"שמעת, אלוקים רוצה שיבנו לו בית?"

"בית לאלוקים?! מי יכול לבנות דבר כזה – צריך להיות איזה צדיק, תלמיד חכם, מובחר שבעם, לא?!"

כן, אלוקים רוצה בית, פה בעולם הזה. וכך נאמר בפרשתנו – פרשת תרומה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". בית שמחבר ומשלב קדושה וארציות – חיבור עליונים ותחתונים. בית שאלוקים בכבודו ובעצמו שוכן בו.

אבל למי באמת יש את הכוחות לבנות בית לאלוקים, ועוד איזה בית?

התורה מספרת לנו שכל אחד ואחת מישראל השתתף בבנין המשכן, אפילו ילדים ויותר מזה אפילו רשעים שנמצאים במצב רוחני נמוך היו שותפים, הם נתנו מכספם לבנין המשכן. ואכן, נשאלת השאלה: מטרה אלוקית נעלית זו – כיצד יכול כל אחד ללא הבדל למלאותה? מאיפה היה להם את הכוח לזה?

במתן תורה (שעליה קראנו בשבוע שעבר), אלוקים בחר בנו להיות העם שלנו. משמעותה של בחירה זאת היא, שכל יהודי בכל מצב, גם כשהוא יורד למטה (תחתונים) הוא נשאר קשור לאלוקים (עליונים), תמיד יש לו את נקודת היהדות, וזה ממש לא משנה איך הוא נראה מבחוץ. הרצון האמיתי הטבעי שלנו הוא תמיד לעשות את רצון הבורא.

ולכן, כשאלוקים מחפש בנאים לבית שלו, בית שמשלב ומחבר עליונים ותחתונים – הוא בוחר ביהודי – ובכל יהודי. כי רק יהודי שנמצא בעולם הזה הגשמי (תחתונים) אבל קשור תמיד לאלוקים (עליונים), יכול לבצע את השילוב הלא משתלב הזה.

זוהי גם הסיבה כשהתורה מפרטת את סוגי התרומות שניתנו לבית המקדש היא מתחילה עם הזהב, למרות שזה לא מתאים לסדר הכתובים. התורה באה להדגיש את מעלתו של היהודי, שהראשון בנכסיו ובנדבותיו זה הזהב. זהב, שהינו החומר היקר והחשוב ביותר, מגלה על מצבו ועושרו של הנותן (המילה זה"ב היא ראשי תיבות זה הנותן בריא). יהודי הוא עשיר בעצם בגשמיות וברוחניות (רק לפעמים צריך קצת עבודה כדי לגלות את זה...).

ביום שישי ושבת אנחנו חוגגים את תחילתו של חודש אדר, חודש השמחה, כמאמר הגמרא הידוע, "משנכנס אדר מרבין בשמחה". בחודש זה מזלו של היהודי בריא, עד כדי כך שחכמינו אומרים לנו "שיהודי שיש לו משפט, שישתדל לערוך אותו בחודש אדר".

בנדבת ועשיית המשכן בא לידי ביטוי כוחו ועושרו של היהודי, זה הנותן בריא. וזה גם נותן את כוח שבחודש אדר שבו הסתיימה עשיית והמשכן, יהיה מזלו של היהודי בריא. ומכך גם נובעת שמחתו הגדולה של היהודי בחודש אדר, שהוא יודע שאלוקים אוהב אותו אהבה ללא תנאים, בכל מצב שהוא נמצא אפילו שהוא נופל למטה הוא נשאר קשור לאלוקים, הוא זהב.

השנה היא שנה מעוברת, השנה יש לנו שני חודשי אדר, השנה אנחנו מקבלים מנה כפולה של שמחה, מנה כפולה של מזל בריא.

הקדוש-ברוך-הוא פוסק בתורתו הקדושה שכל יהודי בלי יוצא מן הכלל שייך דבר ראשון ל"זהב". לכן, אומר הרבי מליובאוויטש: יהודי צריך להשתדל להיות עשיר, מתחיל מעשירות בתורה ומעשים טובים ועד עשירות כפשוטה (בכסף שנספר בבנק...), כדי שיוכל לקיים תורה ומצוות במנוחת הדעת והנפש, יכול להרבות בנתינת צדקה, להדר במצוות ולבנות בני כנסת ובתי מדרש (שהם בעצם בתי-מקדש קטנים).

אז, הבה נשתדל בהשתדלות רוחנית וגשמית להוסיף בשמחה בעצמנו, נשמח את האישה או הבעל ואת הילדים, נוסיף במצוות הצדקה (תרומה) ונחנך ונרגיל את ילדנו למצוות צדקה, וכך נזכה לבנות את ביתו הנצחי של הקב"ה, בית המקדש השלישי, בביאת המשיח במהרה בימינו.