מתמטיקה לשונית – על מקור המילה "אחוז"
בכלכלה, בספורט ולמעשה כמעט בכל תחום - בני האדם מודדים את הישגיהם וכישלונותיהם באחוזים. ברוב הלשונות, פירוש המילה "אחוז" הוא "למאה", אך לא כך הדבר בעברית. מדוע?
בין אם מדובר במדד המחירים , או בקליעות עונשין של שחקן כדורסל – האנושות מדברת וחושבת במספרים, או ליתר דיוק באחוזים. מה מקור המילה אחוז? ומדוע הפירוש המילולי בעברית שונה מרוב לשונות העולם? מסע לעולם היחסיות.
מה זה אחוז?
ברוב לשונות העולם, המילה ל"אחוז" היא פשוט "למאה" – למשל לטינית per centum, או "במאה" – למשל ערבית פִי'לְמִיָּה (פי אל מיאה). מה הקשר בין האחוז העברי לבין המספר מאה? התשובה היא - אין קשר.
"אחוז" היא צורת בינוני פעול של הפועל לאחוז. בינוני פָּעוּל היא מילה במשקל פָּעוּל שמעידה על מצב שהוא תוצאה של פעולה. למשל החלון סָגוּר כי סגרו אותו, אני לָחוּץ כי אתם מלחיצים אותי או לוחצים עליי, התפוח אָכוּל כי אכלו אותו. והאָחוּז? אחזו אותו, או אחזו בו.
כאשר מדובר במספרים, אחוז הוא לא סתם משהו שנלקח, אלא "אחד שנלקח מהרבה". אחוז לא חייב להיות מתוך מאה. בספר דברי הימים מופיעה המילה "אחוז" בתור אחד שנלקח מהרבה, אבל ללא ציון מספר: בֵּית-אָב אֶחָד, אָחֻז לְאֶלְעָזָר, וְאָחֻז אָחֻז, לְאִיתָמָר. כלומר בית אב אחד נלקח מכל צאצאי אלעזר, ואחד מתוך צאצאי איתמר.
המקור התנ"כי
הפעם הראשונה שמוזכרת במקורות ישראל המילה אחוז במשמעות "אחד שנלקח מהרבה", היא בספר במדבר: וַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס לַיהוָה, מֵאֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא--אֶחָד נֶפֶשׁ, מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת: מִן-הָאָדָם, וּמִן-הַבָּקָר, וּמִן-הַחֲמֹרִים, וּמִן-הַצֹּאן ... וּמִמַּחֲצִת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל תִּקַּח אֶחָד אָחֻז מִן-הַחֲמִשִּׁים, מִן-הָאָדָם מִן-הַבָּקָר מִן-הַחֲמֹרִים וּמִן-הַצֹּאן--מִכָּל-הַבְּהֵמָה (במד' לא:כח, ל). אחד אחוז מן החמישים - כלומר אחד שלקחו אותו מתוך חמישים.
או בלשוננו - אחת חלקי חמישים. אם חושבים על משמעויות המילים, "אחד אחוז מן החמישים", כלומר אחד שלקחו אותו מתוך חמישים, נשמע הרבה יותר הגיוני מאשר "אחת חלקי חמישים" - אחת *חלקים* של חמישים.
היום, כאשר אומרים "אחוז" בלי לציין מתוך איזה מספר הוא אחוז, מתכוונים למספר שאחוז (=לָקוּחַ) מתוך מאה. אבל בכל המילונים אפשר למצוא גם "אחוז מאלף" בתור פרומיל. המילה "אחוז" היא, אם כן, מקבילתה התנ"כית של המילה "חֵלְקֵי". אך גם בשמותיהם של שברים נפוצים יותר חלו שינויים. למשל 1/3, שרובנו קוראים לו "שְלִיש".
בחזון יחזקאל מצווה אלוהים על הנביא: וְאַתָּה בֶן-אָדָם קַח-לְךָ חֶרֶב חַדָּה, תַּעַר הַגַּלָּבִים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ, וְהַעֲבַרְתָּ עַל-רֹאשְׁךָ, וְעַל-זְקָנֶךָ; וְלָקַחְתָּ לְךָ מֹאזְנֵי מִשְׁקָל, וְחִלַּקְתָּם. שְׁלִשִׁית, בָּאוּר תַּבְעִיר בְּתוֹךְ הָעִיר, כִּמְלֹאת, יְמֵי הַמָּצוֹר; וְלָקַחְתָּ אֶת-הַשְּׁלִשִׁית, תַּכֶּה בַחֶרֶב סְבִיבוֹתֶיהָ, וְהַשְּׁלִשִׁית תִּזְרֶה לָרוּחַ, וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם. (יח ה:א-ב)
המקור הלטיני
ופירוש המשל הוא: שְׁלִשִׁתֵיךְ בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ, וּבָרָעָב יִכְלוּ בְתוֹכֵךְ, וְהַשְּׁלִשִׁית, בַּחֶרֶב יִפְּלוּ סְבִיבוֹתָיִךְ; וְהַשְּׁלִישִׁית לְכָל-רוּחַ אֱזָרֶה, וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם (יח ה:יב). "רבע" מופיע במקרא לצד "רביעית", וכן "חמישית" לצד "חֹמֶש", וכמובן "חצי" לצד "מחצית".דווקא הצורה התנ"כית - שלישית, רביעית, חמישית, ששווה למספר הסודר (מספר סודר מציין סדר: ראשונה, שנייה, שלישית, רביעית, חמישית וכו'), דומה יותר לצורה הקיימת בלשונות אירופה: third, fifth וכו'.
אנגלית שאלה חלק מהשברים שלה מלטינית, למשל quarter, הנפוץ יותר מ-fourth, וגם האחוזים האנגליים - הן האחוז ממאה והן האחוז מאלף - שאולים מלטינית: אחוז בלטינית הוא פשוט "פֶּר מאה" - per centum. האנגלית קיצרה את המילה "מאה" וחיברה את שתי המילים לאחת - percent.
המילה הלטינית "מאה" - centum, או בצורתה המקוצרת cent, משמשת עד היום באנגלית, בצרפתית ובכל גוש האירו, לציון מאית מהמטבע. אנחנו מכירים את אותו סֶנְט ממאיות אחרות, למשל מסנטימטר, שהוא מאית המטר.
הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, מרצה בנושאי בלשנות ואיראן הקדומה במסגרות שונות ומשמשת כמנכ"ל מיזם המרצים מר צים וחבורתו
לפנייה לכתב/ת 
