זינוג בעלייה

חשבתם שמשחקים חברתיים בפייסבוק הם סתם גימיק על הדרך? כי באמריקה בכלל, ובגוגל בפרט, לא חושבים ככה: ענקית החיפוש השקיעה לאחרונה סכום שנע איפשהו בין 100 ל־200 מיליון דולר בחברת Zynga, ההיא שעומדת מאחורי Farmville ו־Mafia Wars. האם זה מרמז על עתיד שיהיו בו פחות משחקים מורכבים עם עלילה מושקעת, ויותר משחקים פושטיים שייכנסו לכם עמוק לכיס? כנראה שכן.

הסיבה המרכזית למגמה החברתית היא כמובן טעם הקהל. סקר טרי שערכה קבוצת מחקרי השוק NPD העלה כי בשלושת החודשים האחרונים שיחקו 20% מתושבי ארצות הברית מעל גיל שש במשחק מחשב חברתי. זה אומר שמשהו כמו 55 מיליון אמריקאים זרעו ברינה את השדה שלהם או אירגנו מתקפה על חברי כנופיה מתחרה בתקופה הנסקרת. והפופולריות הגואה של המשחקים האלה לא עוצרת רק בפריקים של מחשבים, אלא מגיעה ליותר ויותר קהלים חדשים. לפי הסקר, 57% מהשחקנים הם שחקניות, ו־35% אחוז מהנשאלים הודו שזאת הפעם הראשונה שהם משחקים במשחק מחשב כלשהו. כל השאר הצהירו שהם משקיעים פחות זמן - 20% פחות, ליתר דיוק - במשחקים המסורתיים. לנוכח הנתונים האלה, בטח לא תתפלאו לשמוע מסקנה נוספת שעלתה בסקר: המשחקים החברתיים נוגסים ברווחי המשחקים הוותיקים, ובדרך מצליחים גם לחלוב עוד כסף מהשחקנים המכורים. במספרים, 10% מהגיימרים החדשים השקיעו במשחקים כסף אמיתי, ועוד 11% הצהירו שיעשו זאת בקרוב.

"בני יהודה מלחמה!" 

כל זה, כאמור, לא מאוד מפתיע. אם יצא לכם לשחק משחק או שניים בפייסבוק, ודאי הבנתם שלא משנה במה מייפים את המסך - חוות גידול או ניהול ארגון פשע - הבסיס נשאר זהה. כל פעולה שתבצעו בהצלחה, גם הפשוטה והטריוויאלית ביותר, תיתן לכן פרס בדמות כסף וירטואלי. "זה כמו אפקט פבלוב לכלבים, רק עם פירות וירקות", אמר אחד המשתתפים בפורום של זינגה, כשהנמשל הוא התגמול המיידי הזה שיוצר אצל השחקנים התניה בסיסית מאוד ויעילה מאוד. היטיב לתאר זאת כריס הקר, אחד מהמפתחים של המשחק Spore וסדרת SIMS: "כשאתה משחק ב'קאונטר סטרייק' או סתם זורק פריזבי, אתה נהנה ממה שאתה עושה. במשחקים של זינגה אתה רק מנסה להשיג בעלות על עוד ועוד דברים. אתה מתמכר להתנהגות הזאת, וצריך כל הזמן להעלות את המינון. זה ממש מפחיד אותי".

האמת היא שיש כאן משהו מטריד אפילו יותר מסממנים ג'אנקיים: בכל משחקי זינגה יכול השחקן למצוא את קיצור הדרך לכסף הווירטואלי אם רק ישלוף את ארנקו הממשי ויקליד את מספר כרטיס האשראי שלו. צ'ארלס רנדל, שעבד בין השאר בפיתוח כותרים מפורסמים כמו Assassins Creed, טוען שבכך שוברת זינגה את החוקים הבסיסיים של יצירת המשחקים "כדי לגרום לשחקנים לשלם כסף. אני מפחד מעתיד שבו מפתחים לא יקבלו חופש יצירתי, כי במקום לייצר עלילה מורכבת הם יהיו חייבים לבנות משחק שמכין את השחקן לשלם".

ואיפה זינגה בכל העניין הזה? ובכן, היא כבר רגילה להיות הכבשה השחורה והסופר־מצליחה של עולם המשחקים. אז במקום להתנצל יצאו שם בקריאה מתריסה לעוד מפתחים להצטרף לחברה, ולאתגר אותה ביצירת משחקים מקוריים יותר ששומרים על המודל השנוי במחלוקת לגביית כסף. לזינגה יש גם תובנות לגבי עתיד השוק: אין שום סיכוי שמשחקים חברתיים יפגעו בעתיד המשחקים המסורתיים, טוענים שם, אלא להפך. אחרי שנים של תדמית גיקית ואי־לגיטימציה מיינסטרימית, הזינגאים מצביעים על כך ששוק המשחקים גדל במאות אחוזים בשנים האחרונות ויכול להכיל שחקנים מכל הסוגים, שאת רובם לא מעניינים משחקים מורכבים.

קשה לנחש אם הילדים של היום, שגדלים בפייסבוק, ישחקו גם במשחקים המסורתיים. מה שבטוח הוא שבכירי תעשיית המשחקים יתהו על הצורך בהשקעת עשרות מיליוני דולרים בכותרים יקרים, בשעה שהפשוטים והזולים אינם אלא מכונות להדפסת כסף. אפשר רק לקוות שלצד הרווחים העצומים הם בכל זאת ייתנו את הדעת גם על נקודות החולשה של השחקנים.

שחור עולה

Black Ops עושה לסדרת Call of Duty מה שהבלגן בהפועל תל אביב עושה לנו: רק טוב

מאחורי הקלעים של תעשיית המשחקים רוחשת סאגה שלמה סביב סדרת Call of Duty. הסיפור הוא כזה: לפני כמה שנים פנתה מפיצת הסדרה Activision לשתי חברות בבקשה שיפתחו משחקי המשך. Infinity Ward הרימה את הכפפה ויצאה עם שני החלקים של COD4: Modern Warfare - משחקים מרשימים ופורצי דרך שהפכו לנמכרים ביותר מאז ומעולם - ואילו Treyarch, שפיתחה בין השאר את Call Of Duty 5, הציגה משחקים פחות מוצלחים ופחות נמכרים. אלא שלאחרונה, בעקבות מאבק משפטי בין אינפיניטי־וורד למפיצה, נותרה טרייטק לבד במערכה. ולמה אנחנו מספרים לכם את זה? כי בניגוד לציפיות, הכותר החדש Black Ops מוכיח שטרייארץ' יודעת מה טוב.

"למדתי את הטכניקה הזאת במרכז הישראלי לפיתוי" 

כבר בשלבים הראשונים של המשחק תבינו שמדובר בשיחוק; אם אפשר להתנבא, זה יקרה בזמן שתפוצצו תחנת שיגור טילים רוסית לאחר קרב עיקש בשלג עם מאות לוחמי קומנדו. וכשתצליחו לשלוט באלכס מייסון - לוחם יחידה אמריקאית סודית שמנסה להתנקש בחייו של גנרל הצבאות הסובייטים - כבר תהיו בטוחים בזה.

המשחק מתקיים בזמן המלחמה הקרה, שאותה תחוו כפלאשבקים מחייו עמוסי הקרבות של מייסון. בכל אחד מ־15 השלבים יש סצנות קצרות של אקשן טהור בסביבות מגוונות, ממפרץ החזירים בקובה ועד המלחמה בווייטנאם; בצד הטכני תמצאו גרפיקה כמעט מושלמת, שמשרטטת לפרטי פרטים ובדיוק נאמן למקור כמעט כל חפץ או דמות מהתקופה ההיא. המפתחים השקיעו לא מעט גם בסאונד, וחוץ מייצוג אותנטי של קולות היריות והפיצוצים ליהקו דיבוב מרשים בקולותיהם של סם וורתינגטון, אד האריס וגארי אולדמן, שעשו עבודה מעולה.

כמו בכל כותר של COD, גם כאן משחק האונליין מגוון ואינטנסיבי: תוכלו לשחק בשלל מפות המבוססות על שלבי המשחק, להתקדם בדרגות בהתאם לניקוד שצברתם, ולרכוש כלי נשק משופרים וציוד לחימה. פיצ'ר מרשים נוסף הוא התמיכה בתלת־ממד, שבקלות יכולה להפוך את Black Ops למשחק שידגים לכם איך נראה העתיד של משחקי המחשב, וכמה חיוני להשקיע בשבילו במסך קצת יותר משוכלל.

• Call Of Duty: Black Ops. המחיר: 269-349,שקל, בהתאם לפלטפורמה
  

הצג מסריח מהראש

אקווריום שמתחבר למחשב. ולנו אמרו שמסעדה בשם "דג על הדד" זה רעיון גרוע

ראינו כמה גאדג'טים משונים בחיינו, אבל לא נתקלנו בכזה שאשכרה מחייב טיפול ביצורים חיים. וזה בול הקטע ב־USB FishAquarium, ששמו כמשמעו: אקווריום אמיתי לגמרי שמתחבר למחשב שלכם דרך USB.

הצעצוע הזה יחזיק בחיים את דגי הזהב, קופי הים או כל בעלי החיים הימיים האחרים שתבחרו לגדל. רשימת הציוד שלו כוללת משאבת מתח נמוך שמערבבת את המים, וגם מערכת סינון שממוקמת מתחת לחצץ. בצד הטכנולוגי הוא מצויד בפנס שולחני שיכול להאיר את שולחן העבודה או את היצורים השוחים במכל להנאתם, שעון מעורר עם קולות מרגיעים, מד טמפרטורה, לוח שנה שיזכיר לכם מתי הגיעה שעת הארוחה וצריך להאכיל, והכי חשוב - תא אחסון לעטים ולטלפונים סלולריים. הרי אין כמו להחזיק את הדברים האלה ליד מים.

• USB FishAquarium. המחיר: 39.99 דולר, להשיג פה