בקרוב אגיע בלי שלט רחוק

גם טכנולוגיה שמיועדת לנישה צרה יכולה לשנות את העולם. זאת המסקנה הראשונה מהסיפור של ה־Kinect, המצאה שהיתה אמורה לעניין בעיקר גיימרים - אבל כמה האקרים עקשנים עוד עשויים להפוך אותה לנחלת הכלל, שלא לומר לחתיכת היסטוריה. מילים גדולות? לא בשביל צעצוע שיש לו השלכות אפשריות על עצם הדרך שבה אנחנו מזפזפים. הו כן.

נתחיל בהתחלה: הקינקט הוא תוסף ל־Xbox 360. הוא מתחבר לקונסולה ב־USB, יודע לזהות את פרצופו וקולו של השחקן, ומאפשר לו לשלוט במשחק באמצעות תנועות הגוף בלבד - בלי שלט, מקלדת או עכבר. עכשיו תשכחו ממשחקים ותחשבו איך יכולה הטכנולוגיה הזאת להשפיע על הדרך שבה נתקשר עם מכשירי האלקטרוניקה שלנו. מדהים, לא? אז גם חברת הטכנולוגיה Adafruit חשבה ככה, ועם השקת הקינקט הציעה פרס בגובה 3,000 דולר לראשון שיצליח לגרום למכשיר לזהות דמויות בווידאו על פלטפורמה שונה מה־Xbox. בתגובה הודיעו מנהלי מייקרוסופט שלא יאפשרו לבצע שינויים בתוסף, והזהירו שהם עובדים עם רשויות החוק וחברות לשמירה על קניין רוחני. אלא שזה לא ממש עזר להם, ותוך שלושה ימים בלבד התפרסם ביוטיוב סרטון שעונה על דרישות הפרס.

המפצח היה מהנדס אלקטרוניקה אמריקאי שהזדהה בשם אלכס פ'. הוא חיבר את הקינקט למחשב שמותקנת בו מערכת ההפעלה ווינדוס 7, והצליח להשיג תמונת וידאו מטושטשת קלות ושלל נתוני עומק. מר פ', חשוב לומר, סיפר שלא הפרס הניע אותו אלא האידיאולוגיה: "לא יכול להיות שטכנולוגיה משוכללת כזאת תישאר רק בחזקת ה־Xbox. אפשר להשתמש בה כדי לקדם את תחום הרובוטיקה וההשכלה הטכנולוגית, וגם סתם בשביל הכיף". וואלה צודק.

"הלו, הרגע שאבנו"

האק נוסף שיצא מיד אחר כך כבר שינה לגמרי את התמונה: אוליבר קרילוס שילב בין התמונה הצבעונית לתמונת העומק שמפיק הקינקט, והצליח להפוך אותו למצלמה תלת־ממדית. כדי להמחיש את העניין הוא פירסם סרט שבו הוא מקיף וירטואלית את דמותו, התלת־ממדית כמובן. אז מה יש לנו כאן בעצם? לא מעט. זה לא שמעכשיו נוכל לצלם בסלון רימייק של "אווטאר", אבל אם טכנולוגיית ה־Motion Capture (לכידת תנועה, כלומר מעקב אחרי תנועת גוף בחלל תלת־ממדי) היתה עד כה נחלתם הבלעדית של אולפנים ייעודיים והצריכה ציוד צילום ועריכה יקרים, אז הנה היא הופכת לנגישה. בהשקעה זעומה של 150 דולר נוכל לשלב את הקינקט עם תוכנת עריכת וידאו ואנימציה משוכללת, ולהפיק יצירה מרשימה מבחינה ויזואלית. וזה כנראה מה שגרם למנהלי מייקרוסופט לשנות את עמדתם כלפי ההאקרים. 

ככה, בלי למצמץ, עשו גייטס וחבריו פנייה של 180 מעלות, והודיעו שהחברה לגמרי בעד כל חדשנות שקשורה לתוסף החדש. יותר מזה: כל שימוש תוכנתי או חיבור למחשב, אפילו שלא היה בתכנון המקורי של המכשיר, לא נחשב מבחינת מיקרוסופט לפריצה אלא ל"שימוש שונה באביזר נלווה". ההכשר הזה הסיר את החשש מפני תביעות עתידיות, והוביל לגל של מדריכים מצולמים להאקר המתחיל. הסרטונים מסבירים איך גורמים לקינקט לעשות כל מה שחלמנו לעשות עם גאדג'טים, במיוחד מאז שראינו את הסרט "דו"ח מיוחד".

אפשר להניח שגם פלוריאן אכטלר צפה בסרט של ספילברג מעט לפני שפיתח אפליקציה לשליטה בתמונות סטילס במחשב בעזרת הידיים. בסרטון שהעלה הדוקטור הגרמני ליוטיוב הוא נראה מרחיק ומקרב בין כפות ידיו שמונפות באוויר כדי למזער ולהרחיב תמונה. וזה לא הכל: באמצעות ממשק מולטי־טאץ' וירטואלי (דומה מאוד לזה שמשמש באייפון) יודע הקינקט לזהות מתי אכטלר מצביע על התמונה כדי לבחור אותה, ומתי הוא רוצה להזיז אותה. שוס גדול. ואם עד אז לא הבינו אנשי מייקרוסופט מה יש להם ביד, באה האפליקציה הזאת והוציאה אותם מגדרם.

אלכס קיפמן, ראש תחום טכנולוגיית הקינקט במייקרוסופט, הצהיר שהשימוש בטכנולוגיה החדשה הוא כמו המעבר משידורי טלוויזיה בשחור־לבן לצבע: זה ישנה את ענף המשחקים, ובסופו של דבר יוביל גם למזעור הטכנופוביה. לא עוד אנשים שפוחדים להתעסק עם השלט הרחוק של הרסיבר, לא עוד כאלה שלא מבינים למה לא רואים תמונה בדי.וי.די. הקינקט, שיוכל לתרגם את הרצונות שלנו למעשים, עשוי לבטל כמעט לגמרי את החסמים הפסיכולוגיים, ולהפוך את כל המוצרים והתוכנות לנגישים למשתמש הפשוט.

אם יותר לי לחשוב קצת קדימה - ואם מייקרוסופט יחליטו ללכת עם הטכנולוגיה הזאת עד הסוף, וישכילו לשווק אותה גם לחברות טלוויזיה ומחשבים - אז אולי בעוד כמה שנים לא נבין איך הצלחנו להסתדר עם שלט רחוק כדי להעביר ערוצים. זה כבר יהיה מהפכה של ממש.