כיכר המדינה. תחריר הפכה למרכז המחאה בקהיר

עשרות אלפי מצרים מגיעים אליה מדי יום בשבוע האחרון, שואגים ססמאות בגנות מובארק ולא מתכוונים לסגת. היום (יום ג') יהיה היום הגדול שלה. המונים מצרים אמורים לזרום היום לכיכר מידאן א-תחריר, שנמצאת בלבה של קהיר.

מצרים על סף הפיכה - כל הדיווחים והתמונות - בעמוד מיוחד

• כיכר המדינה. א-תחריר הפכה למרכז המחאה
• שגריר ארה"ב הזהיר ב-2006: יש ואקום במצרים
  

• עמרו מוסא עם המפגינים: יש צורך בחילופי שלטון    
• הייתם מפרים את העוצר? גלו אומץ אזרחי בפייסבוק של ynet
  

הכיכר, שהפכה למרכז המחאה מפתיחת המהומות במצרים, תארח היום את "צעדת המיליון" - שאמורה להיות ההפגנה הגדולה ביותר עד כה נגד שלטונו של הנשיא המצרי, חוסני מובארק. הכיכר נמצאת בסמוך לגשר קאסר אל-ניל, החוצה את נהר הנילוס, ולא רחוק מרבים ממרכזי השלטון - מטה המפלגה הלאומית-דמוקרטית, המוזיאון הלאומי, בניין הממשלה, מטה הליגה הערבית, האוניברסיטה האמריקנית ומלונות יוקרה רבים.  

סמוך לתחריר (כיכר החירות) נמצא גם צומת מרכזי של הרכבת התחתית, ממנה ניתן להגיע לשכונות ולפרברים הנמצאים סביב לבירה, בה חיים כ-18 מיליון בני אדם. עם זאת, משתתפי הפגנת המיליון לא יוכלו להגיע אליה באמצעות התחבורה הציבורית, הואיל וזו שותקה על-ידי השלטונות. כוחות ביטחון צפויים גם לשוב ולהתפרש על גשרי הנילוס, בניסיון להקשות על המפגינים להתקרב למקום.

כיכר א-תחריר. רצו פסל של נאצר והחליטו שלא (צילום: AP)

לאורך השנים הפכה כיכר א-תחריר למוקד מרכזי להפגנות ומחאות המוניות ולגם לחגיגות בעתות של שמחה. כך לדוגמא, במארס 2003 התכנסו בכיכר עשרות אלפים כדי למחות על הפלישה האמריקנית לעיראק, ואילו לפני כשנה חגגו בכיכר המונים את זכייתה של מצרים באליפות אפריקה בכדורגל. מאז תחילת המהומות במצרים לפני כשבוע, שבים המפגינים פעם אחר פעם אל הכיכר וקוראים לנשיא, חוסני מובארק, לפרוש מתפקידו. אמש פקדו את הכיכר כ-250 אלף בני אדם.

לאור העובדה שכיכר תחריר נמצאת בסמיכות גדולה כל-כך למרכזי השלטון המצריים, היא נחשבת לאחד האתרים "הבטוחים" ביותר לתייר במצרים ובה בעת גם ליעד מרכזי לפיגועים, בעיקר במהלך הפגנות. האזור מאובטח דרך קבע על-ידי כוחות ביטחון גדולים, מה שלא מונע את פעילותם של ספסרים ונוכלים המנסים לעשות עסקה טובה על חשבון תיירים.

האתר קיבל את חשיבותו במאה ה-19, במהלך תקופת שלטונו של ח'דיו איסמעיל, שביקש להשוות לקהיר מראה של "פריז על הנילוס".

 תחת השלטון העות'ומני, הרבה איסמעיל בבניית שדרות רחבות ידיים, כיכרות ענק, ארמנות וגנים ציבוריים גדולים. הוא התרכז במיוחד בבנייה באזור הגדה המערבית של הנילוס והעניק לכיכר את שמה הקודם - מידאן אל-איסמעיליה.

ב-1954 שונה שמה של הכיכר לתחריר והוסרו ממנה סממנים המזוהים עם השלטון הטורקי או הבריטי. פסלו של הנשיא החדש, גמאל עבד אל-נאצר, היה אמור להיות מוצב במרכז הכיכר - אולם התוכנית נגנזה בעקבות המפלה שספגה מצרים במלחמת ששת הימים.