ארדן: להפסיק הקידוחים בלוויתן מחשש לזיהום

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן דורש להפסיק מיד את פעולות הקידוח לחיפוש הגז והנפט במאגר לוויתן המבוצעות בימים אלה, עד שלישראל יהיו הסמכויות והידע הנדרש שיאפשרו למנוע אסון זיהום ימי כתוצאה מדליפת נפט. "המשך קידוח הנפט חושף את ישראל לסכנה של זיהום נרחב", אומר היום (ה') ארדן.

בדיקת ynet חשפה בשבוע שעבר, כי למדינה אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית  באזור הקידוחים וכי למשרד להגנת הסביבה אין את הידע הנדרש להתמודד עם השלכותיהם, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית. אתמול (ד') פנה ארדן לשר התשתיות עוזי לנדאו, בבקשה שיורה מיידית על הפסקת פעולות קידוח חיפוש הנפט בלוויתן, עד שתהיה חקיקה המסדירה את ההיבטים הסביבתיים הנובעים מפעולות אלה.

במכתב מציין ארדן כי הניסיון העולמי מלמד שבעת אירועי זיהום נפט, נגרמת פגיעה חמורה במערכות אקולוגיות ימיות תוך שיתוק אזורי דייג, פגיעה קשה בתיירות, נופש ופנאי ושיתוק פעילות של מתקני תשתיות לאומיים כמו מתקני התפלה, נמלים, תחנות כח ועוד.

"רק לאחרונה היינו עדים לאסון הסביבתי שארע במפרץ מקסיקו כתוצאה מדליפה של כ-500 אלף טון נפט גולמי מקידוח תת ימי שהתרחש באפריל 2010. הדליפה ארעה ככל הנראה כתוצאה מרשלנותן של חברות קידוח", מציין השר במכתב. "אירוע זיהום ים בנפט, גם בסדר גודל קטן בהרבה מהאמור, מספיק כדי לממש את פוטנציאל הנזק הטמון בפעילות קידוח תת ימית כמו זו המבוצעת בשדה "לוויתן".

בהמשך מציין השר, כי יש להורות להפסיק מיידית לבצע כל פעולה של חיפוש הפקה או ניצול בכל דרך שהיא של נפט מקרקעית הים, עד שיהיו למשרד את הסמכויות, הידע והאמצעים הנדרשים להסדרת הפעילות.

הפתרון - רחוק

כפי שדווח ב-ynet, הפרויקטים של קידוחי הגז יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק. 

שוניות אלמוגים בקרקעית הים (צילום: באדיבות ה"נאוטילוס")

שורש הבעיה נעוץ בעובדה כי שותפויות הקידוח פועלות באזור הממוקם מעבר למים הטריטוריאליים של ישראל, באזור "המים הכלכליים". בשבועות האחרונים אמנם נחתם הסכם שמסדיר את חלוקת השטח בין ישראל לקפריסין, אולם טרם הוסדר בו החוק הישראלי, ובכלל זה החוקים הסביבתיים. המשמעות: נכון להיום, לא יכול המשרד להגנת הסביבה לאכוף, לדרוש, לפקח או לבדוק את התנהלות החברות בשותפויות חיפוש הגז.

בחוות הדעת מציינים, כי הצעת החוק שעשויה לפתור את הבעיה ולאפשר לחוקים הסביבתיים לחול גם על המתקנים הימיים במים הכלכליים, גובשה על ידי משרד המשפטים כבר לפני ארבע שנים (הצעת החוק אזורים ימיים -י.ד), אך נכון להיום, הדיונים בנושא תקועים.

במשרד להגנת הסביבה מציינים היום, שעל מנת לייצר את הכלים הנדרשים לפיקוח ואכיפה על חברות ההפקה, הם פועלים להאצת קידום חקיקה להסדרת פעולות החיפוש וההפקה. בנוסף נמסר, כי הם פועלים כדי לרכוש את הידע הבינלאומי הקיים כדי לגבש רשימת דרישות מפורטת שמחפשי הנפט יידרשו לעמוד בה.

ממשרד התשתיות נמסר בתגובה: "תמוה ביותר עיתוי מכתבו של השר להגנ"ס, בפרט שרק לאחרונה ביקשו אנשי הגנת הסביבה מהממונה על ענייני הנפט את סיועו להבנת ההיבטים הסביבתיים הכרוכים בביצוע קידוחי נפט בים, ובעיקר לאחר שרק אתמול נפגש הממונה עם אנשי הגנת הסביבה בנושא.

"בפגישה, שהתקיימה ביוזמת הממונה על ענייני הנפט במשרד התשתיות הלאומיות, עם ראשי האגף לים וחופים במשרד הגנת הסביבה וכן בשיחה עם מר בן דוד סמנכ"ל בכיר לאכיפה במשרד להגנת הסביבה - סוכם בין הצדדים על הידוק שיתוף הפעולה המקצועי בנושא. אין לנו ספק כי לאחר שהשר יקבל עדכון מאנשי משרדו אודות ההסברים שניתנו בפגישה, יחזור בו מבקשתו להפסקת הקידוח".