שוד ושבר: אסון עולמי לאתרי התיירות במצרים
אתרי התיירות שנבזזו במצרים, כמו המוזיאון המצרי בקהיר, מהווים מוקד משיכה עיקרי לתיירים במדינה. רחלי שלומי-חן, אגיפטולוגית במקצועה, מספרת על חשיבות האתרים שניזוקו ואולי ולא יתוקנו לעולם, באחת התרבויות העתיקות בעולם
כשהגיעו התמונות הראשונות מהמוזיאון המצרי בקהיר, עמדתי מול מסך הטלוויזיה פעורת פה וכואבת. אני מכירה גם חברים מהקהילה האגיפטולוגית הקטנה שפרצו בבכי. ביזת העתיקות במצרים וההרס שלהן הם תופעת לוואי קשה, וכזו שנראית כאילו אינה קשורה למטרות שבשלן יוצאים המוני מצרים לרחובות. בכל זאת, נראה שעל כל עגלה קופצים נוסעים מכל הסוגים, וכאן גם פושעים, בוזזים ושודדים מצאו שעת כושר.
לצערנו, היו הדיווחים על הנזק במוזיאון הלאומי בקהיר דיווחים ראשונים, אך בהחלט לא אחרונים. המוזיאון הלאומי בקהיר הוא בית לעתיקות מצריות מכל רחבי מצרים, מכל התקופות של מצרים הפרעונית ואף קודם לכן. במוזיאון ניתן למצוא מוצגים מן האלף הרביעי לפני הספירה ועד למאות הראשונות לספירה. עם האוספים הבולטים הנמצאים במוזיאון נמנה האוצר המלכותי היחיד שהגיע כמעט בשלמותו לידינו, האוצר שנטמן בקברו של המלך-ילד תות-ענח-אמון
אוצר אדיר זה שהונח בקברו של המלך, למרות שמלך תקופה קצרה יחסית (כתשע שנים) והיה צעיר מאוד במותו (בן 18-20), מרמז על מימדי האוצרות שהונחו בקברותיהם של מלכים גדולים ממנו. אוצרות אחרים לא הגיעו לידינו כיוון ששודדים הגיעו אליהם עוד בימי מצרים הפרעונית. מן התמונות של רשת אל-ג'זירה, ומדבריו של ראש המועצה העליונה לעתיקות במצרים, הדוקטור זאהי האווס, עולה כי השודדים שפרצו למוזיאון נתצו שני פסלים מצופים זהב מן האוצר של תות-ענח-אמון. לדבריו של האוואס, הפסלים המשוברים הושארו על רצפת המוזיאון וניתן יהיה להחזיר אתם לתצוגה לאחר עבודת שיקום ושחזור.
עוד נזוקו במתקפת השודדים שתי מומיות. מדיווחים שונים בעיתונות הזרה וברשת עולה כי שתי המומיות הן כנראה המומיות של יויה וטויה. מומיות אלה עברו לאחרונה בדיקות גנטיות במטרה לנסות ולהבין את הקשרים המשפחתיים בין צאצאי השושלת השמונה עשרה, עמה נמנה גם המלך תות-ענח-אמון. הבדיקות הצביעו על קרבה משפחתית בין יויה וטויה לתות-ענח-אמון, ויתכן שיויה וטויה היו הסבא רבא והסבתא רבתא שלו. נראה שבניסיון לחלץ את המסכות מעל המומיות ערפו השודדים את ראשיהן. מעשה זה מעיד על כך שליבם של השודדים גס לא רק במה שקשור בשכיות תרבות, אלא גם בכבוד האדם.
מקומיים ליד המוזיאון המצרי בקהיר. האובדן ההיסטורי גדול (צילומים: AFP)
חלק מהבוזזים היו שומרי המוזיאון
בנוסף למומיות ולפסלים מן האוצר של תות-ענח-אמון ניזוקו גם דגמי עץ בני 4,000 שנה. דגמים אלה הונחו בקברי האצילים בתקופת הממלכה התיכונה (1650-2055 לפנה"ס) על-מנת שבאופן מאגי ישרתו את האציל המת אחרי מותו. מבחינה מדעית, ערכם של הדגמים הללו רב כיוון שאלה הם דגמים בתלת-מימד שיצרו המצרים עצמם, ואשר מחקים סצנות של מלאכות שונות מחיי היומיום, כגון קצבים, אופים, טווים, נגרים, חיילים מבשלי בירה ועוד.
הדגמים הללו יחודיים כיוון שהם עשויים עץ. עץ נשמר לאורך תקופות ארוכות כל-כך רק בתנאים מאוד מיוחדים, תנאים השוררים על ספר המדבר המצרי. אין כמעט בעולם ממצאים עשויים עץ מתקופות קדומות כל-כך. בין יתר הדגמים, קיים מגוון גדול של דגמי כלי שיט, עמם נמנה הדגם ששובר במוזיאון. אם במקרים של הפסלים מקברו של תות-ענח-אמון או מסכות המומיה מדובר בחפצים מצופי זהב, הרי כאן מדובר בדגם עץ שלבד מן הערך התרבותי הרב שלו, אין ערך לחומר ממנו הוא עשוי. גם כאן נכרת גסות לבם של השודדים.
בראיון שהעניקה לעיתון הגרמני המקוון, Zeit Online, מספרת הדוקטור וואפה אל-סאדיק, המנהלת בדימוס של המוזיאון המצרי בקהיר, שחלק מהבוזזים היו שומרי המוזיאון. משכורתם החודשית של שומרים אלה מגיעה ל-250 לירות מצריות שהם כ-35 אירו ובכל זאת, אם מישהו מחפש משהו אופטימי בחדשות הללו הרי זו הידיעה שמי שמנע נזק נוסף למוזיאון בקהיר, עוד לפני שהגיע הצבא, היו ההמונים, שברובם מכירים בחשיבותו התרבותית והלאומית של המוסד, והגנו עליו בגופם. כעת שומר הצבא על המוזיאון, ויש לקוות שלא יהיו נזקים נוספים.
רובם של המפגינים מכירים בחשיבות המורשת
לצערנו, אבל כצפוי, המוזיאון המצרי בקהיר לא היה היחיד שנבזז. עוד סיפרה אל-סאדיק כי בשבת בבוקר התקשרו אליה עמיתיה מן המוזיאון בממפיס, 24 ק"מ דרומית לקהיר, וספרו שהמוזיאון כולו נבזז על מחסניו. המוזיאון בממפיס משמש משכן לפסל ענק של רעמסס השני ולגן פסלים.
דיווחים נוספים מגיעים גם מאבוסיר וסקרה. אתרים אלה, ממערב לקהיר, שימשו בתי קברות מלכותיים ובתי קברות של האצולה בעיקר בתקופת הממלכה הקדומה (2494-2613 לפנה"ס). שם חופרים השודדים במרץ קברים שנחסמו ושאינם פתוחים למבקרים, נבזזו מחסנים והוסב נזק רב. דיווחים על שוד עתיקות וביזה מגיעים גם ממזרח הדלתא, מסיני וממקומות אחרים. באזור לוקסור הגנו המקומיים בגופם על עמק המלכים ועל קברי האצילים מפני השודדים, וכרגע נדמה שנמצב בדרום יציב.
מצרים כולה בורכה באתרים ארכיאולוגיים. אתרים אלה ומורשתה של מצרים כאחת מן התרבויות העתיקות בעולם מהווים מוקד משיכה לתיירים ולאנשי מדע. רוב רובם של המפגינים היוצאים לרחובות במצרים מכירים בחשיבותה של מורשת זו ועושים ניסיון לשמר את האתרים, הבעיה היא שבמצב הנוכחי של אנארכיה, יש מעטים שמנצלים את ההזדמנות על מנת לנסות ולהרוויח מן העתיקות הרבות.
אנשי מדע, ארכיאולוגים ואגיפטולוגים מצריים פונים לקהילה הבינלאומית לפקוח עין על עתיקות שמגיעות לשוק העתיקות, בעיקר כאלה מתקופת הממלכה הקדומה, על מנת שניתן יהיה לצמצם את הנזקים שנגרמו באבוסיר ובסקרה ובמקומות אחרים.
רחלי שלומי-חן היא אגיפטולוגית באוניברסיטת ת"א והאוניברסיטה העברית
לפנייה לכתב/ת 
