מנהלים מו"מ על רכישת ביטוח? אתם מכוסים
בפסק דין תקדימי הפך בית המשפט העליון החלטה של בתי משפט השלום והמחוזי וקבע כי מבוטח הנמצא בתהליך חיתום לקראת הצטרפות לפוליסת ביטוח – זכאי לתגמולי הביטוח, גם אם חלה במהלך תקופה זו
בית המשפט העליון קבע אתמול (ד') בפסק דין תקדימי כי מבוטח שחלה בתקופה שבין החתמתו על פוליסת הביטוח ועד אישור החיתום על ידי חברת הביטוח, יהיה זכאי לתגמולי הביטוח.
- הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
על פי הנהלים הקיימים, סוכן ביטוח מחתים את המבוטח על הצעה לביטוח חיים ומעביר אותה לחברת הביטוח על מנת שזו תבצע "חיתום" (תהליך שמטרתו לבחון את בקשתו של המבוטח לרכוש ביטוח ולאמוד את הסיכון הביטוחי בהתאם למצבו הרפואי).
סוגיה זו עולה פעמים רבות בבתי המשפט. לרוב, חברות הביטוח דוחות את תביעות המבוטחים והמוטבים בטענה שמבוטח שלא מודיע לחברת הביטוח על שינוי במצבו הרפואי במהלך תהליך החיתום - הוא רמאי ואינו זכאי לתגמולי ביטוח.
היום, כאמור, פסק ביהמ"ש העליון בסוגיה זו וקבע כי גם מבוטח, שחלה בתקופה זו, אותה מכנה בית המשפט "תקופת ביניים", יהיה זכאי לתגמולי ביטוח.
הערעור נדחה בשלום ובמחוזי
פסק הדין ניתן בעניינו של דוד כהן, מכונאי רכב, אשר חלה במחלה קשה, בטרם הרופא של חברת הביטוח מנורה אישר לו את הביטוח.
כהן תבע את חברת הביטוח, אך הן בית משפט השלום בתל אביב והן בערעור בבית המשפט המחוזי, נדחתה תביעתו של כהן. השופטים קבעו כי כהן לא הפר את חובת הגילוי כאשר מילא את הצעת הביטוח, אולם היה עליו לגלות כי חל שינוי במצב בריאותו ומשלא גילה זאת הוא נחשב לרמאי.
המבוטח, באמצעות עורכי הדין חיים קליר ועודד יחיאל, ביקש רשות ערעור מבית המשפט העליון. השופטים דנציגר, רובינשטיין וג'ובראן, קיבלו את הבקשה וביטלו את פסקי הדין של שופטות השלום והמחוזי. השופט דנציגר קבע בפסק דין מקיף כי תחומה של חובת הגילוי בתקופת הביניים מצומצם מאוד.
"אין די, במודעות המבוטח, למהותיותו של המידע שעלה לראשונה "בתקופת הביניים" כדי לגבש כוונת מרמה", קבע בית המשפט העליון. לדברי השופטים, נטל ההוכחה המוטל על חברות הביטוח גבוה הרבה יותר.
כך למשל מציע השופט דנציגר שנתן את חוות הדעת המרכזית, כי על חברת הביטוח לפנות אל המבוטח טרם השלמת הליך החיתום ולהציג בפניו הצהרת בריאות מחודשת בצרוף תשובותיו הקודמות. בית המשפט העליון מבקר את הנוהל הקיים בחברת הביטוח ומדגיש כי אין די בכך שחברת הביטוח תחתים את המבוטח על הצהרה גורפת לפיה לא חל שינוי במצבו הבריאותי מיום חתימתו על הצהרת הבריאות וקבלתו לביטוח.
חברת הביטוח החלה כבר לגבות פרמיות
בית המשפט העליון קובע כי יש חשיבות לסמיכות האירועים שבין מועד החתימה על הצהרת הבריאות לבין מועד השינוי בנסיבות. במקרה זה חלפו למעלה מחודש וחצי ממועד החתימה על הצהרת הבריאות ועד למועד השינוי בנסיבות (אבחון המבוטח כחולה במחלת קרון) ועל כן נקבע כי לא עמדה מנורה בנטל השכנוע להוכיח כוונת מרמה מצד המבוטח.
בית המשפט העליון ציין גם שבתקופת הביניים החלה מנורה לגבות את פרמיות הביטוח. מנורה טענה מנגד כי הפרקטיקה הנהוגה אצלה היא לגבות את פרמיות הביטוח גם טרם כריתת החוזה, להפקידם בחשבון כללי ולהעבירם על חשבון הפוליסה רק במקרה של השלמת הליך החיתום.
בית המשפט העליון קובע כי המבוטח לא היה מודע לפרקטיקה זו וכי הוא גם לא לקח חלק פעיל בעצם ההחלטה להפיק לו פוליסה אלא מעסיקתו של המבוטח.
כאמור, קיבל בית המשפט העליון את ערעור המבוטח וקבע כי על חברת הביטוח מנורה, שיוצגה בדיון על ידי עורכי הדין רמי דורון ועילם בורבין, לשלם למבוטח תגמולי אובדן כושר עבודה וכי יש להחזיר את התיק לבית המשפט השלום על מנת שיקבע את גובה הסכומים המגיעים למבוטח.
לפנייה לכתב/ת 
