בעקבות החוק החדש: איך מקפיאים ביציות ומה העלות

מרבית הנשים בוחרות לממש את הזכות להרות בגיל מאוחר יותר בשל הרצון לבחור בן זוג הולם ולפתח קריירה לצד עצמאות כלכלית. זו הסיבה שבארצות המערביות, כמו גם בישראל, עולה בהתמדה הגיל הממוצע שבו נשים הופכות לאמהות, בין אם זה נעשה יחד עם בן הזוג ובין אם לבד. 

• בקרו בעמוד הריון ולידה שלנו
  

אתמול (ג') אישר משרד הבריאות כי כל הנשים בנות 30 עד 41 שנה תוכלנה להקפיא ביציות לשימור פוריותן. את הביציות המוקפאות תוכל המטופלת להפשיר, להפרותם בתאי זרע במעבדה, ולהחזיר את העוברים שיווצרו לחלל הרחם - וכך להרות גם בגיל מאוחר. חשוב לדעת כי החלטת משרד הבריאות מצטרפת ליותר ויותר יחידות להפריה חוץ-גופית בעולם, שממליצות בתקופה האחרונה, לאור ההתפתחות המשמעותית בהקפאת ביציות הומניות, על הקפאת ביציות לנשים צעירות ופוריות כהליך "ביטוחי", שמאפשר להן להתמודד עם השעון הביולוגי.

מהי הקפאת ביציות?

ההתפתחות המשמעותית בהקפאת ביציות הומניות התרחשה באמצע שנות ה-90, עם פיתוחה של שיטת ההזדגגות (ויטריפיקציה). בשל גודלה של הביצית (כ-200 מיקרון) היה צורך בפיתוח שיטת

הקפאה אשר תמנע את היווצרות הגבישים התוך תאיים במהלך הקירור, הגורמים לפגיעה בתא הביצית. שיטת הזיגוג מתבססת על קרור מהיר ביותר של הביצית, בנוכחות תמיסה משמרת בריכוז גבוה.

פרט לשימור פוטנציאל הפוריות להקפאת הביציות יש ערך רפואי רב במקרים בהם לא ניתן להקפיא עוברים, בהיעדר זרע זמין להפריה, במצסים של טרום טיפולים הפוגעים בשחלה (למשל אצל חולות סרטן) ובנשים הזקוקות לתרומת ביצית.

למי מתאימה הקפאת ביציות?

משרד הבריאות אישר בתקנה החדשה לכל הנשים בגילאי 30 עד 41 שנה להקפיא ביציות למטרת שימור פוריותן. כל מטופלת בגיל זה, במידה ותרצה בכך, תהיה זכאית להקפאת 20 ביציות או לביצוע ארבעה מחזורי טיפול להקפאת ביציות (כלומר הפריה חוץ-גופית).

בשלב זה הטיפול אינו בסל הבריאות ולכן ישנם סימני שאלה רבים לגבי עלותו של ההליך, שאינו זול במיוחד, והתקווה היא שהמטופלות לא יצטרכו לממן את העלות כולה. 

מי שחפצה להקפיא ביציות יכולה לבצע את ההליך באופן פרטי. כיום עומדת עלותו במרפאות הפרטיות על סכום שנע בין 10 ל-12 אלף שקלים להליך של שאיבה והקפאת הביציות למשך חמש שנים. בנוסף, כל מטופלת תצטרך לשלם מכיסה את עלות הטיפולים המקדימים, הכוללים השראת ביוץ וטיפול הורמונלי, שעלותם נעה בין שמונה ל-10 אלף שקלים.

מהי הפריה חוץ גופית (In Vitro Fertilization)?

תהליך הקפאת הביציות מתאפשר הודות לשימוש בטכנולוגיה של הפריה חוץ-גופית (IVF). ההליך כולל את השלבים הבאים: השראת ביוץ/טיפול הורמונלי, שאיבת ביציות והקפאתן, הפשרת הביציות והפרייתן עם זרע במעבדה באמצעות הזרקת זרע תוך תאית/אינטרה-ציטופלמית (ICSI) והחזרת הביציות המופרות לרחם.

אחת ממטרות הטיפול היא להשיג מספר של ביציות. במחזור טבעי מבשיל על פי רוב זקיק בודד. השימוש בתרופות להשראת ביוץ מאפשר גיוס מספר רב של זקיקים ובכך מגדיל את הסיכוי לשאוב יותר ביציות. ההליך מתבצע בעזרת טיפול הורמונלי הניתן בזריקות תת עוריות במשך 10 עד 12 יום. חלק מהתרופות משמשות לגירוי השחלה ואחרות לדיכוי הציר יתרת המח-שחלה, ובכך מושגת יעילות גבוהה יותר בטיפול.

הטיפול להשראת ביוץ מתבצע על פי מספר פרוטוקולים, אותן בוחר הרופא המטפל בהתאם לנתוני המטופלים, כגון גיל האישה, אי-פוריות, הריונות קודמים, תגובה שחלתית קודמת בטיפולי פוריות קודמים, סיבוכים קודמים (כמו גירוי יתר שחלתי), בדיקות הורמונליות (כמו FSH), מספר ביציות שנשאבו בעבר, שיעור ההפריות ואיכות העוברים בטיפולי IVF קודמים.

איך מתבצע המעקב ונטילת ההורמונים?

המטופלת מקבלת מידי יום זריקה של ההורמונים הגונדוטרופינים, המכילים את הורמון הזקיק (FSH) והיא נמצאת במעקב רפואי מתמיד וקפדני המנטר את תפקוד השחלה. הניטור השחלתי מתבצע באמצעות בדיקות דם, שמטרתן ברור רמת ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון, ובדיקות אולטראסאונד נרתיקי, שמטרתן מעקב אחר התפתחות הזקיקים. בהתאם לתוצאות המעקב מחליט הרופא המטפל על המשך הטיפול.

השימוש בגונדוטרופינים בלבד לביצוע IVF אינו נפוץ היום, מאחר וכשליש מהמטופלות נחשפות לאפשרות של ביוץ מוקדם, הגורם לביטול הטיפול. בשל כך משתמשים בתכשירים נוספים לעיקוב הביוץ הנקראים אנטגוניסטים שפועלים מיד ותפקידם למנוע ביוץ מוקדם. זו הסיבה שהשימוש בהם נעשה מאמצע מחזור הטיפול. מקובל להתחיל את השימוש מהיום השמיני של המחזור או לחילופין כשגודל הזקיקים הוא 14 מ"מ ומעלה.

כיצד מתבצעת שאיבת הביציות?

במועד שבו הזקיקים מגיעים לגודל של 18-17 מ"מ ימליץ הרופא למטופלת להזריק את הורמון ההריון (hCG). כ-36 עד 34 שעות לאחר מכן תתבצע שאיבת הביציות.

שאיבת הביציות מתבצעת בחדר ניתוח ובהרדמה כללית (לאחר צום של שש שעות לפחות). השאיבה מבוצעת בהנחיית אולטראסאונד, בגישה נרתיקית. בזמן השאיבה דוקרים את השחלות ושואבים מתוכן את הביציות, והן מועברות מיד למעבדה להמשך טיפול.

כיצד מתבצעת הקפאת הביציות?

הקושי הטכנולוגי בפיתוח השיטה להקפאת ביציות נבע ממספר גורמים: 

1. הביצית היא תא גדול אשר ניזוק ביתר קלות בתהליך הדהידרציה (התייבשות) של ההקפאה.
2. מעטפת הביצית שברירית יותר בהקפאה.
3. הקפאה והפשרה עשויים לגרום להפרעה במנגון החלוקה של הביצית (מיוטיק ספינדל), העשוי לגרום לפגיעה בכרומוזומים, לכשלון בתהליך ההפריה או לכשלון התפתחותי.
   

על מנת להימנע מנזק לביצית מקובל כיום להשתמש בשיטת ההקפאה המהירה (זיגוג או ויטריפיקציה) אשר מונעת את היווצרות הגבישים התוך תאיים במהלך הקירור, הגורמים לפגיעה בתא הביצית. שיטת הזיגוג מתבססת על קרור מהיר ביותר של הביצית בנוכחות תמיסה משמרת בריכוז גבוה. הספרות הרפואית מדווחת כי שיעור ההישרדות של ביצית לא מופרית שהופשרה הוא עד 90%, שיעור ההפריות התקינות עומד על 70%-80% ושיעור ההריונות עומד על 20%-60%.

על מנת להוכיח את היעילות הרבה שבהקפאת ביציות בוצע לראשונה מחקר רחב היקף, פרוספקטיבי, אקראי בין השנים 2008-2009, ביחידה להפריה חוץ גופית בולנסיה שבספרד, בראשות החוקרת אנה קובו. במחקר זה נמצא כי שיעור ההריונות של מטופלות אשר עברו טיפול תרומת ביצית מביציות טריות עמד על 49.8% ושיעור ההריונות אצל מטופלות אשר עברו טיפול תרומת ביצית עם ביציות מופשרות עמד על 50.2%.

האם הקפאת הביציות בטוחה?

במחקר שבוצע בולנסיה דווח על לידתם של 77 ילדים בריאים, כאשר שיעור ההריונות מרובי העוברים (תאומים ומעלה) היה כ-30%. מחקר זה מצטרף למספר פרסומים מהשנים האחרונות בהם דווח על לידתם של למעלה מאלף ילודים בריאים. שיעור המומים המולדים באוכלוסית ילדים זו לא עלה על שיעורם באוכלוסיה הרגילה, ואף למטה מכך. מכאן ניתן להסיק כי ישומה המוצלח של הקפאת הביציות מאפשרת כיום לאוכלוסיית הנשים לשמר את פוטנציאל הפוריות לעתיד בבטחה.

כיצד מתבצעת הפרית הביציות?

בשל השינויים שהביצית המופשרת עוברת על פני המעטפת (הקשחה) מקובל כיום לבצע את ההפריה על ידי הזרקת זרע ישירות לנוזל הביצית, תהליך שנקרא מיקרומניפולציה (ICSI). צוות הביולוגיים מזריק תא זרע איכותי בודד לכל ביצית.

למחרת ההזרקה נערכת בדיקה האם התרחשה ההפריה. לאחר יממה נוספת נערכת בדיקה האם התפתח עובר, אשר לרוב יהיה בן שניים עד ארבעה תאים.

כיצד מתבצעת החזרת הביציות המופרות לרחם?

החזרת הביציות המופרות מתבצעת לאחר הכנה מתאימה של רירית הרחם. ההכנה יכולה להתבצע במחזור טיבעי, תוך מעקב אחר התפתחות הזקיק וצמיחת רירית הרחם, או לאחר דיכוי שחלתי ולאחריו שימוש בתכשירי אסטרוגן ובהמשך תוספת תכשירי פרוגסטרון, תוך מעקב אולטראסאונד נרתיקי אחר עובי רירית הרחם.

החזרת העוברים תתבצע ביום השני, השלישי או החמישי. ההחלטה הרפואית על מספר העוברים המוחזרים ומועד החזרתם מתבססת על פי רוב בהתאמה לשיקולים הבאים: מספר העוברים הקיים ואיכותם, גיל המטופלת וטיפולים קודמים.

החדרת העוברים לחלל הרחם מתבצעת באמצעות קשית דקה (קטטר) בהנחיית אולטראסאונד (בשכיבה, כמו בבדיקה גניקולוגית רגילה). לאחר ההחזרה מומלץ לנוח כחצי שעה.

בדיקת דם להריון מתבצעת לאחר 12 יום ממועד החזרת העוברים לרחם. המשך הטיפול הרפואי הינו ללא שינוי עד יום בדיקת הדם להריון. לאחר קבלת תשובת המעבדה יש להיוועץ עם

הרופא המטפל לגבי המשך הטיפול. בכל מקרה אין להפסיק או לשנות את הטיפול באופן עצמאי ללא קבלת יעוץ רפואי.

מהו שיעור ההריונות?

שיעור ההריונות בהליך זה הינו בהתאם לגיל המטופלת, איכות תאי הזרע, איכות העוברים ומספרם, גורמים רחמיים העשויים להשפיע על תהליך ההשרשה (כמו, למשל, רחם שרירני), מחלות כרוניות ועוד.

האם קיימות תופעות לוואי?

הטיפול הרפואי כולל טיפול הורמונלי, פעילות כירורגית, עבודה מעבדתית הכרוכה בהפעלת מכשירים מכניים ואלקטרוניים. הצלחת הפעולה כולה קשורה בתפקוד תקין של מערכת שלמה. לעתים, אף אם רחוקות, עלול התהליך לגרום לתופעות לואי (גירוי יתר שחלתי, שיזור שחלתי, רגישות לתכשיר ההורמוני), סיבוך (כאב, דימום, זיהום), כישלון ברמה הטכנית או במהלך ההריון (הריון חוץ רחמי, הפלות, הריון מרובה עוברים, מומים מולדים, סכרת הריונית, לחץ דם הריוני, לידה מוקדמת). שיעור הסיבוכים והכישלון לא שונה מתהליך IVF סטנדרטי.

הכותב הוא מומחה לפוריות והפריה חוץ-גופית