ברק מוציא שם רע לפוליטיקה
מי שהפנה גב לערבים שבחרו בו בהמוניהם ב-1999 וקבע שנה לאחר מכן ש"אין פרטנר" לתהליך השלום - לא טוב לערבים וגם לא ליהודים
לא שהפוליטיקה, נהנתה עד עכשיו משם טוב, אבל לדרגה נלוזה כזאת היא עדיין לא הגיעה. עכשיו, לך תשכנע את הבוחרים שפוליטיקאים לא רוקדים בכל חתונה, שהם לא שרים בנוסח התוכנית "לבקשתך". ברק מוציא שם רע לפוליטיקה, כשהוא אומר דבר ובדיוק עושה את ההיפך. ובלי סימני בושה, עובר ממקום למקום... ולא שוכח את הכיסא כמובן.
בבחירות 1999 הוא קיבל 90% מקולות האזרחים הערבים - בבחירות הישירות לראשות הממשלה. הוא קיבל אחוז תמיכה גבוה יותר מנשיא תוניסיה הדיקטטור המודח, זיין אל-דין בן-עלי. רק
המנהיג "האהוב" בצפון-קוריאה, קיבל קצת יותר אחוזים. ומה עשה ברק כדי להודות להמוני הערבים שבחרו? הוא דיכא בכוח הפגנות, בהן נורו למוות 13 צעירים ערבים.
בשנת 2000 הוציא ברק שם רע לעצמו, גם בנוגע לתהליך השלום. בשאגות רמות הוא הלך לקמפ-דיוויד, בהבטחה סנסציונית שיהפוך כל אבן למען השלום. מרוב מרצו להפוך כל אבן, לא נשארה אבן פלסטינית אחת במקומה, וערי הגדה ועזה הפך לעיי חורבות, בתרומת ידידו-מתחרהו, אריאל שרון. אחר כך הסביר לנו שבמקום להפוך אבנים, עסק במלאכת הסרת מסכות מעל פניו של ערפאת. הסיסמה המרושעת שהטביע, "אין פרטנר", היתה המתנה הכי יקרה ללבם של אויבי השלום, שעדיין שני העמים מלקקים את פצעיהם בגללה.
ערב הבחירות ב-2001 הוא הבטיח 4 מיליארד שקלים... אז הבטיח. לאחר שהובס על-ידי שרון, במקום לשקם את מפלגתו ההרוסה, הוא חשב על עצמו. לאופורטוניזם, יש לו עוד הרבה מה ללמוד מאהוד ברק.
האיש הזה לא טוב ליהודים, ולא טוב לערבים. גם לעצמו הוא לא טוב, מדי כמה ימים הוא יוצא מפרשה לא נעימה אחת, בכדי להיכנס לפאדיחה התורנית שבשער. האיש הזה כל כך לא אהוד, עד כדי כך שבהפגנת השמאל, נגד ליברמן, נתניהו וישי במוצאי שבת האחרון, השר שזכה לקריאות הבוז הרמות ביותר שם - היה לא אחר מאהוד ברק.
הטעות של האמריקנים
האמריקנים, הנאיביים, מתברר סומכים עליו! בשבילם, הוא האיש שיביא את השלישייה: נתניהו, ליברמן וישי לפשרה ההיסטורית עם הפלסטינים. אחר כך מתפלאים למה מצבו של הנשיא אובמה כל כך גרוע. אם אובמה נוהג בעניינם האחרים באותה גישה, אז השקיעה של מעצמה זו ממשמשת ובאה.
ברוך שפטרנו! לפחות עכשיו הוסרה המסכה מעל פניו של ברק. עכשיו הוא מצא את מקומו בבמת הכבוד המפוקפקת עם ביבי, ליברמן, ישי וכל הדנונים למיניהם.
זה הזמן, לכוחות השפויים שנפטרו מתסמונת הברקיזם, לשנס מותניים, ולהתחיל לפעול למען קואליציה מאוד רחבה, שקודם כל תנהל מאבק, תקיף ולא מתנצל, נגד כוחות הימין ההזוי. הטיעונים של הפאשיסטים שחוקים מאוד ושקופים מאוד. בערבית אומרים "כל מה שקורה עכשיו, דבר דומה לו קרה לפני", והפאשיסטים הקטנים שלנו לא ממציאים את הגלגל.
הרי כל ההחלטות המקרתיסתיות שלהם הם מהדורה שנייה ושלישית, למה
שקרה בתקופות אפלות בהיסטוריה - מהמכתב שלא להשכיר דירות לערבים, דרך חוק האזרחות ועד ועדות החקירה נגד עמותות השמאל.
ברק אכן הוציא שם רע לפוליטיקה. אבל מצד שני כשמורידים ממתחזי השלום את המסכה, הדרך נראית בהירה יותר. לכן המסקנה שלי שדווקא עכשיו אסור להפקיר את הפוליטיקה, שקובעת את גורלנו - ערבים ויהודים, בידי אופורטוניסטים וחשוכי מחשבות. ההפגנה במוצאי שבת היא דוגמה למה שכוחות שלום, יהודים וערבים, יכולים לתרום לפוליטיקה נקייה, שתצמיח פוליטיקאים נקיים.
עודה בשאראת, סופר ומפרסם טור שבועי ב"אל-אתיחאד"- מזכ"ל חד"ש לשעבר
לפנייה לכתב/ת 
