העד פחד מדרור אלפרון: "מעדיף שיעזוב אותי"
אחד מבעלי המסעדות בכפר-סבא, שנפלו קורבן לאיומיו של בן משפחת הפשע, הגיע לדוכן העדים וקיבל רגליים קרות. "לא נעים לי לעמוד כאן", הוא אמר לשופטת ומיהר להדגיש: "האלפרונים לא איימו עליי או לא היו מנומסים כלפיי"
דרור אלפרון, בנו של איש העולם התחתון המנוח יעקב אלפרון ומי שמסתמן כיורשו בעולם הפשע, הגיע היום (ג') לבית המשפט המחוזי בפתח-תקווה, שם נערך דיון במשפט בו הוא מואשם שסחט באיומים בעלי מסעדות באזור השרון, כדי שאלו יאפשרו לו לקחת בקבוקים משומשים לעסק המיחזור המשפחתי.
במהלך הדיון, נשא את עדותו בעל עסק במתחם G בכפר-סבא, שסיפר על אווירת האימה שהשליט אלפרון במקום. "אחד העובדים הפסיק לעבוד אצלי כי הוא פחד מהאלפרונים", הוא סיפר מעל דוכן העדים. "הם הציבו כלוב לבקבוקים מחוץ למסעדה ואמרו לי שהם ממשפחת אלפרון ובאו לקחת את הבקבוקים. זו לא הייתה תחושה נעימה, גם לעמוד כאן היום זה לא נעים".
בעקבות דבריו, שאלה השופטת את העד: "מה זו תחושה לא נעימה?" - וזה השיב לה כשנראה שעדיין לא הצליח להתגבר על חששותיו מפני בני משפחת הפשע. "אני מעדיף לא לפרט. לא רציתי להתעסק עם הדברים האלו, ולכן העברתי את הטיפול בעניין לקב"ט המתחם. לא הייתה לי כל כך ברירה, כי אם מתחילים איתם אין מה לעשות, אז העדפתי שהם יעזבו אותי".
גם בהמשך דבריו, לא הזכיר בעל העסק פרטים על מגע ישיר שהיה בינו לבין דרור או אנשים מטעמו. "אני בדרך כלל זרקתי את הבקבוקים האלה, ובסך הכל - האלפרונים לא איימו עליי או לא היו מנומסים כלפיי. מצדי שיקחו את הבקבוקים מהמסדרון. כל עוד אני לא רואה ולא שומע, מה אכפת לי?".
בעקבות הדברים, נשאל העד מדוע אם כך טרח לפנות לרשויות. "את התלונה במשטרה הגיש הקב"ט, ולא אני", הבהיר יניב. "לפני שהאלפרונים הגיעו, שוטף הכלים שלי היה נוהג לקחת את הבקבוקים למתקן מיחזור, ושנינו היינו מתחלקים ברווח במזומן שרשמתי בקופה. זה קרה פעמיים, והסכום הכולל בהן היה כאלף שקלים".
כתב האישום נגד אלפרון ונגד שניים משותפיו תמונת מצב שונה מעט מכפי שתיאר העד. לפי המסמך, פנו הנאשמים לבעלי עסקים ודרשו מהם לקבל בקבוקי שתייה ריקים, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, כשהם משתמשים בשם משפחתו של אלפרון ובהתנהגות מאיימת
בין היתר, נטען כי במאי האחרון פנה אלפרון לאחד מבעלי העסקים שלא נאות לשתף עמו פעולה ואמר לו כי אם מסעדתו לא תעבוד איתו "זה יכול לפגוע לי בעסקים", וכי "חבל שלא תעבוד איתי, דווקא כדאי לך לעבוד איתי".