"שום החלטת ממשלה לא תוציא אותי מהישיבה"
תלמיד בישיבה ירושלמית נחשבת מבקש מהציבור הישראלי להפנים: "אף חרדי 'אמיתי' לא יתגייס ממניעים אידיאולוגיים, מקסימום כי זה נוח ומשתלם". אבל אברך אחר אומר: "ההחלטה מסייעת למי שרוצה להתנדב"
הממשלה אישרה "תוכנית לגיוס חרדים", האופוזיציה מזהירה כי המהלך רק יכשיר השתמטות, אבל מה אומרים "בעלי השמחה" עצמם - תלמידי הישיבות ואברכי הכוללים? בציבור החרדי מעריכים כי לומדי התורה ה"אמיתיים", הנמצאים במסגרות מסודרות ומקדישים את כל סדר יומם לעניין, לא יתפתו לעזוב את ספסלי בית המדרש למרות התמריצים החדשים לשירות צבאי או אזרחי.
ההערכה היא כי שכן צפויים להתגייס או להתנדב לשירות לאומי יהיו רק הצעירים שכבר הכריעו - בלי קשר להחלטת הממשלה - שאין בכוונתם להתמסר באופן טוטאלי ללימוד תורה, וכבר השתלבו איכשהו בשוק העבודה, באופן חלקי או מלא.
לא סוגר את הגמרא
ח"א, בן 24, תלמיד אחת הישיבות הליטאיות הנחשבות בירושלים, אמר ל-ynet כי הרחבת האפשרות להתגייס לצה"ל במסגרות שמותאמות לחרדים ומקנות הכשרה מקצועית, לא תגרום לו לסגור את הגמרא, וגם לא חלופה נוחה יותר בשירות אזרחי. "לא בחרנו ללמוד כדי להתחמק משירות החובה", הסביר, "אנו מאמינים בלימוד התורה כערך שעומד בפני עצמו. קשה לי להאמין שמישהו כזה יעזוב את הישיבה בגלל החלטת ממשלה כזו או אחרת".
ח' טוען כי על הציבור הישראלי להפנים שאף חרדי "אמיתי" לא יעשה צבא ממניעים אידיאולוגיים, והיחידים שכן יתגייסו יעשו זאת כי "זה נוח ומשתלם להם". הוא הסביר כי מדובר בתפיסות חינוכיות ואמוניות שלא ניתן לשנות, והדגיש כי הן אינן מתעמתות עם ערכים חילונים-ציוניים.
"אנחנו מכבדים ומעריכים מאוד את אלה שמתגייסים באמת כדי לשרת את המדינה, אבל לנו יש אידיאולוגיה אחרת". לדעתו, יש להכיר במצב זה, לבטל את חוק גיוס חובה ולהפוך את צה"ל לצבא מקצועי – "כמו בכל העולם".
לתרום לחברה ולמדינה
מי שכן בחר לשרת ולא המתין להחלטת הממשלה הוא א', אברך כולל מאזור ירושלים, נשוי ואב לשלושה ילדים, שבחודש הבא יתגייס למד"א. בשנה וחצי האחרונות הוא מתנדב בארגון כחובש, והחל מתחילת פברואר ישרת שם ב"משרה מלאה" למשך שנה. א' מדגיש כי הוא אינו עוזב את עולם התורה ובכוונתו ללמוד בשעות אחר הצהריים והערב. בשירות האזרחי בחר כדי לתרום לחברה ולמדינה ולאחר מכן לצאת לשוק העבודה.
א' דוחה את הטענות כי החלטת הממשלה היום תנציח השתמטות במקום לעודד גיוס בקרב החרדים, ומסביר: "מי שלא רוצה לצאת מהישיבה לא ייצא בכל מקרה, אבל למי שכן חושב על שירות היא עוזרת המון". לדבריו, כבר עכשיו הוא פוגש רבים בחבריו הבוחרים להתגייס למסגרות השונות, והוא מעריך כי בחמש או שש השנים הקרובות זו תהיה תופעה רחבה בהרבה.
ומה הוא עונה לציבור הכללי שעיניו צרות בתנאי השירות הנוחים שהם נחלת החרדים בלבד? "הם צודקים, אבל צריך לזכור שאנו באים מרקע, אורח חיים ותרבות שונים לגמרי. אני מאמין ומרגיש שבלימוד התורה שלי אני עושה למען המדינה לא פחות מהחיילים, ואל תשכח שלא כולם הם קרביים. זה 'שירות החובה' שלי".
לדברי א', הוא מעוניין לתרום, אך בגילו ובמצבו המשפחתי, ובהתחשב בהשקפת עולמו, יש לאפשר לו שירות משמעותי, אך נוח ובסביבה שבה לא ייפגעו רגשותיו הדתיים. "אם הדרך היחידה שלי לצאת להתפרנס בכבוד הייתה בשירות צבאי מלא, הייתי בבעיה מאוד קשה. צריך להתחשב בכך".
היענות רבה
מנכ"ל מנהלת השירות האזרחי-לאומי, שר שלום ג'רבי: "העבודה מול המגזר החרדי אינה פשוטה כלל ועיקר, ואנו נתקלים בחסמים רבים
ובחששות של ראשי הישיבות ומשפחות האברכים. למרות המורכבות, אנו זוכים להיענות גדולה מצד בני המגזר כאשר אנו מסבירים את החשיבות שבהתנדבות לקהילה ואת ההתאמות שאנו עושים בכדי לשמור על האופי והצביון של הציבור החרדי גם במהלך תקופת השירות".
ג'רבי הוסיף כי "המספרים מדברים בעד עצמם. כבר עכשיו אנו רואים גידול דרמטי במספר המתנדבים החרדים, כאשר בימים אלו משרתים כ-1,550 מתנדבים חרדים ובימים הקרובים יתווספו למסלול עוד כ-120 מתנדבים חדשים, במגוון תוכניות של התנדבות ותרומה לחברה ולקהילה".
לפנייה לכתב/ת 
