הסיקסק נוסק בצרחות? הקן שלו קרוב

כדי לשמור על הטבע ליד הבית שלנו, צריך לעקוב אחר ציפורי הבר המתגוררות ליד ביתנו. פרויקט ספירת ציפורי הבר בחצרות הבתים, שמאפשר לכל אחד מאיתנו לסייע בכך, יסתיים בסוף השבוע הקרוב. כדי שתוכלו להשתתף ולזהות את המינים השונים בחצרות ובגנים הסמוכים לביתכם, נמשיך בהצצה יומית לעולם של כל אחד ואחד מהם.

הפעם נכיר את הסיקסק - ציפור של גדות מים, שהפכה עם השנים להיות נפוצה בפארקים עירוניים. שמה העברי סיקסק, והערבי - זקזאק, ניתן לה משום קולות הצרחה שהיא משמיעה, שנשמע כמו: "סיק, סיק, סיק או "זק זק זק".

קול הסיקסק

לסיקסק יש שם נוסף בערבית: אבו ט'פר, שמשמעותו בעל הטופרים, וזאת משום דורבן קשה ומחודד המצוי במפרק הכנף ומשמש להגנה ולהתקפה. זה גם מקור שמו המדעי Vanellus spinosus - דורבן כנף, ושמו האנגלי Spur-winged Lapwing - בעל דורבן כנף. הזאולוג ישראל אהרוני קרא לו "השרוני המזוין" משום אותה הסיבה.

עיקר תפוצת הסיקסק הוא אפריקאי ומזרח תיכוני. אוכלוסיותיו הצפוניות ביוון, טורקיה וסוריה, נודדות, ובשאר תחומי תפוצתו הוא יציב. נראה כי עקב ריבוי שדות השלחין וחיסול צמחיה בגדות מקוי המים, גדל השטח בו הם מחפשים מזון ואוכלוסייתם גדלה מאוד. בחפשם אחרי בתי גדול חדשים הם אימצו מדשאות של פארקים וגינות ציבוריות והפכו לבני בית גם בעיר.

‏ (צילום: אבי בלומן)

1

2

3

4

5

6

7

הסיקסק שייך לסדרת החופמאים ובעלי מראה אופייני כמותם. רגליו ארוכות וחשופות, ראשו עגול ומקורו קצר ונוקשה. בנוסף יש להם עיניים גדולות המעידות על חוש ראיה טוב והממוקמות בצידי הראש, באופן שמעניק להם שדה ראיה רחב, גם כשמקורם תקוע בבוץ בחיפוש אחר מזון. פתחי האוזניים שלהם קבועים בין העין למקור, במיקום קדמי לעומת עופות אחרים, מה שהמעניק להם יכולת לשמוע היטב את בעלי החיים הרוחשים בקרקע.

גופו מכונס וגודלו כשל יונה בערך. צווארו קצר ועבה וזנבו קצר יחסית. מקורו שחור וכך גם רגליו הגבוהות והחזקות, שבכל אחת מהן 3 אצבעות. הוא בולט בניגוד שבין צבעי נוצותיו: הקודקוד, הגרון והחזה שחורים, בעוד שהלחי, צדי הצוואר והבטן לבנים. סוככות הכנפיים והגב חומים-אפרפרים. נוצות הקודקוד ארוכות ויוצרות כעין כיפה. הכנפיים ארוכות למדי ורחבות, ובמעוף מתבלט בהן דגם שחור לבן. הזכר והנקבה לא נבדלים מזה מזה במראם.

הסיקסק נמצא לרוב על הקרקע ומחפש בה את מזונו באמצעות חוש הראייה. הוא נוהג לרוץ במהירות ולהעצר בפתאומיות כשהוא מוצא את מבוקשו. הם עסוקים באכילה 24 שעות ביממה כמעט, וניזונים מחרקים כמו חיפושיות ונמלים, עכבישים, תולעים, סרטנים ירודים ורכיכות.

הסיקסקים מונוגמיים והקשר בין בני הזוג עשוי להימשך עונה אחת או שנים רבות. הם מאוד טריטוריאליים, שוהים בתחומי נחלתם ומגנים עליה כל השנה. בקרבות על הטריטוריה משתמשים הסיקסקים בדרבן שיש בכנפם כדי לתקוף ולסלק את הפולש. בחורף מתלהקים לעיתים הסיקסקים במקומות שופעי מזון, אך בערב הם חוזרים לנחלתם. להקות החורף, שמונות לעתים עשרות פרטים, כוללות גם פרטים חורפים, צעירים וכן בוגרים חסרי נחלה.

עונת הקינון של הסיקסק ארוכה: אפשר למצוא הטלות מסוף חודש מרס, ולעתים אפשר לראות אפרוחים קטנים גם בחודש ספטמבר. הסיקסקים דוגרים פעמיים ולעתים שלוש פעמים בשנה. בעת הדגירות החוזרות מטפל הזכר באפרוחי ההטלה הקודמת, ואילו הנקבה דוגרת כמעט לבדה.

לקראת עונת הקינון מתגברת עוצמת ההגנה על הטריטוריות, שלעיתים סמוכות זו לזו וצפופות למדי. את הקן בונה הזכר, שחופר גומות אחדות בקרקע חשופה, והנקבה בוחרת אחת מהן כקן. קוטר הקן הוא 10-12 ס"מ. בדרך כלל הוא לא מפורד, אך לעיתים קרקעיתו מרופדת בעשבים ובמעט זרדים יבשים.

הבקיעה מתרחשת בו-זמנית בדרך כלל. האפרוחים אוכלים בעצמם מיומם הראשון, אך מונחים ומוגנים על ידי הוריהם, שמסוככים עליהם או מחממים אותם כשהם נשענים על פיסת רגלם. עם הופעת אויב, משמיעים ההורים קריאת אזהרה, האפרוחים נצמדים מיד לקרקע והבוגרים יותר רצים להתחבא במקום מחבוא מתאים. האפרוחים נשארים יישארו במקומם עד אשר ישמיעו ההורים קול הרגעה.

האפרוחים מתחילים לעוף כשהם בני 6-7 שבועות וזמן קצר לאחר מכן נעשים עצמאיים, משוטטים ומתקבצים ללהקות. 

הצצות נוספות לציפורים שחיות לנו ליד הבית

• אקרובטיקה חייתית: מעוף הזרזירים בסכנה
• ציפור צבעונית במיוחד ששרה חזק? זה לבן החזה
• שריקות בלילה: הכרוון מתעורר לפעילות 
  

הכתבה נכתבה בסיוע המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית . רוצים לשמור על ציפורי הבר שבסביבתנו ולבדוק האם העורבים התרבו באזור מגוריכם? השתתפו בפרויקט ספירת ציפורי הבר בחצרות, שיתקיים עד ה-8.2.2014. למידע נוסף הקליקו כאן