פגר פגר תרדוף: מאכיל הנשרים מהדרום

חבורה של גמלים מתים שנדרסה למוות על ידי רכבת לפני מספר חודשים באזור באר-שבע, לא סיימה את תפקידה בעולם. יוסי סיני, איש רשות הטבע והגנים והאיש שמנווט את משאית הפגרים של הרשות ברחבי הדרום, נקרא כדי לאסוף את החיות שנותרו בשטח, ולהעביר אותן לתחנות האכלה של נשרים בדרום.

 

"להגיד לך שאני נהנה לראות חיות מתות? זו לא עבודה קלה במיוחד למי שאוהב בעלי חיים, אבל זו שליחות אידיאולוגית. הגמלים המסכנים האלה הועמסו ונשלחו להאכיל נשרים בתחנות ההאכלה בנגב, כך שהדורסים קיבלו בשר נקי, בלי רעלים", הוא אומר בראיון ל-ynet, בדרך לאיסוף של פגר נוסף מהפזורה הבדואית בדרום. 

 

יוסי סיני מעמיס פגר של גמל למשאית (צילום: גלעד גבאי, רט"ג)

 

איסוף הפגרים מתבצע במסגרת פרויקט סניטציה, שהחל ב-2008 על ידי רשות הטבע והגנים ובמימון חברת כימיקלים לישראל בכל אזור הנגב והערבה, כחלק ממלחמת מניעה נגד ההרעלה הבאה של חיות הבר. הפרויקט גם נועד לצמצם את אוכלוסיות הטורפים דוגמת תנים, שועלים וכלבים משוטטים, שמתרבה יתר על המידה עקב כמויות פסולת גדולות ומזון לא טבעי המפוזרים ברחבי הארץ.

 

מרבית הבשר של פגרי החיות נשלח לאחד מתוך 23 מוקדי ההאכלה של הנשרים והדורסים בדרום. השאר נשלחים למתקנים מיוחדים המיועדים לשריפת פגרי בעלי חיים.

 

פגרים נקיים מתרופות ומרעלים

סיני, תושב שדה בוקר, עוסק מזה יותר משנתיים בפינוי הפגרים, בכל ימות השבוע וגם בשעות מאוחרות. התפקיד שלו הוא לאסוף פגרים של חיות שמתו מוות טבעי או נדרסו. סיני לא מבקר רק באזור הפזורה הבדואית, אלא גם בקרב מגדלי חיות משק שונות דוגמת רפתות של מחלבות. המטרה העיקרית מול עיניו היא שרק פגרים נקיים מתרופות ומרעלים - יוכלו לשמש מזון לנשרים.

 

"אני אוסף פרות, עיזים, כבשים, גמלים וסוסים. אנשים מתקשרים אלי כמעט בכל שעה וקוראים לי לבוא לקחת להם את הפגר או שמדווחים לפקחים שמעבירים אלי את המידע", הוא מספר, "לפעמים אני מקבל טלפון בחצות ביום שישי כדי לבוא לקחת פגר. גם לבעל החיה וגם לי, יש אינטרס שהחיה לא תהיה הרבה זמן בשטח", הוא מסביר.    

המלחמה בהרעלות

אם סברתם שהנשרים המקראיים, מלכי השמיים, מסוגלים להתמודד בקלות עם בשר פגרי חיות מתות, אז צדקתם. אולם מחקרים שנערכו בשנים האחרונות גילו שהדורסים הללו ודורסים אחרים, רגישים מאוד להימצאות שרידי תרופות וטרינריות שניתנו לצאן ולבקר במטרה לשמור על בריאותם. כך למשל, בהודו צנחה אוכלוסיית הנשרים המקומית עקב השימוש הנרחב בתרופות הללו וכמעט הוכחדה כליל.

ד"ר אסף צוער, אקולוג המחוז, מציין כי השלכת פגר של כבש לוואדי למשל, עלולה ליצור תגובת שרשרת קשה לחיות הבר המקומיות ולתושבים הגרים בסמוך. 

 

"טורפים דוגמת תנים, שועלים או כלבים משוטטים מגיעים לאכול מהפגר, הנחשב למזון לא טבעי, והם מתרבים בכמויות גדולות מעבר לכושר הנשיאה של הטבע. אם אין מזון זמין בפעמים הבאות, הם עלולים להיכנס למכלאות או לטרוף חיות בשטח", הוא אומר ומדגיש, כי מרגע זה - קצרה הדרך להרעלה שיבצעו בעלי החיות. "ההרעלות הללו יוצרות הרעלות משנה שפוגעות ומרעילות חיות רבות".

כעת מעודדים ברשות פרויקט נסיוני ברהט, במסגרתו משאית נוספת תאסוף פגרים מהיישוב ומאזור. "ברהט סובלים מכלבים משוטטים, מתנים, מהריח ומכל המפגעים שנוצרים עקב השלכת הפגר בשטח היישוב", אומר צוער. ברשות מקווים כי ניתן יהיה להרחיב את הפרויקט גם לשאר חלקי הארץ בעתיד.