"רק פה זה בסדר להיות יהודי"
בין כל בעיות ההסברה של ישראל קם לנו תומך נלהב, כוכב רוק בינלאומי שחולם לעשות עלייה ולקנות כאן בית: דיוויד דריימן, סולן להקת הרוק "Disturbed". "חיילים, תלמידי ישיבה, ואפילו בנות אולפנה מבקשים ממני חתימות", הוא מספר. ראיון
בשקט בשקט, כבר כמה שנים, מגיע לכאן לעתים קרובות אחד מזמרי הרוק והמטאל הגדולים בעולם. האיש כל כך מאוהב בישראל, שהיה שוקל בחיוב לעשות עלייה, אם הלהקה שלו רק היתה מאפשרת זאת.
פרצופו אולי לא מוכר כמו זה של ג'יימס הטפילד ממטאליקה, אבל דיוויד דריימן, סולן להקת "Disturbed" האמריקאית, מנהיג היום את אחת הלהקות הגדולות בתחום. ההצלחה האדירה של "דיסטרבד" רק צמחה בחודשים האחרונים, כשהלהקה הוציאה את אלבומה האחרון, "Asylum". בשבוע הראשון לצאתו, האלבום זינק הישר למקום הראשון בטבלת הבילבורד האמריקאית, והצטרף לשלושה אלבומים קודמים של הלהקה שהגיעו להישג זה. המכירות התפוצצו, המעריצים צעקו והמבקרים הריעו.
דריימן בפעולה. הלהקה בפסטיבל "הוריקן" בגרמניה בביצוע לשיר "Down With The Sickness"
אבל בין כל סיבובי ההופעות הענקיים, המעריצים ומיליוני העותקים שנמכרו ברחבי העולם. דריימן היהודי בן ה-37 מצא את הפינה היפה והשקטה שלו בישראל. בעקבות אחיו בנג'מין, שמתגורר בירושלים, וכן סבתו ועוד "200 קרובי משפחה בארץ הקודש", ביקר דריימן בערך 20 פעמים בארץ, ובשנים האחרונות החל להפוך את הביקורים לצפופים ותכופים יותר.
עכשיו הוא שוב כאן, לביקור בן שלושה שבועות. בפעם הראשונה הוא גם הביא את החברה שלו, כדי להציג בפניה כמה מהמקומות האהובים עליו ביותר בעולם. "בראש ובראשונה, הדבר שאני הכי אוהב בישראל זו העובדה שזה המקום היחידי שבסדר להיות בו יהודי", הוא מספר בגאווה בראיון מיוחד ל-ynet, "מקום שבו אתה יכול להרגיש גאה לאן שלא תלך, שיש לך את האנשים ואת התרבות שלך ואין לך ממה לפחד. זה שונה מאוד מאיך שרוב העולם מסתכל על ישראל מהטלוויזיה.
דריימן בירושלים. רוחניות שאי אפשר לחוש במקום אחר (צילום: גיא אסיאג)
"אני אוהב את הקשרים הישירים להיסטוריה שלנו כאן", הוא מוסיף, "אני אוהב איך אפשר ללכת לגלוש בשלג בחרמון וללכת לצלול באילת. אם אתה רוצה לחגוג, אז יש לך את האיביזה של המזרח התיכון שהיא תל-אביב, ואם אתה רוצה קצת צד תרבותי והיסטורי יש לך את ירושלים. אני אוהב כל כך הרבה דברים בישראל. אי אפשר שלא להרגיש משהו כשנמצאים כאן, יש פה בפירוש רוחניות שאי אפשר לחוש במקומות אחרים בעולם".
ומה הסיכוי שתעבור לגור כאן?
"האמת היא שאחד הדברים שחשבתי לעשות בביקור הפעם הוא לבדוק אופציה של רכישת נדל"ן ולאו דווקא בשביל לחיות כאן, כי זה יהפוך מאוד את העסק מאוד מסובך. הלהקה שלי מבוססת בשיקגו, אז אם פתאום אחליט לעשות עלייה זה יגרור כל מיני בעיות. אבל עם כמות הביקורים הגדולה שלי, זה בהחלט משהו ששווה לבדוק".
ומה לגבי הופעה של "דיסטרבד" בישראל?
"זה משהו שרציתי לעשות כל החיים. אם אלוהים ירצה, נגרום לזה לקרות יום אחד. אני מאוד מקווה שנוכל להגיע לכאן בסיבוב ההופעות הבא. אנחנו עובדים על זה".
אני בטוח שיש כאן הרבה קהל שישמח לראות אתכם על במה.
"אני מקווה, קצת קשה לי לקבוע בביטחון. מעבר לעובדה שאנשים מספרים לי פה ושם שהם אוהבים את הלהקה, אני חושב שאשתכנע כשסוף סוף אוכל לקיים הופעה וקהל יבוא. זו תהיה ההוכחה האמיתית.
דריימן. אוהב שצברים מזהים אותו
"מדי פעם כשאני מסתובב ברחוב מזהים אותי. חיילים מבקשים ממני חתימות, תלמידי ישיבה, ואפילו בנות אולפנה", הוא צוחק, "חלק מהם פשוט אמריקאים שגרים כאן, אז קל להם יותר לזהות אותי, אבל זה הרבה יותר משמעותי לי כשצבר פונה אליי", הוא אומר את המילה בעברית מושלמת, "כשחייל או חיילת מבקשים ממני חתימה, כי הם מקשיבים למוזיקה והיא מחזקת אותם. זה הכל בשבילי. זה ענק".
מעניין שבעולם המוזיקה, שנשלט על ידי הפופ כבר כמה שנים, אתם מצליחים לשרוד נפלא.
"לצערי, נכון שהפופ שולט, אבל קהל המעריצים שלנו הוא הכי נאמן ומסור שאמן יכול לבקש לעצמו. מעריצי רוק כבד מאוד שונים ממעריצי פופ. תשומת הלב של מעריצי פופ משתנה עם כיוון הרוח, הם לא עומדים לצד האמנים כי תמיד יש אמן פופ אחר שמגיע ביום למחרת. זה רחוק מהתרבות של מעריצי רוק כבד. המעריצים האלה, אם תישאר נאמן להם, הם יהיו שלך עד יום מותם".
מה לדעתך הקסם מאחורי הלהקה שמחזיק אותה וגרם לה להצליח עוד יותר בשנים האחרונות?
"ממש התברכנו בהרבה מזל. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שאנחנו שומרים על הלהקה הזו חזק, עם הרבה כבוד אחד לשני. אנחנו פתוחים למה שכל אחד מאיתנו רוצה להביא לשולחן וכל חבר מקבל את הזמן, הספייס והכבוד שמגיע לו.
"מבחינת מעריצים, אני חושב שהרווחנו את האמון שלהם. הם יודעים שכל אלבום
ש'דיסטרבד' מוציאה, יהיה באיכות שציפו לה. אלבום שהם יכולים לנגן במכון כושר או בדרך חזרה מהעבודה ושיעזור להם להתמודד עם הרגעים הקשים בחיים".
אחרי 15 שנה, אתה חושב שהגשמתם את כל החלומות שלכם?
"אף פעם לא ציפינו להגיע לנקודה הזו והיום אני נמצא כבר מעבר לחלומות שהיו לי. אבל ככל שאתה גדל, החלומות שלך גם משתנים. כיום אנחנו רוצים לצלוח את מבחן הזמן, להיזכר כאחת הלהקות הגדולות ביותר בכל הזמנים. היינו רוצים להיות בסביבה גם עוד 20 שנה. יש עוד הרבה מקומות, כמו ישראל, שעדיין לא הטבענו את החותם שלנו. יש עוד הרבה עבודה".
האם דריימן צריך לעשות עלייה? בואו לעשות רעש ולקבל עדכונים בעמוד הפייסבוק של זירת המטאל!
