להביא ילד לעולם? כדאי להכין את הארנק
זה מתחיל מהוצאות בתקופת ההריון ומגיע עד לחתונה של הילד - ולאורך כל הדרך הקופה רושמת והסכומים מגיעים למאות אלפי שקלים. חשוב להביא ילדים, אך חשוב לא פחות לבצע תכנון נכון של התקציב לפני שהם מגיעים לעולם
חשבתם פעם כמה עולה לגדל ילד? כולנו יודעים שזה עסק לא זול ובכל זאת, תופתעו לגלות כי רק 3 השנים הראשונות של הילד מסתכמות בכ-100 אלף שקל. וזו רק ההתחלה.
הסכומים הללו אינם כוללים את תקופת הגן, בית הספר, חוגים, בר-בת מצווה, מתנות לחברים, שיעורים פרטיים, "אמא תקני לי" וכמובן גיל ההתבגרות התובעני שהופך אותנו, ההורים, לספקי הצריכה של ילדינו, שדורשים את המותגים הכי נחשבים, גאדג'טים, שיעורי נהיגה ועוד. עד גיל 18 אנחנו צפויים להוציא על כל ילד כ-350 אלף שקל. תכפילו את כל ההוצאות האלה ב-3, מספר הילדים הממוצע במשפחה, ותקבלו מספר שנראה בלתי מציאותי.
כמובן שהסיפור לא נגמר כאן. אם נוסיף לתחשיב הנ"ל את כל ההוצאות על הילדים, אחרי שעברו את גיל 18 וחובותינו כלפיהם הסתיימו מבחינה משפטית, צריך לקחת בחשבון סכומים נוספים.
רוצים פירוט? בבקשה:
מההריון ועד החתונה של הילד - הקופה רושמת
זה מתחיל בהוצאות חד פעמיות על הריון, לידה, חדר לילד, עגלה ומסתיים ברכישות כמו חיתולים, צעצועים, בגדים וגם שכר למטפלת או אובדן הכנסה של ההורה שנשאר בבית עם הרך הנולד.
מגיל שלוש ועד לגיל בית הספר ההוצאות ירדו במעט. הילד ילך לגן, שעלותו קטנה מעלות מטפלת או מעון פרטי, אך יצטרפו למעגל הוצאות על חוגים, מסיבות יום הולדת, הופעות ופעילויות בחופשות וכמובן, בגדים שהרי הילד ממשיך לגדול.
בגילאים הללו הורים נוטים להוציא כספים על משחקים, דיסקים וקלטות ושאר פעילויות שמטרתן להעשיר את הילד ולפתח אותו.
מזל טוב, ילדיכם גדל והצטרף אל מערכת החינוך. בוודאי תרצו לוודא שהכל בסדר אצלו ותציידו אותו בטלפון סלולרי, הביטחון הזה יעלה לכם בסביבות ה-200 שקל לחודש.
להוצאות הללו יתווספו כמובן ההוצאות על ספרי לימוד, שיעורים פרטיים, אבחוני לקויות למידה, מסיבות כיתה, טיולים שנתיים ומציאת תעסוקה בימי החופש הרבים.
לעלויות אלו מתווספות כמובן עלויות בלתי צפויות כגון טיפולי שיניים, הזדקקות למטפלים מסוגים שונים, מעבר מחדר ילדים לחדר נוער, החלפת מחשב פעם במספר שנים וכן הלאה.
כשהילדים מגיעים לגיל 18, החובות הכלכליים שלנו כלפיהם מגיעים לסיומם. אך כמעט כל ההורים רוצים להעניק לילדיהם כמה שאפשר, אם זה מימון טיול אחרי צבא, עזרה בתשלומים לאוניברסיטה, סיוע בחתונה וברכישת דירה ראשונה.
וכמה זה עולה? טיול אחרי צבא עשוי לעלות 8,000 שקל, לימודים: 30-84 אלף שקל (תלוי אם מדובר באוניברסיטה או מכללה, שכר דירה וכד'). חתונה: 10,000 עד 60 אלף שקל ועזרה ברכישת דירה: 50-200 אלף שקל.
סה"כ לכל המטרות שמעבר לגיל 18, הסכומים נעים בין 100 אלף שקל ל- 350 אלף שקל.
תכנון ילודה - לא מילה גסה
ברור, ילדים עולים כסף והרבה. יחד עם זאת, ילדים הם שמחה וברכה - אין על כך ויכוח בכלל ואין במאמר זה המלצה כלשהיא להביא פחות ילדים. להיפך, חשוב להביא ילדים וכמה שיותר, אך חשוב גם לבצע תכנון נכון של התקציב לפני שהתינוק מגיע.
| גיל | הוצאה לשנה | הוצאה לתקופה | סה"כ מצטבר |
| 0-1 | 48,812 | 48,812 | 48,812 |
| 1-3 | 30,624 | 61,248 | 110,060 |
| 3-6 | 17,796 | 53,388 | 163,448 |
| 6-8 | 14,904 | 29,808 | 193,256 |
| 8-17 | 17,286 | 138,288 | 331,544 |
| 17-18 | 23,452 | 23,452 | 354,996 |
אז מה עושים - מתעלמים מהצד הכלכלי ומתייחסים לצד הרגשי בלבד, או להפך?
התשובה אינה אחידה לכולם, אך מה שחשוב הוא להתייחס למושג "תכנון ילודה", שנראה שכלל אינו קיים בתרבות הישראלית. הורים, כשאתם מתכננים להביא ילד לעולם, בין אם הוא ראשון, שני או שביעי, אנא נסו לתכנן גם את הצד הכלכלי של העניין ולהיערך בהתאם.
הנה כמה דוגמאות שימחישו את כוונתי:
משפחה שמחליטה להביא 2 ילדים בפער גילאים קטן מאוד ביניהם (שנה עד שנתיים), ושוכחת שתצטרך לקנות את כל מוצרי התינוקות פעמיים, בין אם זה כסא אוכל, מיטת תינוק, כסא לרכב, וגם המוצרים הקטנים שמצטברים לסכומים גדולים - חיתולים, פורמולה, בקבוקים, בגדים וכדומה.
מי שיכול להרשות זאת לעצמו - מצוין, אך משפחות ממוצעות בישראל מתקשות להתמודד עם הוצאות אלה שהופכות להיות כפולות ברגע שיש 2 תינוקות בבית.
דוגמה נוספת: כשזוגות צעירים רבים רוכשים את דירתם הראשונה ולוקחים משכנתא, הם מחשבים את כושר ההחזר שלהם לפי מצבם היום ולא לוקחים בחשבון מה יקרה בעוד כמה שנים כשיהיו להם ילדים וההוצאות שלהם יגדלו באופן משמעותי.
הדבר החכם לעשות הוא לקנות דירה זולה יותר, או לפרוס את המשכנתא על פני יותר שנים, אך הרוב לא עושים זאת, ואז מתקשים לעמוד בתשלומי המשכנתא כשמגיעים הילדים.
חיסכון לטווח ארוך
תתפלאו, אבל אפשר גם למצוא מקורות שימשו את ההוצאות העתידיות עבור הילדים וזאת העזרת חיסכון נבון.
ככלל אצבע, מומלץ לחסוך כ- 4% מהעוגה המשפחתית לטובת עתיד הילדים. לרוב, כשהילדים קטנים מפרישים פחות לחיסכון מכיוון שההוצאות השוטפות הן גדולות יותר (גן ילדים, חיתולים, פורמולה וכד'). בגילאי בית-ספר, יש בד"כ יותר כסף פנוי לחסוך עבור הילדים, אך ככל שמתחילים לחסוך בגיל צעיר יותר, אין ספק שזה עדיף.
כך לדוגמה, אם נחסוך לכל ילד את קצבת הילדים שאנו מקבלים, מרגע היוולדו ועד גיל 21, נקבל כ- 67 אלף שקל (לפי ריבית 5%). וזאת בהנחה שלא שמנו את הכסף בפק"מ בבנק (ריבית 2%), אלא בחרנו תיק השקעות הכולל מניות ואג"ח באמצעות יועץ השקעות. לאפיק בו אנו משקיעים את הכסף השפעה מכרעת על הסכום המצטבר כעבור 21 שנה.
במידה וההורים יוסיפו 100 שקלים נוספים מכיסם מדי חודש (בנוסף לקצבת הילדים) – הסכום המצטבר יגיע לכ- 112 אלף שקל.
אם ההורים יוסיפו 650 שקל בחודש, אז הסכום יצטבר לכ- 350 אלף שקל.
המספרים אמנם נראים מבהילים, אך המטרה אינה לעודד צמצום ילודה, אלא להתייחס לתהליך הרחבת המשפחה ברצינות הראויה לו. לו הייתם קונים דירה בשווי זה, הייתם בוודאי בונים לעצמכם את התקציב, מתייעצים עם יועצים כלכליים ופועלים מתוך תכנון קדימה ושיקול דעת. גם בנושא תכנון המשפחה כדאי ליישם זאת ולמנוע מצב בו קשיים כלכליים ישפיעו לרעה על העתיד הכספי של המשפחה כולה.
הכותב הוא מנכ"ל חברת יבולים (מקבוצת מבטח-סיימון) המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים
לפנייה לכתב/ת 
