שילוב אנרגיה מתחדשת בבנייה בארץ: זה אפשרי

היקף האנרגיה המופקת מאנרגיות מתחדשות נמוך ביותר בישראל, למרות היעדים שהממשלה הציבה לעצמה. כך, בשלוש השנים האחרונות נטלו חברות רבות רישיונות מהמדינה להפקת אנרגיה מתחדשת, אך לא הצליחו לממשן.

עד כה, הותקנו בישראל מתקנים סולאריים המספקים כ-50 מגהוואט בלבד, בעוד שהממשלה קבעה יעד לפיו 1,500 מגהוואט ינבעו מאנרגיה מתחדשת עד שנת 2014. רשות החשמל כבר הודתה כי היא לא עומדת ביעדים הממשלתיים שנקבעו.

הפתרון יכול להגיע מהמרכזים והמחסנים הלוגיסטיים והתעשייתיים הגדולים שנבנים בשנים האחרונות באזורים הצמודים לכביש 6 -  גגותיהם מהווים מקום אידיאלי להתקנת פאנלים סולאריים בהיקף נרחב, מאחר שהם רחבי מידות ונטולי מתקנים שונים המאפיינים בתים פרטיים.

אל מול זה - התקנת אנרגיה סולרית על גגות הבתים היא בעייתית, בין השאר משום שגג בית הוא קטן ביותר ומרחב התמרון בהתקנה בו הינו מצומצם. גם המודל העסקי של היזם אינו מבטיח בהכרח רווחיות - מודל זה, לפיו בעלי הבתים מחויבים מיידית בהשקעה לא מועטה, יוצרת חשדנות ורתיעה, שמוסיפה על החשדנות הקיימת ממילא כלפי "הפולש" לבית.

כל אלה לא קיימים במרכזים תעשייתיים ולוגיסטיים או מסחריים, שמיועדים להפקת רווח מעצם טיבם.

בנוסף, מרכזים תעשייתיים גדולים ומודרנים, מחוברים כיום לרשת החשמל בצורה יעילה ובסטנדרט גבוה, עובדה שמבטיחה כי התנועה ההפוכה - כלומר ייצור החשמל ממתקני האנרגיה החלופית - יוכל להיות מועבר לרשת החשמל בצורה יעילה מבלי להיכנס לעלויות גבוהות ומבלי להטיל על חברת החשמל מטלה כבדה ויקרה.

תפיסת עולם ירוקה

אך כדי שמרכזים תעשייתיים באמת ישמשו כפלטפורמה לאנרגיה מתחדשת, יש לשלב את פרויקט האנרגיה המתחדשת כבר בעת קבלת ההיתרים ואישורי הבניה. כך למשל, לו מינהל מקרקעי ישראל היה מקבל הנחייה ממשלתית לפיה יש לחייב בתנאי מכרז להקצאת קרקע להתקין מערכת סולארית על גג הבניין - היו לנו עשרות מתקנים סולאריים.  

באותה מידה, ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות, שמשרד הפנים ממונה עליהן, חייבות להתנות את מתן היתרי הבנייה בשילוב אנרגיה סולרית על גגות המבנים. התניית מתן היתר הבניה בהתקנת מערכת סולרית על גג המבנה גםתיעניק למדינה שליטה טובה יותר על ההיתרים ותאפשר וודאות גדולה יותר בביצוע הפרויקט, מועדיו וכדומה.

בנוסף, על ועדות התכנון, במיוחד אלו המחוזיות, לכלול בדרישות מיזמים גם תפיסת עולם ירוקה, שמשלבת פתרונות אנרגיה ירוקים בתהליך האישור ותוך כך שהבניה כבר מותאמת לקלוט את הפתרונות האלה.

רק כך יהיה ניתן לתכנן מבנה תעשייתי או מרכז לוגיסטי שכולל כבר את המתקנים הדרושים לצורך הפקת האנרגיה בצורה מיטבית מבחינה הנדסית ואף אדריכלית. היזם מצידו, יוכל לבחון את הרווחיות שלו מפרויקטים כאלה, והמדינה תוכל לעמוד ביעד שהציבה לעצמה לעניין היקף האנרגיה המופקת מאנרגיות מתחדשות, כפי שהתחייבה.

הכותב הוא שותף במשרד עו"ד בלושטיין, בר-קהן, ציגנלאוב וחבר בוועדת התכנון והבנייה ברמת גן