"לא ניתן לצפות ממהגרי עבודה להגיד אמת"

הגעתי לאריתריאה לראשונה בשנת 97, מדינה צעירה המורכבת מאזרחים פטריוטים, חילונים, המתאחדים יחד במעין "כור היתוך" ומוקפים במדינות אויב גדולות, ממש כמונו, כמה שנים אחרי שהוכרזנו כמדינה. כבר אז המדינה הייתה שונה מיתר מדינות אפריקה, נקייה, ללא קבצנים ברחובות, ומסודרת. רבים אולי אינם יודעים אבל אריתריאה ממוקמת כשעתיים טיסה מכאן, עם 1,250 ק"מ של מדבר זהוב, וחוף ים שאת חשיבותו האסטרטגית מיותר לציין. באותה מדינה מדהימה ביופייה, העמוסה באלמוגים ובחופים בתוליים, נתקלתי בהכנסת אורחים המאפילה על הבדואים של סיני משנות השישים. בכול פעם שאני קוראת אזהרות מסע למצרים, אני חולמת על יעד מושלם זה עבור אותם אלפי ישראלים בחגים.

• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
  

מדובר במדינה קטנה (מעל ארבעה וחצי מיליון בני אדם) שבניגוד למדינות מסביבה,

היא מנסה לקיים את עצמה ללא סיוע חוץ, ולבנות את עצמה לאט לאט, כשישראל בתחילת דרכה משמשת לה מודל לחיקוי. השרים במדינה נוסעים ברכבים צנועים וישנים, והנשיא מסתובב ברחובות כמעט נטול אבטחה עם חולצה פשוטה וללא עניבה.

בראש השנה האזרחית שנחגג לאחרונה בבירה הסתובב "הרודן" בין עשרות אלפי חוגגים כשהוא מתחבק ולוחץ ידיים לאזרחים, כמעט ללא אבטחה. רק לאחרונה, באחד מנאומיו באירופה כשנישאל נשיא אריתריאה על דעתו בנושא הסכסוך הישראלי פלסטיני, ענה איסאייס אפוורקי: "לישראל זכות מלאה למדינה בטוחה, זכותה להגן על עצמה בכול דרך אפשרית".

לצערי את חובותיה של ישראל לאריתריאה איש אינו מזכיר בתקשורת. אך האמינו לי יש הרבה. שגריר אריתריאה בישראל שוהה כאן מזה כשש שנים, ומעולם לא זומן לשיחה באף אחד ממשרדי הממשלה ונישאל שאלה פשוטה: "מה לדעתך אדוני השגריר צריך לעשות כדי לפתור את הבעיה?". ממשלת ישראל שכחה מעקרון ההדדיות המתחייב דיפלומטית ומצפונית בין שתי מדינות חברות, ונושא המהגרים הלא חוקיים ממדינה זו הוא רק אחד מהם.

ככה מתנהגים למדינה חברה?

קיים כיום בלבול גדול בקרב חברי הכנסת והשרים בנושא ההגירה או הפליטות. מעטים, אם בכלל, לקחו על עצמם ללמוד את הסוגיה לעומק. זומנתי לדיונים בנושא זה שארגנו משרד הפנים, מחלקת ההגירה, המשטרה וגופים הומניטריים – באף אחת מהם לא נוכח שגריר המדינה בה דנים ואותה מכפישים. מדוע? הרי את אזרחיו ומדינתו שמים על כל שולחן פנוי בכנסת וקוצצים דק דק.

פוסטר לעידוד תיירות באריתריאה, ממשרדו של שגריר אריתריאה בישראל  

ככה מתנהגים למדינה חברה? מגיע נציג רשמי של מדינה זרה, יושב במשרדו בישראל, כותב למשרדים הרלוונטיים, מתריע על קשיים וסכנות ביטחוניות ולרוב נישאר ללא מענה. האם מדינת ישראל יודעת להבדיל בין סודן העוינת ונטולת הייצוג כאן, לבין אריתריאה - חברה יחידה באזור אסטרטגי חשוב, המתעקשת על פרגון לישראל? מדינה שלמרות חמישים אחוז המוסלמים המרכיבים אותה, מסרבת להצטרף למדינות ערב ומשמרת בית כנסת יהודי בעיר הבירה שלה?

ואצלנו? כ-150 אריתריאים מסתננים לישראל מידי לילה, ואנו ממשיכים לא להחליט בעניינם. בני גירוש או לא? רבים טוענים ובהם האו"ם, כי אם יגורשו המהגרים לאריתריאה הם יושמו בכלא או יעונו ואף ירצחו על ידי השלטון הרודני. או"ם? אותו ארגון שראה את חיילינו נחטפים ועמד מנגד ללא מעש? אותו גוף שקובע נהלים ולא אוכף אותם בעצמו? אותו ארגון שהיה אמור, על פי האמנות שלו עצמו, לבקר את גלעד שליט?

אז האו"ם אמר, אז מה? האם מישהו בדק מתי לאחרונה נערך דו"ח אמין המבוסס

על עובדות, ולא על "עדות" של מהגרי עבודה לא חוקיים, המבקשים לשפר את רמת חייהם על ידי עבודה במדינה העשירה משמעותית משלהם? הרי ברור לכולנו שאנשים אלו יספרו סיפורי זוועה כדי שלא יהיה ניתן לגרשם חזרה למדינתם. הרי לא ניתן לצפות ממהגרי עבודה בעלי אינטרס ברור להישאר כאן להגיד אמת, כך בדיוק גם אנחנו היינו עושים במקומם. "ואם מדובר בפליטים מפוחדים מדוע בכל ביקור, מתואם או לא, שלי במשרדו של השגריר, מוצף המסדרון בעשרות אזרחי אריתראיה המבקשים ממנו סיוע בהתאקלמות כאן או במעבר מכאן לאירופה, האם כך היו עושים אם מדובר בדיקטטורה רודנית ומאיימת?

טענתם העיקרית של המהגרים האריתריאים היא כי הם "בורחים מהצבא ואם יוחזרו יבולע להם". כמו בישראל גם באריתריאה קיים שירות חובה. אצלם בתיכנון  המקורי היה מדובר בשירות של שנה ושמונה חודשים לגברים ונשים, אך המתיחות עם השכנות ו"מצב החירום" שמוכרז שם מאז 97 וטרם הוסר, יכול להאריך את השירות גם ל-20 שנה לגברים ועשר שנים לאישה (אלא אם תנשא או תביא ילד לעולם).

רוב המגויסים האריתריאים עוסקים בעבודות בנייה ותשתית, או בשמירה על הגבולות עם אתיופיה או סודן בשל פעפוע של שבטים פונדמנטליסטים. נשמע רע? ובכן מי שם אותנו לשפוט מדינה זרה ולהתערב בחוקתה? ומה הייתה מדינת ישראל עושה אם 'משה כהן' היה עובר לירדן, ומבקש מקלט בגלל ששלוש שנים שירות חובה זה קשה לו ומפחיד אותו. אם ירדן הייתה מקנה לו מעמד של פליט, הרי תוך דקה שגרירנו היה מוחזר לירושלים! למה לנו מותר לעשות כשלאחרים אסור?

האם עריק ישראלי שמאותר ונתפס, מקבל חיבוק עוטף או חקירה, וכלא שאחריו הוא מוחזר לשירות בצבא? ופרט לעריקים - העבריינים על פי דין - אולי רגע נחשוב בהגיון, נדבר עם השגריר האריתריאי בתל אביב ונבקש ממנו את רישומי היוצאים כחוק מאריתריאה לקהיר? רשימה של כל אלו להם הונפק דרכון כחוק, ולכן אינם מבקשי מקלט ולמדינה אין דבר נגדם.

אולי אז נבין כולנו כי כחמישים אחוז ומעלה מהמסתננים לארץ מגבולה הדרומי אינם בני גיוס באריתריאה, והם ויצאו אותה באישור וכחוק. האם גם את אלו לא ניתן לגרש למרות שאינם מבוקשים לצבא, ולמרות שלא צפויה להם כול רדיפה? האם נמשיך לסרב להבין כי מדובר במהגרי עבודה?

בישראל ישנם פליטים אמיתיים המגיעים מדרפור לאחר שראו גיהינום עלי אדמות, להם מגיע מקלט מדיני וכל התנאים האפשריים. אבל האם למישהו יש ספק כי אנו עוברים מניפולציה ברורה על ידי מהגרי עבודה אריתריאים, המנצלים את חוסר היכולת שלנו להבדיל בין הנכנסים בשערנו? וכי לפחות אלו שיצאו את מדינתם כחוק הם בני גירוש מידי? הרי מה ציפינו ממסתננים, שיגידו שהכול טוב במדינתם או שיודו כי באו להתפרנס ולשלוח כסף הביתה? כי אז נקבלם בזרועות פתוחות?.

להחליט מי ראוי למעמד של פליט ומי מהגר עבודה לא חוקי

בעבר קבלו שלטונות אריתריאה על אי גירושם של הללו חזרה למדינתם, לאחרונה, אחרי שנים של בקשות שלא נענו, החליט הנשיא האריתריאי לשנות מדיניות. היום הוא הבין שאזרח שערק, בגד במדינתו וממילא לא יהיה אזרח נאמן. אנשים אלו אם יוחזרו בניגוד לרצונם הביתה, יגרמו נזק מוראלי ואחר, על כן החליטה הממשלה האריתריאית לא לאפשר למדינת ישראל לגרשם לאריתריאה בניגוד לרצונם, והיא תקלוט רק כאלו המבקשים בעצמם לחזור. האם הכול ברור עכשיו? האם הבנו כי אנחנו תקועים איתם?

חשוב שנבין ומהר כי אין להחזיק בני אדם בתת תנאים וללא מעמד. אסור למנוע מהם את היכולת להתפרנס כחוק ובכבוד, כי אז נתפלא שהם מעורבים בפלילים. יש להעניק להם חינוך, רפואה, ותשתית לחיים ראויים והוגנים. יש לדעת להבדיל בין אריתריאים לאתיופים, המנצלים את הבלבול שלנו בנושא ההחזרה לאריתריאה, ומרגישים בטוחים לשקר כי אנו לא ממש מאומנים ומיומנים להבדיל ביניהם.

יש לנתק את ארגון הפליטים של האו"ם מלמיינם עבור מדינת ישראל, ולהחליט בעצמנו

מי ראוי למעמד של פליט ומי מהגר עבודה לא חוקי. האם האמריקאים על גבול מכסיקו נותנים לאו"ם לעשות זאת עבורם? בחוסר המעש שלנו "הזמנו אותם להמשיך לבוא", והם אכן באים. כולנו צריכים להיות מוטרדים ממעברם בסודן ובסיני, שם הם חשופים וסחיטים, ובחולשתם עלולים לשתף פעולה עם גורמים עוינים.

ואולי נפנה לדיאלוג משמעותי יותר עם מצרים, שמתוקף הסכמי השלום איתם מנועים לתגבר כוחות ממונעים ואחרים על הציר ממנו הם אמורים למנוע את ההסתננות לשטחינו? ועכשיו יתכבדו השרים ויחליטו, אולי הגיעה השעה בה ימונה צוות היגוי שיתמקצע בסוגיה, יחשוב מחוץ לקופסה, ינהג במלוא הרגישות והחמלה עם אלו שהגיעו לכאן, ויקבל החלטות בדבר גורלם בישראל או מחוצה לה.

ומשהו קטן לסיום, אם אתם או ילדכם התרמילאים טסים למזרח הרחוק, ראו הוזהרתם: אריתריאה היא המדינה היחידה בה אנו יכולים לנחות בעת תקלה אווירית. מאוד קרוב היום בו לא נקבל בה עוד אישורי נחיתה, טיסה נעימה.

• הכותבת היא מייסדת Israeli Flying AID , ארגון ישראלי המסייע למדינות שחוו אסון טבע , בין אם יש או אין להם יחסים עם מדינת ישראל. לחצו כאן לצפות בפעילות הארגון בבית יתומות בהאיטי שלאחר רעידת האדמה.
  

• מעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם? שלחו ל hevra@y-i.co.il וציינו בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
• לקריאות נוספות לסדר לחצו כאן.