נדחה אישור חוק ועדות הקבלה: "לא נתקפל"
הצעת החוק השנויה במחלוקת אמורה הייתה לעלות לקריאה שנייה ושלישית בתקופה הקרובה, אבל ההצבעה עליה נדחתה. גם הדיון בסעיפים שסביבם התנהל ויכוח נקבע למועד לא ידוע, אבל אחד היוזמים התחייב: "אין שום שינוי"
חוק ועדות הקבלה, שעורר בחודשים האחרונים סערה ציבורית עזה, אמור היה לקבל את אישור הכנסת בקריאה שנייה ושלישית בזמן הקרוב. למרות זאת, הוחלט לדחות את ההצבעה עליו למועד לא ידוע, בעקבות מחלוקת קשה על עצם הגשתו והטענות כי מטרתו היא להוות מעקף לפסיקת בג"ץ בפרשת קעדאן ולמנוע מערבים לרכוש בתים.
ועדת חוקה, חוק ומשפט אמורה הייתה להשלים את עבודתה על החוק לקראת הגשתו לאישורה הסופי של מליאת הכנסת. במקום זאת, תתקיים בוועדה ביום שני הבא הצבעה טכנית הנוגעת לחידוש הדיון שם בסעיפים השנויים במחלוקת. אלא שגם המועד לדיון זה עוד טרם נקבע, ונראה כי עוד יחלוף זמן עד שהצעת החוק תובא להצבעת חברי הכנסת.
על רקע הדברים, נמשך המאבק העיקש נגד החוק שמובילים גופי שמאל ונציגי המיעוט הערבי, לצד יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין.
אלה מאשימים כי ניסיונם של יוזמי החוק, חברי הכנסת דוד רותם מישראל ביתנו ושי חרמש וישראל חסון מקדימה, להגביל את תנאי הקבלה ליישובים קהילתיים והרחבות בקיבוצים ומושבים גובלת בגזענות.
עמדת חברי הכנסת הערבים בנושא היא שיש להסיר כליל את הצעת החוק מסדר יום של הכנסת, ולכן הם החרימו הצבעות קודמות בנושא שנערכו בוועדה. הם טענו כי מנגנוני ההגנה הנכללים בנוסח החוק המתוקן נועדו במהותם לפגוע בערביי ישראל. את רוב חצי הביקורת סופג ח"כ רותם, שאותו מאשימים הערבים בהובלת שורת חוקים גזעניים אחרים, ובהם "חוק הנאמנות" הקובע חובת שבועת אמונים למדינה כיהודית ודמוקרטית כדי לקבל אזרחות.
כמו לכל אורך הדרך, גם היום דחה רותם את טענותיהם. "העילות החדשות שיהיו לפסילת אדם על-ידי ועדות הקבלה דומות לאלו של מינהל מקרקעי ישראל כיום. הן גובשו כך שיתאימו לפסיקות בית המשפט העליון, בתיאום מלא עם משרד המשפטים. לפי הצעת החוק, אסור לפסול אדם על רקע דת, גזע, מין, לאום או מוגבלות".
רותם הדגיש גם כי "ועדות הקבלה הן מאוזנות וחברים בהן לא רק תושבי היישוב הנידון. לשם איזון, הוקמה גם ערכאת ערעור על החלטותיהן - ועדת ההשגות".
למרות העיכוב בשלבי החקיקה האחרונים, הבהיר ח"כ רותם כי אין משמעות הדבר כהתקפלות או כניסיון "לקבור" את היוזמה. "אין שום הסכמה על שינוי בסעיפי החוק, כולל בנושא מספר המקסימום של התושבים ביישובים שבהם החוק יחול, וגם לא בוויכוח על היקף התחולה שלהם, אם זה יהיה רק בנגב ובגליל או בכל הארץ. אני ושני יוזמי החוק הנוספים נשב בתחילת השבוע כדי לראות אם משנים את הנוסח ואיך. אין מבחינתנו שום שינוי ובוודאי שלא התקפלות. אנחנו נמשיך לפעול כדי לאשר את החוק החיוני הזה".
"ישראל ביתנו ופירומנים לא מעניינים אותי"
עמיתו של רותם להגשת הצעת החוק, ח"כ ישראל חסון מקדימה, דוחה מכל וכל את הטענות נגד היוזמה. "אין כאן כל גזענות אלא בעיקר בורות ורשעות. הדבר האחרון שמטריד אותי הוא אי-קבלת ערבים ליישובים קהילתיים ולהרחבות. מה שמטריד אותי הרבה יותר היא העובדה שלא מקבלים את הספרית ז'ורז'ט מגבעתיים, או הלום קרב".
חסון הדגיש כי המחלוקות בינו לבין אנשי ישראל ביתנו רבות, אך בנושא זה - הוא שותף מלא, גם בהיותו חבר אופוזיציה, לצורך לאישור החוק.
"המחלוקת כאן היא על זכות ההתאגדות בישראל, בשאלה האם אפשר להקים כפר של רוכבי אופניים בלבד, למשל. אני סבור שכן כיוון שיש לכל קבוצה זכות להתאגד. השימוש הפופוליסטי שישראל ביתנו וכל מיני פירומנים אחרים עושים בחוק הזה לא מעניינת אותי. אני אמרתי לח"כים הערבים שאם אין זכות להתאגדות, הרי שהחרב חדה משני הצדדים. ראה למשל המצב בטירה, בשפרעם ובטמרה - שם מוכרים אדמות אך ורק לתושבי המקום".
נחישותם של יוזמי ההצעה לאשר את החוק באה גם למרות שיו"ר הכנסת ריבלין אמר לאחרונה בפורום סגור כי הדבר עלול להסב נזק בינלאומי לישראל. הצעת פשרה בנושא שהגיש נדחתה, והוא טען כי יש בכך גם חשש לפגיעה בקהילות היהודיות בעולם.
לפנייה לכתב/ת 
