רבנים נוכחים-נפקדים
"את הרב אלישיב תשמעו כשמדובר בגיורים, מעליות שבת ופאות, אף פעם לא בעניין משפחות חד-הוריות, מסורבות גט או חולים במסדרון". הרבנים הליטאים מתערבים רק כשהדברים נוגעים להם - ואין פלא שהציבור לא רואה בהם חלק מהכלל
תשמעו סיפור אמיתי: בחורה אחת, שומרת מצוות, מצאה אחרי לא מעט שנות רווקות, את בחיר ליבה. גם הוא, ממש כמו שאוהבים החרדים להגיד, "ענבי הגפן בענבי הגפן", כליל השלמות, נכד לאחד מגדולי הרבנים הליטאים של הדור הקודם - "מציאה" של ממש.
רק רב היישוב שבו מתגוררת הכלה לעתיד עיקם את האף. מתברר כי אמו של הבחור גוירה במה שהדיינים החרדים אוהבים להגדיר בזלזול כ"גיורי אהבה". בן הרב "נפל עם 'שיקסה'" שלא הראתה כל כוונה להפוך לחרדית מן המניין. כדי לתקן את המעוות, ארגנו מקורבי האב-הרב גיור בזק בשושו, והפרשה הושתקה. מי האמין שבבוא היום צוץ תצוץ השערורייה? מי חשב שהרב המקומי, באקט עצמאי, יטיל ספק בכשרותו של הגיור שביצעו הדיינים הליטאים ההם. ולא פחות ולא יותר כשמדובר ביהדותו של נכד הרב המנוח?
לא חייבים לבוריס כלום
מוסר ההשכל של הסיפור, אם תהיתם ידידיי, הוא שכאשר מדובר בגיור, גם אצל הפלג הליטאי קורים מקרים המצריכים שורה של הקלות, "החלקות" או איך שלא תקראו לזה. רק שהכול ייעשה, כאמור, בצנעה, לטובת מקורבים כאלה ואחרים. ובלבד שב"יתד נאמן" יוכלו להמשיך ולתקוף את הרב עובדיה יוסף בלי למצמץ. כולל שימוש בביטויים כמו "חילול ה" נגד מי שיכל להיות האבא שלהם. כן, גם האבא הרוחני. כאלה הם.
האמת, הכי נוח. למה שהאליטה החרדית על קו בני ברק-ירושלים תתעסק עם בעיות שמבעירות את החברה הישראלית? תוכנית ההפרדה שיושמה במשך 40 השנים האחרונות בהצלחה רבה, הפכה את כל זה ללא רלוונטי. כל מה שמעבר ל"תחום המושב" - כבר מזמן לא הבעיה שלהם.
לכן אף אחד שם לא טורח לבוא עם הסבר לליאוניד שרוצה להתחתן עם החברה, ועכשיו מעקמים לו את האף. למי שם בכלל אכפת מבוריס, אנה וסשה, שהסאגה הזאת רודפת אותם לאן שלא ילכו, יתחתנו או ימותו? ומתי מלחכי הפנכה של "גדול דור" חרדי כזה או אחר, יכניסו לכבוד הרב איזה אקס גולני ממוצא אוקראיני, שבוכה כמו ילד על כך שלא תהיה חתונה כדת וכדין אחרי שנים של ילדות בצל אנטישמיות 'שם'? הרי הוא בכלל "לא משלהם", מה הם חייבים לו בדיוק, הסבר? פשרה? הצעה חלופית? הצחקתם אותם!
הרב שלא היה שם
גם הוויכוח על הגיור, כמו קודמיו ביחסי דת-מדינה, נסוב סביב קריאות נרגשות שלא מוצאות אוזן קשבת. בעיקר נוכח העובדה שהרבנים החרדים הם "נוכחים-נפקדים" בציבוריות הישראלית. בכל פעם שהעניין נוגע בעצב הלכתי רגיש, יישמע קולם ברמה, אך בשאר הזמן - רק אלה שליד הסטנדר מתגלים כראויים לאיזו מילת קודש טובה. השאר, כנראה, לא חשובים מספיק.
את הרב אלישיב תשמעו כשמדובר בגיורים, מעליות שבת ופאות. אף פעם לא בסוגיית הסיוע לחד-הוריות, תנאי העסקה הוגנים לאימהות, מסורבות גט, חולים במסדרון או כל סוגיה אחרת שהציבור הישראלי טרוד בה. יוצאת מן הכלל הייתה תגובתו על "מכתב הרבנים" שהעמידה אותו, ולו לחמש שניות, באור אחר. וזה לא שאין לו מה להגיד, או יכולת להשפיע (תאמינו לי - מילה אחת שלו מוציאה רבבות לרחוב), רק ששמשיו ובאי ביתו לא חושבים כנראה שצריך להטריד
את כבודו ב"זוטות" מעין אלה.
ומהנקודה המרתיחה והמעצבנת הזו - מתוך היעדרותם של הרבנים הנ"ל מהציבוריות הישראלית - מתנהל מולם הוויכוח סביב הגיורים. וגם אם יש להם טיעונים צודקים נגד פסיקת הרב עובדיה - ויש להם, נדמה כי הם איבדו את המנדט. הציבור הרחב לא רואה בהם חלק מהשיח. שנים של הסתגרות במגדלי השן ההלכתיים עשו את שלהן.
הם לא מצטיירים כמי שיעשו כל שביכולתם לסייע לכלל העם היושב בציון, עד לאחרון שבהם. את "הג'וב הנפיץ" הזה, להתעסק עם חיילים לא יהודים, חקלאים בלי עבודה בשמיטה ועוד סוגיות קשות ומורכבות - הם משאירים שם למישהו אחר. מישהו כמו הרב עובדיה, למשל.
לפנייה לכתב/ת 
