נחה עליהם הרוח: סעדו וגרינוולד בדואט
מי שמאמין לא מפחד לעשות מוזיקה יהודית - וכשהיא חורכת את הפלייליסטים של גלגל"צ, אז אין פלא שזמר כמו אביחי פז גרינוולד מעז להוציא סינגל שעשוי להישמע כשיר אהבה פשוט. אבל אם תתעמקו, תגלו רבדים של רוחניות. תשאלו את סעדו
את מה שעשתה המוזיקה הים-תיכונית בשנות ה-90, עשתה המוזיקה היהודית בשנים האחרונות. האלבומים היהודיים של הזמרים מלב הקונצנזוס מעידים שהשטח בשל לגמרי, ובאטמוספירה הנוחה הזאת בוחר אביחי פז גרינוולד להוציא אלבום סולו ראשון, שכולו שירים מקוריים שכתב והלחין.
"לצאת אל העולם" הוא שמו של האלבום והסינגל שהקליט פז גרינוולד (28) בדואט עם יהודה סעדו – עוד יוצר שמחבר בין הקצוות. השניים נפגשו במקרה לאחר הופעה של סעדו עם התזמורת האנדלוסית. "הגעתי אליו הביתה וניגנו יחדיו", פז גרינוולד מספר. "גיליתי מוזיקאי מדהים. היתה לי כבר גירסה מוקלטת ומוכנה לשיר הזה, ופתאום החלטתי שהשיר יישמע טוב יותר בדואט איתו. עשינו כמה ניסיונות, והוא שמח להצטרף. יהודה מביא משהו אחר ממני, וזה מיוחד מאוד בשיר הזה".
גם סעדו מפרגן לקשר: "אביחי הוא בן אדם מאוד רוחני, אז יש לנו נושאי שיחה משותפים. כאשר שמעתי את השיר, הוא מאוד מצא חן בעיניי ואמרתי וואלה, נלך על זה". אז הנה זה - בהשמעת בכורה.
האזנה ראשונית לשיריו של פז גרינוולד, ולשיר הנושא בפרט, לא מגלה את השורשים מהם יונק היוצר. לכאורה, שיר אהבה מהז'אנר שלא יושמע בתחנות הרדיו החרדיות. אלא שפז גרינוולד לא מנסה אפילו להתנתק מכור מחצבתו.
"בשיר ישנם כמה רבדים", הוא מודה. "כתבתי אותו אחרי שהתחתנתי, על הזוגיות שלי, אבל גם על המתח והקושי בין הגוף לנשמה שרוצה לצאת לעולם ולעשות דברים רוחניים. השיר הוא למעשה דו-שיח בין הגוף לנשמה. לכן חשבתי שמתאים ליצור פה דואט מוזיקלי, שכן ישנם שני קולות שמדברים בשיר הזה.
"הגוף שר לנשמה 'האירי את עיניי. את המציאות. תני לי כוח לצאת אל העולם ולפעול איתך, ואל תכעסי אם אני לא מצליח'. כך גם בזוגיות, כאשר האישה רוצה לשאוף גבוה, והגבר מחובר לאדמה. זה איזשהו רצון למצוא את האוצר, ובחיבור בין ההפכים הללו – בין הגוף והנשמה ובין האיש והאישה – נמצא האוצר".
ואתה לא מפחד שבאיזשהו מקום המוזיקה שלך תיפול בין הכיסאות, כאשר מצד אחד, תתויג על ידי הממסד כיוצר מגזרי, ומצד שני – תחנות חרדיות לא ישמיעו את המוזיקה שלך?
"יש פה בעיה, ואני לא מתכחש לכך שזה עלול לקרות. אבל זה אני, זו המוזיקה שאני עושה, ואלה האנשים שאני אוהב לעבוד איתם. לא חיפשתי לעצמי חיים קלים, ממש כמו בשיר שלי. אין קיצורי דרך, ולא קל לצאת אל העולם. הרבה יותר קל לעשות מוזיקה מקוטלגת, אבל אני רציתי לחדש. להראות שאמנם הגעתי מעולם המוזיקה היהודית, גדלתי בפנים – ובכל זאת אני לא הולך בדרך המקובלת".
סעדו שפוסע אף הוא על קו המוזיקלי הרגיש שבין קודש לחול, אומר כי "יש את הז'אנר החסידי המובהק, אך בחיבור שלי לעולם ולמוזיקה, מצאתי משהו יותר עמוק בדברים מהסוג שאנחנו מוציאים. צריך לתת לציבור לעכל את זה, מהבחינה של פירוש השיר לקודש וגם לחול".
כולם מחפשים אמונה
פז גרינוולד חי את עולם המוזיקה מגיל 8. בהיותו בן 16 כבר השתתף בהקלטת דיסק של להקה חלוצית בשם "עיקבתא", ובאותה תקופה הכיר את אהרן רזאל, ואף ליווה אותו בהוצאת אלבומו "מים חיים". בגיל 18 הקים להקה משלו ששרה מוזיקה חסידית, אך רק עשור מאוחר יותר הוא חובק דיסק אישי, שנולד מתוך מה שהוא מגדיר "חוויות והתמודדויות שהוציאו את היצירה שבתוכי, מול הקשיים שאנחנו חווים פה, בארץ".
האלבום כולל 11 שירים, בהפקתו המוזיקלית של נאור כרמי. לצד המתח בין הרצון להישמע ישראלי, אך לעשות מוזיקה יהודית בעיקרה – משלב פז גרינוולד בדיסק מוטיבים מזרחיים שורשיים היונקים הישר מפיוטים אנדלוסים וטורקיים.
האזינו לסינגל הראשון מהאלבום - "אמונתי"
"המוזיקה שלי היא ישראלית, אמונית ואישית", הוא מגדיר. "הייתי רוצה שהיא תגיע לאנשים המחפשים גוונים רוחניים ואמוניים. היום
אנחנו במין שלב כזה שכל הזמרים מתחברים למוזיקה הרוחנית יותר. כולם מחפשים אמונה – בלי הגדרות סקטוריאליות".
"אנחנו צריכים לחבר אדמה ומים ביחד, ולעשות משהו שלכולם תהיה נגיעה בו", מוסיף סעדו. "אני רואה במוזיקה הזו משהו שיכול לאחד. לפעמים אני מוצא עצמי רואה דברים מנקודת מבט של חילוני יותר מדתי. הרי לא לוחצים על כפתור, והופ הופכים לדתיים. אבל אני חושב שהמוזיקה היא כלי מאוד מחבר, ואפשר להגיע בעזרתה למקומות פנימיים בנפש, במקום סתם לדבר עם אנשים. זה מדבר למקום אחר, לנשמה".
לפנייה לכתב/ת 
