הנגיד העלה את הריבית ל-2.25%

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הודיע אחר הצהריים (ב') על העלאת הריבית לחודש בפברואר ב-0.25% לרמה של 2.25%. ההחלטה על העלאת הריבית פורסמה בהתאם להערכות המוקדמות במשק.

• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
  

הדולר סיים את שבוע המסחר הקודם בשלושה ימים רצופים של התחזקות מול השקל ובעלייה של כמעט 3%. היום חזר המטבע האמריקני למגמת ההיחלשות המוכרת שלו מהחודשים האחרונים ואיבד כ0.2% מול השקל. העלייה רמזה על ציפיות בשוק להעלאת הריבית

הריבית של בנק ישראל עמדה על רמה של 2% מאז סוף חודש ספטמבר, זאת לאחר שבשנה שחלפה בין ספטמבר 2009 לספטמבר 2010 העלה פישר את הריבית בשיעור כולל של 1.5%.

נתונים כלכליים רבים תמכו בהעלאה נוספת של הריבית. בראשם: היחס בין האינפלציה בפועל ליעד שקבעה הממשלה. האינפלציה ב-2010 עמדה על 2.7% - מעל מרכז תחום היעד - 2%. בנוסף, שיעור הצמיחה במשק גבוה ועמד ברבעון השלישי של 2010 על 4.4%. בסביבה כלכלית כזו מקובל להעלות ריבית.

"מצב הריבית היום הוא לא נורמלי"

בנוסף, הריבית נחשבת לכלי המרכזי שבידי בנק ישראל בבואו למתן עליות לא פרופורציוניות במחירים. עליית המחירים שמדאיגה במיוחד את הנגיד היא העלייה במחירי הנדל"ן, שזכתה זה מכבר לכינוי "בועה". כמה ימים לפני שבחר להשאיר את הריבית לחודש ינואר על 2%, הזהיר פישר בישיבת ממשלה שעסקה בשוק הנדל"ן, כי לא סיים להתערב בנעשה בתחום זה. "מצב הריבית היום הוא לא נורמלי ואם הריבית תעלה, הם (נוטלי משכנתאות, א.ל) לא יוכלו לעמוד בתשלומי המשכנתא".

בארבעת החודשים האחרונים נמנע הנגיד מלהעלות ריבית, בעיקר בגלל החשש להתחזקות השקל מול הדולר. פער הריביות ההולך ומתרחב בין ישראל לארה"ב גרם בשנתיים האחרונות להתחזקות מתמשכת של השקל ולפגיעה ברווחי הייצוא מישראל. החשש מהאטה במשק בעקבות הירידה בייצוא היווה גורם מאזן לנתונים הכלכליים ולעליית מחירי הדיור וגרם לאותו "מצב לא נורמלי", בלשון פישר, שבו מצויה הריבית בישראל היום.

בשבוע האחרון נקט בנק ישראל שני צעדים משמעותיים לעצירת מגמת ההתחזקות של השקל שתכליתם היא פגיעה באטרקטיביות של שוק המט"ח ל"ספקולנטים"; שהם סוחרי כסף שמבקשים לנצל את הריבית העולה בישראל כדי לגרוף רווחים דרך עסקאות קצרות טווח בהמרת מט"ח.

הצעד הראשון, נועד לאיתור של אותם "ספקולנטים". הבנק הוציא הוראה שמחייבת את סוחרים מחו"ל ואת הבנקים הישראלים שמהם הם קונים שקלים לדווח על כל עסקה יומית קצרת טווח בהיקף של 10 מיליון שקל ויותר. בנוסף חלה חובת דיווח על סוחרים מחו"ל ומהארץ בעסקה נגזרת ממט"ח (עסקת החלף או המרה עתידית) בהיקף של 10 מיליון דולר ומעלה ליום. הגורמים המדווחים צריכים לספק לבנק מידע אודות זהות הסוחר, גובה העסקאות ויתרת העסקאות הכוללת של אותו סוחר בבנק הישראלי.

דוחק את הספקולנטים מהשוק

הצעד השני כבר כוון ישירות לכיסם של העוסקים בספקולציה. הנגיד הטיל על הבנקים חובת נזילות של 10% בכל עסקה נגזרת ממט"ח. משמעות ההוראה היא שכאשר יפקידו הבנקים ישראלים בבנק המרכזי שקלים שנרכשו על ידי תושבי חו"ל, במסגרת עסקאות קצרות טווח, 10% מהסכום המופקד לא יהנה מריבית בנק ישראל. בבנק מקווים שכתוצאה מהוראה זו יתייקרו העסקאות והסוחרים ינדדו לשוק אחר - אולי ללונדון.

אנליסטים בבנק מריל לינץ' העריכו השבוע כי הצעדים נועדו להכשיר את הקרקע לקראת העלאה נוספת של הריבית. "צעד זה עשוי לאותת על העלאת ריבית נוספת בטווח הקצר, בהתחשב ביחס הצמיחה/אינפלציה וקו הפעולה החדש כנגד ייסוף השקל", כתבו בסקירתם השבועית. אם העלאה זו אכן תתרחש, תתייצב הריבית של בנק ישראל על רמה של 2.25% לפחות - ב-1.75% מעל לגוש האירו ו-2% מעל לריבית ארה"ב.