פרשת לחיאני: היועץ אישר לבדוק העסקת דנציגר
וינשטיין אישר למשטרה לבצע הליך של בדיקה לגבי נסיבות העסקתם של עורכי-דין על-ידי עיריית בת-ים, לרבות משרדו של שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר. ב-ynet פורסם כי השופט קיבל בהיותו עורך דין 823 אלף שקלים מהעירייה, ובמקביל קיים קשרים עסקיים עם שלומי לחיאני
היועץ המשפטי לממשלה אישר אחר הצהריים (יום ג') למשטרה לבצע הליך של בדיקה לגבי נסיבות העסקתם של עורכי-דין על-ידי עיריית בת-ים, לרבות משרדו של שופט בית המשפט העליון, יורם דנציגר. היועץ הורה על הבדיקה לאחר הפרסום ב-ynet על הקשר הבעייתי בין ראש העיר בת-ים, שלומי לחיאני, לשופט בית המשפט העליון.
משמעות ההודעה היא כי כרגע לחוקרי המשטרה יש אישור מעו"ד יהודה וינשטיין לבצע הליך של גביית עדות מהשופט דנציגר עצמו, אולם לא מדובר בחקירה באזהרה.
מפרטים שהגיעו לידי ynet עולה כי השופט קיבל בהיותו עורך דין 823 אלף שקלים מהעירייה, ובמקביל קיים קשרים עסקיים עם לחיאני. לחיאני טוען כי לא היו לו קשרים עסקיים עם דנציגר, אך חוקרי המשטרה סבורים שגרסה זו בעייתית מאוד ואוחזים בידיהם ראיות סותרות.
ל-ynet נודע כי חוקרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית במשטרה תפסו מסמכים, שמהם עולה כי הקשרים העסקיים בין השניים נמשכו תקופה ארוכה. בין היתר עולה כי לחיאני ועו"ד דנציגר, שהיה שותפו של עו"ד דורי קלגסבלד במשרד עורכי דין, היו שותפים בעסקת רכישת מגרש של 4 דונם בנתניה.
חשד לעבירה על חוק הרשויות המקומיות
לחיאני, על פי רישומי רשם החברות, היה בעלים של 30 אחוז מחברת ש.א.נ.ל, וחברה זו, יחד עם המשרד של דנצינגר וקלגסבלד, ביצעה את העסקה בנתניה. על אף העובדה שהצדדים גורסים כי לא מדובר בשותפות, בתצהיר שהגיש לחיאני לבית משפט בשנת 2007 הוא דווקא היה זה שהצהיר על כך שהצדדים שותפים. מלבד זאת, משרדו של דנצינגר שמר בנאמנות את מניות העיתון "גל גפן" שלחיאני היה שותף בו.
דנציגר אף ייצג את ראש העיר כאשר העביר את חשבון הבנק שלו מבנק מזרחי-טפחות לבנק איגוד. בהמשך, גם העירייה פתחה חשבון באותו בנק.
דנצינגר מונה על ידי העירייה בתקופת לחיאני לייצג אותה בתביעה שהוגשה בנושא היכל התרבות העירוני, שבסופו של דבר לא הניבה תוצאות. על כך הוא קיבל כ-620 אלף שקלים. בנוסף לכך דנצינגר נבחר לייצג את העירייה בהנפקת אג"ח. על כך הוא אמור היה לקבל סכום של 160 אלף שקלים פלוס מע"מ, אך ההנפקה לא יצאה אל הפועל. יריביו של לחיאני טענו כבר אז כי מדובר בניגוד עניינים ואף פנו למשרד המשפטים בנושא.
במשטרה חושדים שבקשרים העסקיים שנרקמו ביניהם, עברו לחיאני ודנציגר על חוק הרשויות המקומיות. לפי סעיף 122 בחוק הזה, "חבר מועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שיש לאחד מהאמורים חלק העולה על עשרה אחוזים בהונו או ברווחיו, או שאחד מהם מנהל או עובד אחראי בו, לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם העירייה". המשכו של החוק קובע כי העובר על החוק ביודעין, דינו שנת מאסר.
מהנהלת בתי המשפט נמסר, כי השופט דנציגר מכיר את לחיאני למעלה מ-20 שנים ואף טיפל בעניינים משפטיים שונים שלו. "השופט דנציגר אינו, ולא היה מעולם, שותפו של מר שלומי לחיאני. משרד דנציגר קלגסבלד ושות' טיפל בין השנים 2005 ל-2007 (קודם למינויו של השופט דנציגר לבית המשפט העליון) במספר עניינים משפטיים של עירית בת-ים. לא ידוע לשופט דנציגר על פגם כלשהו שנפל (ככל שנפל) בכל הנוגע לשכירת שירותי משרדו על ידי עיריית בת-ים, כדי שיספק לעירייה שירותים משפטיים מסוימים".
השופט דנציגר, בן 57, הגיע לבית המשפט העליון מהשוק הפרטי. מדובר במינוי די נדיר בבית
המשפט, כיוון שרוב השופטים בבית המשפט העליון מגיעים מבתי המשפט המחוזיים, מתפקידים בכירים בפרקליטות או מהאקדמיה.
עוד קודם לכן היה דנציגר חבר הנהלת האגודה לזכויות האזרח בישראל במשך שנתיים בסוף שנות השבעים, ומייסד סניף תל-אביב של האגודה.
השופט דנציגר היה חבר הנהלת המכון להשתלמות עורכי הדין של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ושל לשכת עורכי הדין בישראל. עם פירוקו של מכון זה, ממייסדי המכון להשתלמות עורכי-דין של לשכת עורכי הדין בישראל. היה חבר הנהלת עמותת איל"ן וחבר הנהלת סניף תל-אביב של האגודה.
לפנייה לכתב/ת 
