בית הדין הגדול, זה לא בית האח הגדול

בקרוב תתכנס הוועדה למינוי דיינים, ותמנה שלושה דיינים חדשים לבית הדין הרבני הגדול. סביר להניח, שאם נשאל את האזרח הממוצע האם הוא יודע על כינוס הוועדה למינוי דיינים - תהיה תשובתו: מה זו הוועדה למינוי דיינים?

ובכן, הוועדה מורכבת מעשרה חברים, בהם נציגי ממשלה, כנסת, הרבנות הראשית, בתי הדין הרבניים ולשכת עורכי הדין, והיא שמחליטה מי ימונו לדיינים בבתי הדין האזוריים, ומיהם עשרת הדיינים שיאיישו את בית הדין הרבני הגדול. לאחר כל מערכת בחירות ממנים את החברים היושבים בוועדה, ולמעשה הליך בחירת הדיינים מקביל להליך בחירת השופטים, למעט הבדל משמעותי.

בעוד שכינוס הוועדה למינוי שופטים יוצר התעניינות ציבורית רחבה, ובמיוחד מינוי שופטים לבית המשפט העליון – הרי שמינוי הדיינים לא מעניין אף אחד, כמעט. לפני מינוי שופטים לבית המשפט העליון כולנו יודעים בדיוק מיהם המועמדים, מה הרקע של כל אחד מהם, ומה אופי פסיקותיו, אך במקביל, לציבור פשוט לא אכפת מיהם המועמדים לבית הדין הרבני הגדול, והוא בוודאי לא טורח לברר את הרקע והאופי שלהם. הרכב הוועדה למינוי שופטים יוצר מחלוקות רבות סביב השאלה האם זו אכן מייצגת נאמנה את כלל הציבור, אך לאיש לא מפריעה השאלה האם הוועדה למינוי דיינים אכן משקפת את כלל הציבור הנזקק לשירותי בתי הדין.

דרוש טיפול שורש

עם זאת, לא כולם רואים בבחירת הדיינים הליך מיותר וחסר חשיבות. מי שמנצל את אדישותו של הציבור הרחב בנושא, הוא המגזר החרדי, שדואג לשמור על רוב חרדי בוועדה למינוי דיינים, ומשקיע מאמצים רבים על מנת שבתי הדין יאוכלסו בכמה שיותר דיינים חרדים. הנציגים החרדים כמעט ולא נתקלים בהתנגדות, וכך, למעשה, רובם המכריע של הדיינים בבתי הדין האזוריים הם חרדים, וגם בבית הדין הרבני הגדול השליטה החרדית היא מוחלטת.

לא אחת מעסיקות את הציבור הרחב פרשיות בנושאים שונים, הנובעות מהתנהלות שערורייתית של דיינים בבתי הדין. פעם אלה דיינים המסרבים להכיר בגיורי המדינה, ופעם אלה דיינים שהעניקו יחס משפיל לזוג שביקש להינשא, ופעם אחר פעם אלה דיינים הגורמים להחרפת מצוקתן של מסורבות גט, תחת לפתור אותה. וכל פרשייה מובילה בתורה לניסיונות למציאת פתרון לבעיה הספציפית שהתעוררה.

ניסיונות אלה הם בבחינת סתימות אזוריות במקום שמצריך טיפול שורש, כשהשורש הוא הוועדה למינוי דיינים. אם הוועדה היתה מרגישה שהציבור דורש ממנה למנות דיינים המייצגים את כלל הציבור, סביר להניח שהיינו רואים יותר ויותר דיינים ברוח בית הלל, המעודכנים בענייני השעה, מכירים את החברה הישראלית לגווניה, ובעלי השקפת עולם רחבה.

השמחה היתה מוקדמת

לפני כחודש וחצי ראינו אולי את תחילתו של השינוי, כאשר מתוך שניים-עשר הדיינים שמונו על ידי הוועדה, משתייכים ארבעה לציונות הדתית. זהו הישג חסר תקדים, ושלל ברכות מגיעות לכל מי שהובילו לבחירתם. אך פתיחת השמפניות היתה מוקדמת מדי. בתי הדין עדיין נשלטים בידי רוב חרדי, כשאחוז נכבד מן הדיינים המכהנים מייצגים קו ליטאי קיצוני. על מנת לשנות את האופי של בתי הדין, יש ליצור אפליה מתקנת, ולמנות מספר רב של דיינים מתונים. רק בכך יתחיל תהליך שבסופו יושג שוויון כללי בין מספר הדיינים המתונים, לבין מספר הדיינים המחמירים.

בשנות השבעים קשה היה למצוא דיינים ספרדים בבתי הדין הרבניים. הרב עובדיה יוסף שזיהה את החשיבות בזהות הדיינים, הציב את הנושא בראש סדר העדיפויות שלו, והוביל מהפכה בנושא. כיום יש בבתי הדין נוכחות בולטת של דיינים ספרדים המזוהים עם ש"ס. קשה להאמין שהציונות

הדתית תצליח לחולל מהפך שכזה בכוחות עצמה, במיוחד נוכח כוחה הפוליטי המוגבל, אך התגייסות כוללת של הציבור הרחב, תוך ניצול כוחו הפוליטי והמשאבים העומדים לרשותו - בוודאי שתוכל להוביל לשינוי משמעותי.

סוף השבוע הקרוב הוא הזדמנות טובה להתחיל בשינוי, כאשר הוועדה אמורה למנות שלושה מתוך עשרת הדיינים של בית הדין הגדול. כיום נראה שאת הציבור הרחב מעניינת הרבה יותר הסוגיה מיהם הדיירים החדשים שייכנסו לבית האח הגדול, מאשר מיהם הדיינים החדשים שייכנסו לבית הדין הגדול. כל עוד זה המצב, אל לציבור להתלונן בעתיד על התנהלותם של הדיינים בבתי הדין, ולשאול כיצד הם הגיעו לתפקידם, מפני שלאחר המינוי כבר יהיה מאוחר מדי. אחרי הכל, את הדיינים שייבחרו לא ניתן יהיה להדיח באמצעות שליחת הודעות אס-אם-אס.