המחאה דועכת? "כל האופציות פתוחות במזה"ת"

המחאה נגד נשיא מצרים נמצאת בעיצומו של יומה השביעי, אך טרם השיגה את מטרתה - הפלת השלטון. פרופסור שמעון שמיר, לשעבר שגריר ישראל במצרים וירדן, הציע היום (ב') בשיחה עם ynet לא למהר להספיד את המחאה, גם אם היא מתקדמת לאט, וגם לא את הנשיא חוסני מובארק.

מצרים על סף הפיכה - כל הדיווחים והתמונות - בעמוד מיוחד

• לראשונה מהסכם השלום: הצבא המצרי בסיני
• מהפכת אל-ג'זירה הראשונה: המלחמה על השלט
• דיווח: שותף לרצח סאדאת נמלט מהכלא - ונעצר
• עדכונים שוטפים בפייסבוק של ynet
  

למי שציפה למהפכת בזק במצרים, פרופסור שמיר מציע להתאזר בסבלנות. "אני חושב שרוב המהפכות הגיעו גלים-גלים", אמר מי שהקים את המרכז האקדמי הישראלי בקהיר ועמד בראשו. "המהפכה הצרפתית, הבולשביקית, בפולין נגד הסובייטים, בכולן היו כמה התפרצויות עד שהגיע השינוי הגדול".

המונים מפגינים בכיכר א-תחריר במצרים (צילום: AFP) 

"אף אחד לא יכול לתת תשובה חד-משמעית לשאלה מתי מחאה המונית מאבדת את הרכבת", הסביר שמיר. לדבריו, אמנם היו ניסיונות מהפכה שהחלו ונכשלו, דוגמת התקוממות אלפי הסטודנטים באיראן, "אך יש לזכור שבאותה איראן, הצליחה המהפכה הקודמת (המהפכה האיסלאמית ב-1979 - א.מ) בגלים-גלים, והביאה לשינוי רדיקלי".

גם פרופסור איתמר רבינוביץ', לשעבר נשיא אוניברסיטת תל אביב ושגריר ישראל בוושינגטון, לא ממהר לקבוע לאן נוטה הרוח. "אין ספק שאנו בנקודה קריטית באמצע משבר שלא ברור לאן הוא הולך", אמר בשיחה עם ynet. "במהפכות במזרח התיכון ובכלל, כל האופציות פתוחות. המחאה עלולה להידרדר בכל רגע. יכול להיות שהיא איבדה לרגע את הקיטור, אך מהפכות עובדות בשלבים. ייתכן שבעוד כמה ימים המומנטום יאבד, והמפגינים יסתלקו כאילו לא היו, אך הסוגיה הבסיסית לא נפתרת ולא נעלמת".

"מובארק עדיין במשחק"

לדברי רבינוביץ', מומחה להיסטוריה של המזרח התיכון, לאורך השנים, ובמיוחד באזורנו, הוכח כי מחאה יכולה להתחדש גם אחרי תקופה לא קצרה. "במשבר שכזה הכול יכול להתגלגל, כמעט כל תרחיש אפשרי, גם במצרים".

פרופסור שמיר מזכיר כי הנשיא מובארק עדיין לא יצא מהמשחק. "נכון שהוא נחלש מאוד,

הוא איבד את תמיכת ארה"ב, אך הוא עדיין במשחק". בכל מקרה, הוא אומר, האירועים האחרונים מהווים תקדים במצרים: "לא היו התקוממויות כאלה בעבר, היו שריפות, היו מהומות, אך שום דבר דומה למה שיש כאן עכשיו".

לעומת רבינוביץ' ושמיר, ד"ר שלמה אגוז, מומחה לסוציולוגיה פוליטית, סבור שהמחאה דועכת אט אט: "כולם באמת חיכו לראות מה קורה עם הצבא, וכולם מנסים לחבק את הצבא, ולראות מה הוא עושה. עושה רושם שלאט לאט נוכחות הצבא מרככת את העימותים, והמפגינים לא מעמתים את הצבא ושואלים אותו עם מי אתה, לצד כך כן רואים מעצרים של המשטרה, לכן נראה שהעסק מתחיל לדעוך".

עם זאת, ד"ר אגוז מודה כי נראה שהמפגינים טרם אמרו את המילה האחרונה: "מדברים על הפגנת המונים, יש מנהיג אלטרנטיבי שרוצה את הדגל, ויש קריאה לשביתה. מה שנראה כמו התייצבות, יכול להתהפך במהרה".  

מובארק עם סגנו סולימאן. "מנסה להבין איך הכל התהפך" (צילום: רויטרס)

ומה עובר בראשו של מובארק בימים אלו? "ממעקב אחר התנהגותו אין ספק שהוא נחוש ורוצה להישאר בשלטון", אומר פרופסור שמיר, "הוא מוכן לעשות שינויים, אולי לוותר על הורשת השלטון לבנו, ואולי אף על שלטונו שלו לאחר הבחירות בספטמבר, לטובת שלטון חדש שישמור על דרך מסודרת".

"הנשיא נלחם לא רק מתוך אמביציה" 

ד"ר אגוז סבור שהתנהלותו של הנשיא המצרי משקפת בעיקר תדהמה. "הוא מנסה להבין איך לא

הבחין בשינוי הכול כך גדול שחל בעמו, איך מה שהוא ראה הנחלה פרטית שלו, הכול התהפך, ובעיקר מעוצמת ההתנגדות ומכך שלא הבין שהעולם השתנה, והפך עולם פתוח בו לא ניתן לחסום מידע מאזרחיו".

פרופסור שמיר סבור כי מובארק עדיין מאמין שהמשך שלטונו יתרום ליציבות מצרים. "הוא מאמין שאם הוא יוצא מהמערכה הכול מתערער, ויש בזה משהו. הוא נלחם לא רק מתוך אמביציה אלא מאמונתו שלולא היציבות הזו, מצרים תיוותר ללא התפתחות כלכלית, וכולם יהיו ניזוקים".

"הוא ודאי לא חש בנוח עם עצמו", סבור פרופסור רבינוביץ', "מי שניהל את מצרים והיה שחקן מרכזי באזור ובעולם מזה 30 שנה, ודאי חושב על הרקורד המאוד מרשים שלו, ומבין שזה כבר לא יחזור ויגמר בצורה שהייתה קודם לכן. אם הוא לא עצוב, אז הוא ודאי מהורהר".