נשים קטנות, מבחירה
"בעוד ידן האחת חובקת את החד-הוריות מבחירה - מטיחה השנייה קיתונות של בוז ולעג על חברותיי הרואות במשפחה גדולה את שאיפת חייהן". אחרי שח"כ שמאלוב-ברקוביץ' חטפה מכל הכיוונים, לטלי פרקש נמאס מנבחרת קובעות הטעם
יש דברים שאסור להגיד, ואם נתפסת אומרת אותם - כדאי שמיד תתנצלי. תגידי שלא התכוונת, שדברייך לא הובנו כהלכה. אחרת "העולם הנאור" על אגפיו הנשיים, יוציא עלייך חוזה.
הצטרפו לעמוד של ynet בפייסבוק
כדוגמה חיה שימשה לאחרונה חברת הכנסת יוליה שמאלוב-ברקוביץ' מסיעת "קדימה". הח"כית הסוררת נתפסה בלא אחר מאשר כנס פמיליסטים – הווה אומר, כאלה שמצהירים בגלוי כי מוסד המשפחה המסורתי יקר לליבם. זו היתה טעות מספר אחת.
הטעות השנייה שלה, כאילו לא די בזאת, הייתה להעביר ביקורת על אמהות חד-הוריות מבחירה. אלה "שעושות ילדים", כדבריה, ורצות לבקש עליהם הטבות מהמדינה. "ואיזה יופי", היא סחה לזוגות שמולה, "כולם מבסוטים". טוב, ברור שלא כולם מבסוטים. יוליה, למשל. אבל יש כאלה שכן - הפמיניסטיות.
שיטת הגינוי והשבח
אפרופו הכנס, העליהום הציבורי וציפי לבני שמחתה והתנערה ושוב מחתה (ליתר ביטחון) - אולי הגיע הזמן לערוך בירור מעמיק, מיהן הקובעות מה מותר ומה לא? איזו נבחרת צללים של דעות ותפיסות לקחה על העצמה את הג'וב ללחוש באוזנן של נשות ישראל מה ראוי ומה פאסה? מיהן אותן "הלוחשות לנשים", שקיבלו את המנדט לבחור עבורי מה טוב לי ומה לא, ואיפה בכלל התקיימו הפריימריז לתפקיד?
חשבנו שימי הפמיניזם הרדיקלי מאחורינו, ושריפת פרטי לבוש אינטימיים בפרהסיה כבר לא מציינת שחרור, אלא אם כן מדובר בשחרור ממוסד סגור. ובכל זאת, נדמה שדבר לא השתנה. הבחירות לא באמת שלנו, הנשים - אלא של נשים "אחרות" שבטובן וחסדן לקחו עלינו חסות, וכל כולן מלאות התנשאות ואדנות כלפי המגזר הנשי המסורתי, על ערכיו המיושנים והדהויים. בלעדיהן, כך פמפמו לנו, אף פעם לא נוכל לבחור "נכון".
השיטה כולה עובדת על בסיס גינוי ושבח: אם את קרייריסטית - הן איתך. אם החלטת לאפות עוגיות ולממש את עצמך "כעקרת בית" - צפי לנזיפה. אם בחרת להיות חד-הורית ולהביא ילד מתרומת זרע וילד בתרומת הרווחה - הן יתייצבו מאחורייך במחיאות כפיים סוערות. אם החלטת להביא עם בן זוגך 18 ילדים, ולהפוך את מימוש האימהות למשימת חייך - הן יברחו ממך בצעקות. בעיקר, כי לא לזה פיללו כאשר רצו בשבילך לכנסת; כאשר אפשרו לך להיות טייסת קרב, ו/או מנכ"לית בכירה. זו התודה שלך? לסרב ככה להטפה?
אחותי, אל תבחרי בשבילי
ואם ראינו כולנו את נעמ"ת ושאר ארגוני הנשים, מגנים את דבריה של יוליה על כל פרינט ותגובית - הרי שהחבורה הצעקנית תאלם דום כשגורם כזה או אחר יפתח באש על האמהות ברוכות הילדים, או על חלקן בעוגת ההטבות של המדינה. כי כמו שאמרתי: יש דברים שמותר להגיד, ויש שאסור. יש הטבות שמותר לתת, ויש שלא.
כך, בעוד ידן האחת חובקת את החד-הוריות מבחירה - מטיחה השנייה קיתונות של בוז ולעג על חברותיי הרואות במשפחה גדולה את שאיפת חייהן. "שטופות מוח", יכנו אותן. "בורות וחסרות בחירה". ותחת גשם הסוער של יריקות הבוז, מצליחות רק בודדות לראות נשים דעתניות, אינטליגנטיות וחדות, בשעה ששאר "האחיות הפמיניסטיות" רואות בהן לא יותר מערמת סמרטוטיות.
לי אישית נמאס. נמאס לשמוע את "סיפורי שטיפת המוח" במפגש התדיר עם כל המירב-מיכאליות תחת כל גופן רענן. נמאס ממנהגה המגונה של התקשורת "החושבת" להצמיד לכל טרגדיה נשית באשר היא, את המקהלה המקוננת על "התודעה" שטרם פרצה. על האימהות הכפויה והחיים הקשים כשיפחה לשבעה גמדים - מנת חלקה של החרדית המצויה. מה לעשות שעל בחירה בחיי המשפחה הגדולה לא שמעו שם?
כי כאמור, בחירה יש רק ל"חד הוריות מבחירה".
גם הרבה ילדים זו בחירה
צילום: אליעד לוי
אילוף הסוררת - ח"כ יוליה שמאלוב-ברקוביץ'
צילום: עמית מגל
מומלצים
