מיוזיקל קל במיוחד
כבר היינו בסיפור הזה: נערה תמימה מגיעה לעיר הגדולה כדי להגשים חלום ולהפוך לכוכבת, למרות המכשולים בדרך לבמה. אז למה לצפות ב"בורלסק"? תשאלו את כריסטינה אגילרה ושר
לפני שניגש ל"בורלסק", שיצא השבוע לאקרנים בישראל, נחזור אחורה בזמן ל-1995 - עת יצא הסרט "נערות שעשועים" בבימויו של פול ורהובן: הדמות הראשית נעמי מאלון (אליזבת בארקלי) היתה נערה טובה מבית רע בניו ג'רזי. תוך זמן קצר היא מבינה שמקומה לא במסעדה הקטנה בעיירת מולדתה, ומחליטה לעבור ללאס וגאס, העיר הגדולה.
בטרמפ מפוקפק נעמי מגיעה לעיר האורות של אמריקה, מסתבכת ומתלכלכת, אבל מגשימה את חלומה להפוך לרקדנית/חשפנית באחד המועדונים הנחשבים בעיר.
אלי רוז (כריסטינה אגילרה), הדמות הראשית ב"בורלסק", היתה נערה טובה מבית רע באיווה. תוך זמן קצר היא מבינה שמקומה לא במסעדה הקטנה בעיירת מולדתה, ומחליטה לעבור ללוס אנג'לס, העיר הגדולה. סנט לסנט היא אוספת כדי לעלות על "אגד" לאל.איי, מסתבכת ומתלכלכת, אבל מגשימה את חלומה להפוך לרקדנית/חשפנית באחד המועדונים הנחשבים בעיר.
אגילרה כאלי רוז. עושה את זה על הבמה
כן, 15 שנים אחרי שנעשה לראשונה, הסרט "בורלסק" החדש הוא לא הרבה יותר מגרסה מחודשת ל"שואו גירלז" של הניינטיז. הפעם, את תפקידה של אלי, הנערה התמימה מגלמת כאמור אגילרה, ואת בעלת המועדון הקשוחה, הנקראת טס - התפקיד הראשי שמולה, מגלמת הזמרת שר.
אגילרה אקספרס
אלי מתקשה להשתלב במועדון המתוקתק, שפועל לא רע למרות שהוא באופן תמידי על סף סגירה ובהפסדים. היא כמעט ולא מצליחה לתרגם את כשרונה הגדול החבוי בה להצלחה, בין היתר כמובן בגלל יחסיה חסרי ההיגיון עם הגברברים ההוליוודיים. כל זאת, עד שהיא כמעט אונסת את שר וידידה הגיי המבוגר שון (סטנלי טוצ'י, בטייפ-קאסט מעצבן ביותר) לשמוע ולראות אותה. והם כמובן מתאהבים בה.
לא רק שאלי מתחילה לעלות על המסלול הנכון, תוך זמן קצר היא גם מפגינה את יכולותיה הקוליות, מה שמביא את טס דרך פלא לבנות מופע חדש שכל כולו סביבה וסביב שיריה. בניגוד למה שהיה נהוג עד אז במועדון, אלי תבצע את שיריה בהופעה חיה, ולא לצלילי זמרות מוקלטות.
אגילרה עושה את זה ב"בורלסק"
ובכך בדיוק נמצא כוחו של "בורלסק". בעלילה שנתפרה בדיוק למידותיה הקוליות האדירות של אגילרה, מצליח הסרט להצמיד לה ביצועים בומבסטיים ומרשימים במיוחד לשירים - מפצצת האר-אנד-בי "Express" ועד לבלדה הקורעת "Bound To You".
אולי תרפי?
ומה עם יכולותיה של שר? גם הן לא קטנות כלל וכלל, וגם בגיל 64 היא מצליחה להפליא בביצועיה, שניים בסך הכל בסרט - אחד ל"You Haven't Seen the Last of me" והשני שיר הכניסה של אלי לעולם החדש, "Welcome To Burlesque". שיר זה, למרות ביצועה המושלם של שר, זכה לעיבוד בינוני פלוס בלבד, בטח שלא בומבסטי כפי שאמור היה להיות, בנקודה בה שובץ בסרט ובכלל.
לעומת זאת, שר המנותחת מכף רגל ועד תחת, כמעט כבר לא מסוגלת לדבר. הבעות פניה, למרבה הצער, נמחקו לאורך השנים, היא נראית מופתעת דרך קבע מרוב בוטוקס, מתיחות ושאר התעללויות. כך שגם כאשר היא באמת צריכה להיראות מופתעת, תגלו על פניה את אותה הבעה בדיוק שראיתם בסצינה הקודמת. עוד ניתוח אחד, והיא כבר על הדרך הנכונה להיות ג'ואן ריברס הבאה.
שר עובדת על הפנים. מה את מופתעת?
"בורלסק", אם תרצו שורה תחתונה בכל הסיפור הזה, הוא גילטי פלז'ר של ממש. עלילה פשטנית עד טפשנית, שירים נהדרים, שלפעמים מופיעים אאוט אוף דה כלום (כמו הביצוע ה"ספונטני" של שר ל"You Haven't Seen"), ואי-דיוקים למכביר, לרבות ביחסיה של אלי עם ג'ק, החתיך של הסרט - השחקן המוצלח קאם ג'ידאנט ואפיון מזג האוויר של לוס אנג'לס (גשם שוטף? סופות רעמים? בסדר).
גם התלבושות והמוזיקה בסרט לא מוסיפות לדיוקים, וכאן הכוונה לדיוקי הזמנים,
שכן מאוד לא ברור מתי "בורלסק" מתרחש. שירי ביג-בנד משנות ה-20 לצד אר-אנד-בי עדכני, תלבושות מפעם לצד תלבושות מהיום - את העניין הלא פתור הזה השאיר יוצר הסרט סטיבן אנטין (טרוי מ"הגוניס", נו טוב) לדמיונכם הפרוע. אבל הכיף האמיתי ב"בורלסק" הוא כמובן וכאמור המוזיקה, ובסך הכל, היא מצליחה לא לאכזב.
אז מה יותר טוב? "נערות שעשועים" מ-1995 או "בורלסק" החדש? אם צריך להכריע בין שתי תענוגות האופל הללו, הרי ש"בורלסק" יקח את גביע הטראש המצטיין של 20 השנים האחרונות. את מחיאות הכפיים שמרו לאגילרה, תתפלאו, המנהלת המוזיקלית של הסרט, בגלל המוזיקה.
