. זה הזמן למערכת חירום דחופה ומקפת לעצירת הלגיטימיות של הגזענות והכהניזם.

פוליטיקאים שקולים, רבנים נאורים, אנשי רוח, מדע ותרבות - וכמובן ציבור המורים והמחנכים בבתי הספר - כולם צריכים להתגייס עתה למאבק על אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל ועל שלילת הלגיטימיות של הגזענות והכהניזם. והיה ולא: לא נוכל עוד להיות אנחנו - ישראל יהודית ודמוקרטית.