ארדואן לוחץ יד, בכוח
פסל טורקי בנה אנדרטה ענקית לשלום עם ארמניה. תגובת ראש הממשלה: "זו תועבה". ב-MIT חוגגים 150 שנות טכנולוגיה יצירתית ובסיאול בודקים ציורים על הרצפה. תמונת עולם
כאילו שלראש ממשלת טורקיה, רצ'פ טאיפ ארדואן, אין מספיק עימותים עם ישראל, הוא מבחינתו שמח לצבור לעצמו עוד ועוד יריבים ולהציגם כאויבי העם. הרי כך מחזקים מנהיגים את מעמדם בעיני הציבור המשולהב - בטורקיה, כמו גם בישראל. ואם למנהיגינו יש את הפלסטינים והאיראנים, לארדואן יש את הישראלים וגם את הארמנים, והוא לא ממש רוצה להתפייס עם אף אחד מהם. זה לא טוב לביזנס הפוליטי.
אנדרטת ההומניות בסמוך לגבול טורקיה-ארמניה
השבוע לא היו אלה הישראלים אשר הכעיסו את ראש הממשלה הטורקי הלוחמני, אלא דווקא השכנים שמעבר לגבול עם ארמניה. כזכור, שתי המדינות חולקות היסטוריה של מאבקים ופרק זוועתי במיוחד של הרעבה ורצח עם, אותו חוו הארמנים. את מה שנעשה לפני קצת פחות ממאה שנה אי אפשר להשיב, אולם יש בטורקיה מי שמנסה לחרוג מקשר השתיקה ולהושיט יד לשלום ולפיוס. כך גם האמן מהמט אקסוי, שהקים אנדרטה בסמוך לעיר קארס הסמוכה לגבול.
הושיטו יד לשלום. צילום של האנדרטה בתהליכי ההקמה
אולם כמו פעילי שלום בישראל, גם בטורקיה לא ממש אהבו את יוזמת "אנדרטת ההומניות". ארדואן שביקר בקארס צפה באנדרטה המונומנטלית והזדעזע: "הם הקימו תועבה בסמוך למוזילאום של חסן חרקני (מנהיג דתי מן העבר)", אמר ארדואן לאזרחים. "הם העמידו שם דברים מוזרים. אני מקווה שבפעם הבאה שאבקר פה, זה כבר לא יהיה".
הגודל לא קובע
בצד הארמני מחו על הצהרת ארדואן וראו בה עוד ביטוי למדיניות הטורקית. עם זאת, גם הם הודו כי האסתטיקה של יצירת אקסוי, הכוללת שני פסלי ענק דמויי אדם ויד מושטת אליהם, לא ממש נעימה גם להם.
חול בשלוש שכבות
ויש מי שמקים מונומנטים למאבקים בדיוניים, כמו אלו שבין בני כדור הארץ לבני הנא'בי מהסרט "אווטאר". פסל החול מארק מייסון מקבוצת "Team Sandtastic" הוזמן לאתר הכנסים בלאס וגאס, שעסק בהתפתחויות טכנולוגיות שנוגעות לשוק התקשורת.
מייסון ופסל החול של "אווטאר"
בין המצלמות, הטלוויזיות והמחשבים החדשים שהוצגו בכינוס CES והביאו עמם את בשורת התלת ממד הביתי, ניצב גם הפסל עשוי החול של מייסון, המצדיע לבני הנא'בי. נקווה רק שהגרגירים לא יחדרו למכשירים ויהרסו אותם.
MIT אמנותי
ואם בטכנולוגיה עסקינן, לא נתעלם מהתרומה הגדולה של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (הידוע יותר בכינויו MIT) שמוצגת בתערוכה חגיגית לציון 150 שנה להקמתו.
"H.M" - מבקרת במוזיאון עוברת בסמוך לסריקה של מוח
במסגרת התערוכה המתקיימת במוזיאון MIT בעיר קיימברידג' שבמדינת מסצ'וסטס בארצות הברית, הותקנו מוצגים הממחישים את התגליות והפיתוחים בהם מתגאה המוסד, ושינו את חיינו לעד. 150 מיצגים נבחרו על ידי צוות המרצים, הסטודנטים ואחרים מתוך יותר מ-700 מיצגים אחרים שהוצעו כמועמדים.
סלילי ה-RNA מעולם לא נראו סקסיים יותר
התקן פלזמה של וויליאם פארקר מ-1973
בין המוצגים שנפגוש בתערוכה: מפרט של מערכת המים בבוסטון ב-1887, מסרטה משנות ה-30, מחשב מ-1947 שהיה הבסיס לבניית רדאר, פרוטזות מיוחדות מ-1962, הקלטות מקונצרט של ה"גרייטפול דד" ב-1970, מכשירים ודימויים מחללית וויאג'ר ששוגרה ב-1977, בטריה שנטענת מווירוסים מהונדסים גנטית ועוד ועוד. וגם מוצגים אמנותיים יותר הממחישים את רוח המוסד האקדמי הכה מכובד.
ריאליטי מעצבים
במכללה לעיצוב של האוניברסיטה הלאומית של סיאול גם רוצים לזכות להילה אקדמית דומה לזו של MIT ולצורך כך מפעילים מבחני כניסה נוקשים במיוחד לסטודנטים.
על הרצפה
רושמים על רישומים
מסתבר שעל פי פרקטיקת הבחינה המקובלת בבירה הדרום קוריאנית, הסטודנטים המעוניינים להתקבל למכללת העיצוב שולחים את תיק העבודות שלהם למוסד. תהליך הבדיקה המוזר למדי מתבצע כשכלל העבודות נפרשות על הרצפה לרוחבו ולאורכו של החלל. אנשי צוות ההוראה מסיירים ביניהן ומנסים לאתר את הכשרונות הגדולים, הראויים למקום על ספסל הלימודים, ואולי אפילו למלגה.
(צילומים: AP ו-רויטרס)