הגאולה העתידית, שלה אנו מצפים בכל יום ("אחכה לו בכל יום שיבוא"), דומה במובנים רבים לגאולה הראשונה - גאולת מצרים, כמו שנאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". אולם, אופן היציאה יהיה שונה. בני ישראל נאלצו לצאת ממצרים בחיפזון, ואילו לנו הובטח במפורש: "כי לא בחיפזון תצאו", אלא "בשובה ונחת תיוושעון".

כידוע, בני ישראל היו אמורים להיות בגלות מצרים ארבע מאות שנה, כפי שנאמר מראש לאברהם אבינו בברית בין הבתרים - "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה" אלא, שהקב"ה "דילג על הקץ" (קיצר להם את הפז"ם במאה ותשעים שנה!), והוציא אותם ממצרים כעבור מאתיים ועשר שנים. על היציאה ממצרים נאמר: "כי ברח העם" - הייתה צריכה להיות משם בריחה, כיון שעדיין הייתה אחיזה לגלות, בני ישראל שקעו שם בטומאת מצרים, הרע דבק בהם, אשר לכן, היה צורך לברוח מטומאת מצרים בחיפזון.

אולם הגאולה העתידה לבוא, בקרוב ממש, מתרחשת לאחר למעלה מאלף תשע מאות וארבעים שנות גלות ארוכה ומייגעת, כבר מזמן "כלו כל הקיצין", כבר התקיימו כל הסימנים והרמזים שאכן "הגיע זמן גאולתנו". לא יהיה צורך לברוח מהרע, הבירור של הטוב מהרע יסתיים, לא תהיה עוד שום אחיזה לגלות והקב"ה יעביר את רוח הטומאה מן הארץ, כך שלא יהיה צורך בבריחה ובחיפזון, כפי שהיה ביציאה ממצרים. אפשר יהיה ללכת אל הגאולה בשלוה ונחת.

הידיעה המשמחת הזו, חייבת להעיר אותנו מתרדמת הגלות ולגרום לכולנו לרצות להביא את הגאולה רגע אחד קודם, כי "חבל על הזמן", מזמן! עלינו לנצל כעת כל רגע מרגעי הגלות האחרונים על מנת להחיש את הגאולה ברחמים. להוסיף בכל מעשה טוב - תורה, תפילה, צדקה, אהבת ישראל וכל מה שמסוגל לקרב את הגאולה הנכספת. הגאולה תביא לכולנו עולם טוב יותר, טהור יותר ומושלם יותר, עולם ללא סבל ומכאוב מכל סוג שהוא, עולם שבו כל הרע והמחסור בכל תחום יעלם, כל האוצרות הכמוסים יתגלו וינוצלו לטובת כולם, האוצרות שבאדמה והאוצרות שבאדם - מימוש מכסימלי של הפוטנציאל האנושי לטובת כל האנושות. בקיצור, עולם של גאולה שלמה בביאת משיח צדקנו בשמחה ובששון, "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה", אמן ואמן.

הרב חיים ששון, מרצה בכיר ומחבר ספרים, יו"ר ארגון "לב ישראל חי" להפצת מורשת ישראל. לתגובות וקשר: LIChai777@gmail.com. אתר אודיו: www.hitgaloot.co.il.