הרמה הבירומטרית

"שטרן 1" הוא מקדש הבירות של דרום תל אביב. תגידו שאנחנו אומרים את זה רק כי הבעלים חנן רביב אירגן לנו את הבר הפלורנטינאי שלו לצורך טעימת הבירות החורפיות שערכנו החודש, ואף פינק אותנו בשלל נקניקיות משובחות ומלצריות נאות? תגידו. אם לא היינו מאמינים שהשטרן, על 24 הבירות מהחבית ועל 100 ומשהו הבירות בבקבוק שיש לו להציע, הוא מזבח לכל מה שטוב בבירה, לא היינו עורכים את הטעימה הזאת אצלו. בקיצור, תלכו ותשתו שם. זה מה שאנחנו עשינו. ותתעלמו מזה שאתם בפלורנטין, גם זה מה שאנחנו עשינו.

לטעימה העיוורת החורפית שלנו התייצבו 20 בירות מ־13 מבשלות. רובן בלגיות - עשו שם בירות לשעת חורף עוד כשאצלנו שתו מי דבש - ומיעוטן אמריקאיות, סקוטיות ומקומיות. תנאי הסף היו פשוטים, כרגיל: בירות כבדות, מחממות, מפנקות ורוויות באלכוהול. רובן כאלה שיכולות להתיישן במרתף איזה עשור או שניים, בדיוק כמו יין טוב, אבל אפשר גם לשתות מהן ממש עכשיו ולשכוח מזה. כולה בירה. מה שכן, לא בכוונה יצא שכמעט כל המועמדות שלנו מהוות את האליטה של הבירות העולמיות; אף אחת מהן לא מקבלת פחות מהציון B מינוס בתנ"ך־אונליין של הבירות. 

עם תחרות כל כך קשה, וכדי לא להעליב אף אחד יותר מדי, אנחנו מציגים כאן רק את עשרת המקומות הראשונים - שאת חלקם, למשל הראשון והאחרון, חולקות שתי בירות שקיבלו ציון זהה. הנה, תראו:

10) Brooklyn Black Chocolate Stout; Samuel Adams Imperial White. השוקולד סטאוט (החדשה מאוד בארצנו, אגב) היא בירה בסגנון רוסי אימפריאלי, שהוא קצת שונה מהסטאוט האירי היבש שאתם מכירים. יש לה 10.1 אחוזי אלכוהול, היא סמיכה וקלויה להפליא, והאמת היא ששמה מספר את רוב הסיפור: שחורה ושוקולדית. יחסית לאחוזי האלכוהול שהיא מציעה, השוקולד סטאוט קלה לשתייה אבל עדיין תהיה מוצלחת בעיקר כמשקה קינוח שאפשר לחלוק עם אשתך.

מי שחולקת את המקום העשירי, האימפריאל ווייט של סם אדמס, היא בירת החיטה היחידה שהשתתפה בטעימה שלנו. היא עשתה את זה בזכות 10.3 אחוזי אלכוהול, ריח מסקרן, גוף חלקלק וטעם קצת עמוס מדי בפירות. בירה לאנשים שאוהבים בירות גדולות.

9) St. Bernardus Christmas Ale. גירסת חג המולד של ה־Abt 12 ממבשלת סנט ברנרדוס מציגה אייל חורפי, שמרי ומלא בתבלינים. עם 10 אחוזי אלכוהול יש לה גוף כבד, התחלה מרירה ומפתיעה, ומתוק שנשאר בפה אחרי שהיא הולכת. והיא מגיעה בבקבוק מחמם לב, עטור נזיר שלבוש במצנפת חג המולד. מתנה מושלמת לכל החברים הנוצרים הדתיים האדוקים שיש לכם ואוהבים בירה בלגית חורפית.

8) St. Bernardus Abt 12; Isis Desert Ale. המיקום של שתי הבירות האלה קצת מאכזב מבחינתנו, כי הן מהאהובות עלינו כשאנחנו רואים מה אנחנו שותים. האבט 12 הוא כאמור המקור של הכריסמס אייל, והוא חזק קצת יותר ומתובל קצת פחות. הריח הזכיר לחלקנו יין אדום צרפתי, אבל זאת היתה אחת הבירות האחרונות בטעימה, ובהחלט ייתכן שהחושים שלנו כבר לא היו לגמרי במקום שהשארנו אותם.

בתחרות מול ענקי העולם, האייל המדברי של אייסיס ממושב דקל הוא הישראלי היחיד שהשתלב במקומות הגבוהים. מדובר ב־India Pale Ale משובח וייחודי: קצת אדמה באף, פירות בפה ועניין מהתחלה ועד הסוף. יופי של בירה.

7) Paulaner Salvator. בירת הדופלבוק הראשונה בעולם. היא שייכת למשפחת הלאגרים החורפיים ויש בה המון לתת, מעט כשות, וגוף כבד וכמעט משביע. מתוקה ומחוספסת.

6) Samuel Adams Winter Lager. לאגר מסגנון בוק, כלומר חצי של דופלבוק, וגם הסם אדמס החורפית הכי טובה לפי הטעימה הקטנה שלנו. 5.6 אחוזי אלכוהול (די צנועים מול המתחרות שאירגנו לה), מרירה, מתובלת,

 הדרית, עם סיומת ארוכה ומדגדגת. בירה טובה להתחמם איתה.

5) La Trappe Tripel. שש משבע מבשלות הטראפיסט - כלומר מבשלות של נזירים - ממוקמות בבלגיה, ויש אחת הולנדית. בלי קשר לארץ מוצאה, לה טראפ טריפל מתהדרת בצבע כתום כהה ויפה, מרירות טובה וגוף מוזר. חוץ מהצבע, בול קמרלינג.

4) Brooklyn Monster Ale. עם 10.3 אחוזי אלכוהול, הברוקלין מונסטר אייל - בירה בסגנון יין שעורה - היא אלכוהולית, ארומטית ומורכבת. יש לה התחלה מתוקה מאוד וסיום מריר לאללה. כמו היחסים שלנו עם נשים, רק מריח טוב.

3) N'ice Chouffe. ריציתם את עונשכם בשנים האחרונות ולא שמעתם על מבשלת שוף הבלגית? רוצו לחנות, קנו לכם כמה בקבוקי מקשוף ופנו לעצמכם את הערב. הנייסשוף היא מקשוף עטופה בפוך: 10 אחוזי אלכוהול, כהה, מורכבת, עשויה היטב ומשמחת גוף ונפש. לקנות לפני שייגמר.

2) La Trappe Quadrupel. פסגת ההיצע של הנזירים ההולנדים. יש כאן 10 אחוזי אלכוהול שמשתתפים באליפות העולם במחבואים: מסתתרים מאחורי גוף מלא וטעם מריר־מתקתק עשיר. יצירת אמנות של בירה.

1) Chimay Grande Réserve (Blue); Belhaven Scottish Stout. הבקבוק שהגיע הכי גבוה בטעימה שלנו היה השימאי גרנד ריזרבה (בעברית: הכחולה). וזה די הגיוני, כי מדובר בטראפיסטית היקרה ביותר שנוחתת באופן סדיר בארצנו. האמת היא שהבלהייבן - סטאוט חזק בסגנון אנגלי, שמגיע לארץ בינתיים רק בחביות ונמזג מברז חנקן - עקף בעשירית הנקודה את השימאי, אבל החלטנו לתת לשניהם את המקום הראשון המשותף אם לא אכפת לכם, ואתם יודעים מה, גם אם כן.

כולנו חשבנו שהשימאי הכחולה מאוזנת, מזכירה פירות יבשים אם שואלים, כיפית על הלשון, מרירה בסיום ומחממת כמו סנגריה. לקנות ארגז, לשתות חצי וליישן את החצי השני עד שהילדים יהיו מספיק גדולים להעריך את מה שיש לאבא בארון, ואז לשתות את זה מולם ולהוציא להם את העיניים.

כולנו חשבנו גם שהבלהייבן סקוטיש סטאוט מהחבית היא בירה פשוט אדירה, לכל עונה. סטאוט עם 7 אחוזי אלכוהול שמכילה את כל הטעמים שסחטו החוצה מסטאוטים יותר תעשייתיים. אפשר לטעום כאן שוקולד, קרמל, ליקריץ ואת הפירות היבשים האלה. לא סתם היא התחרתה בשימאי המבוקבקת וגם יכלה לה בלא פחות מעשירית נקודה.

באופן טבעי, הדבר הכי מקצועי לעשות עכשיו זה להשוות את הבלהייבן לגירסאות החבית של הבירות האחרות שטעמנו. אבל בחייכם.

רוצים גם? אספנו בשבילכם את המחירים המומלצים לבקבוקים. את החנויות תחפשו לבד

Samuel Adams Imperial White.מחיר: 24־26 שקל לבקבוק 355 מ"ל

• Brooklyn Black Chocolate Stout. מחיר: 13־14 שקל לבקבוק 355 מ"ל
• St. Bernardus Christmas Ale. מחיר: 39־42 שקל לבקבוק 750 מ"ל
• Isis Desert Ale. מחיר: 13־16 שקל לבקבוק 330 מ"ל
• St. Bernardus Abt 12. מחיר: 15־17 שקל לבקבוק 330 מ"ל
• Paulaner Salvator. מחיר: 13־14 שקל לבקבוק 330 מ"ל
•  Samuel Adams Winter Lager. מחיר: 13־14 שקל לבקבוק 355 מ"ל
• La Trappe Tripel. מחיר: 14־16 שקל לבקבוק 330 מ"ל
• Brooklyn Monster Ale. מחיר: 14-13 שקל לבקבוק 355 מ"ל
• N'ice Chouffe. מחיר: 35־40 שקל לבקבוק 750 מ"ל
• La Trappe Quadrupel. מחיר: 15־17 שקל לבקבוק 330 מ"ל
• (Chimay Grande Réserve (Blue. מחיר: 19־22 שקל לבקבוק 330 מ"ל
• Belhaven Scottish Stout. מחיר: 28־34 שקל לחצי מחבית (בקרוב יגיעו גם בקבוקי 330 מ"ל)