הזמן להצטרף לארגוני זכויות אדם

רק לפני שבוע וחצי נשמה החברה הישראלית לרווחה, כשנוכחה לדעת כי יש שופטים בישראל, וכי החוק פועל במלוא כוחו גם על מי שהיה נשיא המדינה. היה זה רגע חזק ומרגש, שמעטים נותרו אדישים אליו. אפילו יוסי ביילין, שביקש לחון את המורשע, (לא את האיש משה קצב, אלא את מי שהיה נשיא מדינת ישראל).

והנה, לא עבר אפילו שבוע אחד והציבור הישראלי מתבשר כי החברה האזרחית והדמוקרטיה הישראלית הוכו מכה קשה על ידי בית המחוקקים: הכנסת החליטה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדוק את ארגוני זכויות האדם בישראל. כשם

 שבית המשפט העביר את החברה הישראלית "מבחן בגרות" - כך החלטת הכנסת מסיגה את כולנו צעד גדול, מצער ומסוכן מאוד אחורנית.

בקראי את החלטת הכנסת נאלצתי לחזור ולקרוא את הכותרת כמה פעמים, כי המוח אינו תופס שהדבר אפשרי. קשה לקלוט את ההחשדה, ההכפשה וההפחדה דווקא של מי שעושים עבודת קודש ומחרפים נפשם להגן על אנשים ומגזרים מוחלשים ועל הזכויות של כולנו.

ארגוני זכויות האדם עומדים לימין האוכלוסיות החלשות ביותר: מהגרי עבודה, פליטים, ילדים, מיעוטים (כולל פלסטינים, אתיופים וחרדים), אנשים עם מוגבלויות ונשים המופלות לרעה בשל מינן. בנוסף, ארגוני זכויות האדם עושים כל שביכולתם להגן על זכויות האדם של כולנו, האזרחים והאזרחיות מן השורה: זכויות מול המדינה וזכויות מול השוק הדורסני.

בזכות אותם ארגונים

ארגונים אלה לוחמים כדי שכל אחד יוכל להיכנס לכל מועדון לילה, וכדי שכל אחת תוכל לשבת בכל אוטובוס בכל ספסל ולעלות בכל דרך. הם פועלים כדי שנוכל לעמוד מול בעלי רשתות של חנויות, קבלנים גדולים ונוהגים רווחים פסולים הפוגעים בכולנו. כמעט כל ההישגים החברתיים המשמעותיים, שקידמו את כולנו קדימה כבני אדם וכחברים בקבוצות - היו פרי יוזמת ארגוני זכויות האדם בישראל.

עובדי הארגונים וחבריהם הם אנשים שכבוד האדם ושיוויונו הם נר לרגליהם.הם עובדים קשה, ולרוב בשכר דל ובתנאי עבודה לא קלים. קשה להאמין שנציגנו בבית המחוקקים החליטו להפנות את זרקור השנאה והרדיפה דווקא כלפי ארגונים אלה. הבושה גדולה.

לא ראוי להתייחס לפרטי הדברים ההזויים שהושמעו על ידי חברי כנסת ימנים קיצוניים. שום ארגון זכויות אדם הראוי לשם זה לא שירת מעולם אף מדינה זרה כדי לקדם אינטרסים עויינים על חשבון האינטרסים הישראלים. מי שמעלה טענות מופרכות אלה הם אנשים שזכויות אדם, דמוקרטיה וחברה אזרחית הם מושגים זרים להם. אלה אנשים מסוכנים.

ארגוני זכויות אדם פועלים למען קידום זכויות אדם. לא כדי להשמיץ שום מדינה ולא כדי להעלות את קרנה של שום מדינה. הם מגינים עלינו, על כל אחד ואחת מאיתנו ועל קבוצות מוחלשות או מקופחות. הם אינם נלחמים על כבוד המדינה - או חותרים

 תחתיה. זו מטרתם, ומכאן חשיבותם. מי שאינו מבין זאת צריך לחזור לספסל שיעורי האזרחות, ולא לפגוע באחת ההתפתחויות החיוביות ביותר בישראל של העשורים האחרונים.