כ"ץ ישיר לנו סולו

הרבה זמן כבר לא ראיתי אמן ותיק מתרגש כל-כך לפני עלייה לבמה, אבל מי שראה את יהודה כ"ץ אמש (מוצ"ש) ב"צוללת הצהובה" בירושלים, כמה דקות לפני שהוא עלה לבמה, לא היה יכול לפספס את זה. והסיבה ברורה – כ"ץ אמנם נושא ברזומה שלו עשרות שנות נגינה ומאות הופעות עם הרכבים שונים, כשהוא מזוהה יותר מכולם עם להקת "רבע לשבע", אבל הפעם זה היה סיפור שונה. הערב כולו היה לכבוד דיסק הסולו שכ"ץ מוציא ממש בימים אלה.

על האלבום, שעשוי מחומרים מקוריים, הוא עבד קשה ביחד עם גלעד ויטל (אקס "שוטי הנבואה") במשך קרוב לשנתיים ועכשיו הגיע הזמן מבחינתו לקצור את הפירות. אז ב"צוללת", שהייתה מלאה עד אפס מקום, היה אפשר לראות הרבה קהל ביתי ואוהד, כמו חבר'ה מה "מושב" (תלמידי ר' שלמה קרליבך), אבל לא רק. כי אם אתם מדמיינים איזה ערב קרליבכי נעים ומלטף אתם לא בכיוון, כ"ץ יורה לכל הכיוונים – רוק, רגאיי, היפ-הופ וגם כמה פזילות למזרח.

בשביל להעצים את העניין, כ"ץ גם קרא לכמה חברים מעניינים במיוחד: ראשון הצטרף אליו על הבמה שאנן סטריט

מ"הדג נחש", ואני חייב להודות שלראות את סטריט וכ"ץ שרים ביחד "את אחי אנכי מבקש", זה אירוע אפילו קצת מרגש.

אחר כך, סטריט ירד מהבמה כדי לתת מקום לקובי אוז, שהביא איתו את הגוון המזרחי והייחודי שלו, ונראה שהקהל נכבש בקסמיו. היה מהנה לראות שהחיבורים של כ"ץ עם אוז וסטריט הם הרבה יותר מגימיק שיווקי, ושיש שם חיבור אמיתי על הבמה, שבאמת מצליח לעשות לך את זה.

הרפטואר של כ"ץ באמת מגוון ומעניין, וגם ההרכב על הבמה מושקע במיוחד, ואפילו נראה שיש חיבורים ייחודיים עם האנשים הנכונים שיכולים לעזור לו לפרוץ בגדול.