קניה: עינו הפקוחה של הטבע

טיול בקניה הוא מסע מרתק, המשלב נופים מרהיבים, מפגש בלתי אמצעי עם שבטים, הצצה אל ערש האנושות ומעל לכול היכרות מדהימה עם עולם הטבע והחי העשיר כל כך של מזרח אפריקה.

המרחבים האינסופיים של הסוואנה, עדרים רועים מאופק לאופק, השקיעות הצובעות את השמים באדום, כיפת הכוכבים הנקייה מעננים והמבט החודר של הטבע, חומל ואכזר גם יחד, צורבים בנשמתו של המטייל חוויות שלא ישכח.

צפייה בלביאות המזנקות אל צווארו של גנו, ריצתו המאומצת של הברדלס, ענן האבק המבשר על תפיסת הצבי, נמר ששפתיו אדומות מדם הטרף, כלבי בר דולקים באחרי אימְפָּלָה, צבועים מתנפלים על סייח של זברה. כל אלו גורמים לצופה במשקפת, לתחושות עזות של התרגשות ומתח, כאילו הוא עצמו משתתף במרדף.

מסאי אוכל דם מעורב בחלב (צילומים: גילי חסקין)

ארץ זבת חלב ודם

המזדמן לכפר מָסָאים, ובו בקתות בוץ מרוחות בגללי פרות, ורואה כיצד מקיזים דם מצאוורה של עגלה ומערבבים בחלב, יודע שנמצא ברגעיו האחרונים של עולם זה, דקות ספורות לפני שיעלם על ידי המודרניזציה. כמו הנוף, כך השבטים: גאים, מסוגננים ומשתנים מאזור למשנהו: קיקוּיוּ, סָמְבּורוֹ, פּוקְהוֹטים צבעונים ומאסאים.

ואולם גולת הכותרת של המסע היא עולם הטבע ובעלי החיים. בקניה שמורות ענק, ובהן עדרי פילים המתפלשים בבוץ החום, אלפי אנטילופות נעות לאטן בטור ארוך על פני הסוואנה, לביאות גוחנות בעשב וממתינות לטרף, ומרבד וורוד של אלפי עופות הפלמינגו. התמונה הקנייתית שלי, זו ששנים לא משה מעיני, היא שלושה פילים מהדסים לאטם, בחטיהם הענקיים, וברקע פסגתו המושלגת של הקילימנג'רו. זו אמנם קלישאה אפריקאית, אך קסומה מאין כמותה.

בקניה טוב להיגמל מכמה דעות קדומות, כמו למשל "חיות רעות". הגנו איננו טוב יותר מהלביאה החונקת אותו למוות. כולם חלק משרשרת מזון, ממארג חיים מופלא וכולם גורמים חשובים בתוך משוואה עדינה. כך גם ההיפופוטם שיכול להיות מסוכן מאד למי שעומד בדרכו או הצבוע שזכה ליחסי ציבור גרועים ומומשל לטיפוסיים שליליים.

עדרי הפילים נעים לאיטם במרחבי הסוואנה

מסלול קלאסי בן תשעה ימים בקניה מתחיל בנחיתה עם שחר בניירובי, ממשיך אל הר קניה או אָבֶרְדֶר (Aberdare), עם תצפית לילית על פרסתנים החיים בגובה של למעלה מאלפיים מ'. מההר ממשיכים מערבה אל ימות השבר הסורי – אפריקאי, דרומה אל שמורת מסאי מארה וחזרה לניירובי.

אל אגמי השבר

הר קניה, הגבוה בהרי המדינה (5,200 מטר), העניק למדינה את שמה. פסגותיו מושלגות ונראות למרחקים, ומדרונותיו סבוכי יערות, ושוקקי חיים: קופי קולומבוס מקפצים, עדרי פילים, תאואים ואנטילופות, אריות ברדלסים ונמרים. חגורה אקולוגית מגוונת זו מומלצת להרפתקנים שבינינו שחשקה נפשם בסביוני ענק, גשם טרופי, טונדרה וקרחונים. הטיפוס לפסגה אורך כשלושה ימים ומסתיים בזריחה נהדרת.

נהר וואסו ניגירו (Ewaso Ngiro River) , ה"נהר האדום", בשמורת סמבורו, הוא עורק החיים הראשי של האזור, ומשתכשכים בו תנינים והיפופוטמים. תחת עצי השיטה שבגדותיו חוסים עדרי צבאים, זברות ופילים. מהנהר ממשיכים אל הבקע הסורי-אפריקאי הגדול (Rift Valley), ליימות הסודה, על שום מימיהן העשירות בסודיום ביקרבונט (סודה לשתייה). ימת ברינגו (Baringo) היפהפיה מציעה שילוב יוצא דופן של בית גידול יבש, מים מתוקים ומיקום מיוחד בלב הבקע, המציע תנאים אקולוגיים ייחודיים עד שצפרים הצליחו למנות ביום אחד 350 מינים. השיא האפריקאי.

לוחמי שבט קוקויו בטקס שבטי

בימת בוגוריה (Bogoria) אמנם יש לביאות, אך להקות פלמינגו מכסות את הימה בשמיכה וורודה מאפילות על כל מראה אחר. בימת נקורו  (Nakuru), נספרו כ- 800 אלף עופות פלמינגו.

מקסמי שווא

מהאגמים ממשיכים לשמורת מסאי מארה (Masai Mara), הגדולה בשמורות קניה. אחד מחבלי הארץ האחרונים בעולם שנשארו כמעט כבימי בראשית. עדרי גנו, זברות, פילים, תאואים ואנטילופות נודדים במסלול נדידה מעגלי, באין מפריע. חודשי הנדידה (אוגוסט-ספטמבר) מספקים מראות עוצרי נשימה: מאות אלפי פרסתנים ופילים שועטים, נלחצים לשפת נהר המארה ונדחקים לתוכו, ותנינים שחיכו לשעת הכושר, זוכים לארוחה דשנה.

הטיול הקצר עוזב את מסאי מארה וחוזר לניירובי. מסלול בן שישה עשר ימים יכלול גם את שמורות אמבוסלי (Ambuseli), טסבו (Tsavo National Park) ואת חופי האוקיינוס השקט באזור מוֹמְבָּסָה.

ימת אמבוסלי, בחלק המערבי של הפארק, יבשה לרוב, אך מספקת שלל חזיונות שווא של אגמים אינסופיים, ועליהם מהלכים פילים, ראמים וג'ירפות. ככל שמתקדמים לכיוון המיראז', המים הדמיוניים נעלמים ובמקומם מתגלה יבשה לבנה ולוהטת - קרקעיתה של ימת אמבוסלי היבשה בדרך כלל, וזוכה להתמלא במים רק בשנים גשומות במיוחד.

בשמורה להקות בבונים מרשימים בכוחם ובאלימותם, כמו יצור ולו חמישים זוגות עיניים, ולסתות עתירות ניבים. פסיעתם המהירה בעקבות אימפלה הרה והידע מה מצפה לעופר הנולד, מסעירים ומעוררים תחושה קלה של קבס, גם אם מדובר בתהליך טבעי בלתי נמנע.

גם הזאב הטלוא נמנה על דיירי המקום 

בדרך לטסבו עוברים דרך שפך הבזלת הארוך בעולם, שפך היאטה (Yatta), שבו זרמה לבה לאורך 290 קילומטר לפני כמה דורות. בפי המקומיים נקרא המקום "שטאני" (Shetani), ומשמעותו בסוואהילית "נהר השטן".

נופש

חופי האוקיינוס ההודי מזמנים אפשרויות רבות לנופש, המקום החביב עלי ביותר הוא לאמו (Lamu) - כפר ערבי-קנייתי שנבנה מאבני אלמוגים. פינת חמד לחוף האוקיינוס השקט. בשנות ה-70 היה מוקד עליה לרגל ל"היפיס" שבאו לכאן, כמו לקטמנדו שבנפאל, בחיפושם אחרי גן העדן האולטימטיבי.

זוהי העיירה המיושבת העתיקה ביותר בקניה, ומראיה ואופייה השתנו אך מעט במשך השנים. הרחובות המפותלים צרים מדי למכוניות ורק הולכי רגל, על שתים ועל ארבע, פוסעים בהם. מרבית הבתים הנוכחיים נבנו במאה ה-18, אם כי בסיסיהם ומרתפיהם עתיקים בהרבה.

כמו בבתים העתיקים של זנזיבר, גם כאן בולטים המשקופים המגולפים להפליא, שסיפקו תעסוקה לדורות של נגרים. לאווירה המיוחדת תורמות הסירות החד מפרשיות הנקראות דאו דאו. סירות מהסוג ששייט פעם במרחבי האוקיינוס, וכיום מוגבל רק לאזור החוף והאיים שמולו. שייט בסירת דייג כזו, בעיקר בליל ירח הוא חוויה רומנטית מרגשת להפליא.

גילי חסקין הוא מורה דרך ומדריך טיולים בעולם