דוגמה אישית

מורים רבים יוצאים במהלך השנה לקורסים מטעם משרד החינוך, ובנוסף לתפקידם הם ממונים להיות רכזי 'מחויבות אישית' - פרויקט המהווה תנאי זכאות לתעודת בגרות עבור התלמידים. במסגרת זו המורים למעשה מעודדים את התלמידים להתנדב במגוון רחב של תחומים ואוכלוסיות בחברה.

"למורים יש חלק משמעותי בתהליך זה", אומר משה צדוק, מורה ורכז 'מחויבות אישית' בבית הספר "הימלפרב" בירושלים. "התוכנית מתחילה ביום הראשון של שנת הלימודים, תוך הגברת מוטיבציה והסברה לתלמידים. בסופו של תהליך, התלמיד בוחר את התחום בו יתנדב".

בין שלל פעילויות ההתנדבות בבית הספר "הימלפרב", כמו גם בבתי ספר נוספים ברחבי הארץ, התלמידים מקדישים מזמנם לסייע לקשישים. במסגרת זו, בני הנוער הם אלו שמכשירים מבוגרים איך להשתמש במחשב וכיצד לגלוש ברשת האינטרנט. "התחלנו כשהם לא ידעו מה זה מקלדת ועכבר", משחזר מתנאל פטקי, תלמיד כתה י' המשתתף בפרויקט. "לאט לאט לימדנו אותם מה כל כפתור עושה ומשם המשכנו ללמוד על האינטרנט. היום אנחנו בשלב שבעיקר מתרגלים".

האם בני הנוער נרתעים מהתנדבות?

"המורים מעודדים את הפרויקט ומספקים את התשתית", מוסיף יוסי אהרונסון, מורה בבית הספר. "מדובר בפרוייקט שמפתח את הילדים. כל פעם שהם נותנים לזולת זה גורם להם לגדול. אנחנו כבר לא דוגלים בשיטה הישנה שהמורה הוא הכלי המלא והתלמיד הוא הכלי הריק. מדובר בהפריה הדדית".

פרוייקט "מחויבות אישית" פועל ב-55 בתי ספר בירושלים, ומונחה על ידי היחידה להתנדבות במנהל החינוך בעיריית ירושלים. שולה מהלה, רכזת התנדבות נוער ביד שרה, הרוח החיה מאחורי שיתוף הפעולה בין הדור הצעיר לדור הותיק, אומרת בהתרגשות "התלמידים נפלאים ומחונכים לעזור לזולת והמבוגרים מרגישים שמקבלים אותם כחלק מהחברה".

אחת הביקורות הנשמעות על פרויקט המחויבות האישית, מדברת על כך שלתלמידים אין למעשה בחירה חופשית האם לקחת בו חלק, וכך נפגעת האפקטיביות הגורמת לתוצאה הפוכה שבה בני הנוער נרתעים מהתנדבות.

מנהל בית הספר "הימלפרב", ירמי סטביסקי, טוען כי עניין הנתינה אינו מהווה עול הילדים. "מדובר במשהו שפותח עולמות שאמורים בסופו של דבר לשמח אותם", אומר סטביסקי. "ילד שיכול לעזור למישהו זה בעצם הדבר הכי נפלא בעולם. אם יש מישהו שקשה לו ושימחת אותו, זה הדבר הכי חשוב בעולם".